הניסוי הישראלי מתעכב בגלל עננים מעל הים התיכון. בינתיים האסטרונאוטים עובדים קשה: לוקחים מעצמם דגימות שתן ורוק, צופים בנמלים ומריחים פרחים * ריכוז דיווחים מהיום השלישי למסע – 19/1/2003
עדכונים מתוך האתר של מט”ח – לגעת בשמים
התשמע קולי, רחוקי שלי 19/01/03קריאת ההשכמה למשמרת האדומה של אילן רמון לוותה הבוקר (שעה 13:00 לערך שעון ישראל) בשירם של “החלונות הגבוהים” – התשמע קולי. הבקרים ביוסטון התקשו לבטא נכון את שם הלהקה, אך קולם של ג'וזי כץ ואריק אינשטין נשמע היטב ברשת הרדיו בין המעבורת מרכז החלל. ד”ר יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה ורס”ן מ. מחיל האוויר שהיו במשמרת באותה עת הצטרפו לשירה תוך תרגום סימולטני לאנשי נאס”א.
(הערה מאת אבי בליזובסקי, בריאיון שנתן רמון לאתר הידען, הוא מוסר כי את השירים בוחרים בני או בנות הזוג של האסטרונאוטים וכי לא ידע מה ההפתעה שהכינה לו רעיתו רונה.
אין אבק, יש ברקים 19/01/03
ד”ר יואב יאיר
המשמרת הכחולה ובה מייק אנדרסון, דייב בראון והטייס וילי מקקול נכנסה לעבודה ביום א' בלילה (שעון ישראל). מזג האוויר במזרח הים התיכון לא מאפשר תצפיות על אבק מדברי, והצוות מתמקד בצילום שדות העננות ופני הים באזורים נקיים, כדי לקבל מידע על תכונות ההחזרה של פני הים באורכי הגל השונים, כולל בתחום העל-סגול. בצידו השני של כדור-הארץ, השרוי בחשיכה, בוצעו תצפיות ראשונות על סופות ברקים חזקות במיוחד באזור אינדונזיה ואוסטרליה. התוצאות יפוענחו על ידי הצוות בנאס”א בחיפוש אחר ה”שדונים” החמקמקים.
המשמרת האדומה סיימה קודם לכן יום גדוש בניסויים רפואיים וביולוגיים, כאשר אילן רמון מבצע נסיעה על אופני כושר ובדיקה של מערכת הנשימה שלו.
הפעלה מוצלחת של ניסויים במעבורת 18/01/03יממה ראשונה בחלל עברה בהצלחה, כאשר שתי המשמרות עבדו והפעילו שורה ארוכה של ניסויים. בין יתר הניסויים שהופעלו היו כאלה של גידול גבישי חלבונים, הפעלת חוות נמלים בחוסר כבידה, תצפיות על שכבת האוזון ובדיקת מערכות תקשורת חדשות. האסטרונאוטים נתנו דגימות רוק לבדיקות רפואיות. כמו כן נערכו תצפיות לעבר השמש (ניסוי סולקון של סוכנות החלל הבלגית), ובוצעו שלושה מעברים רצופים מעל הים התיכון בהם בוצעו מדידות עם מצלמות “מיידקס”. כיסוי העננים הרב לא אפשר להבחין בפלומת אבק שנישאה מכיוון טוניסיה. יחד עם זאת, ניתוח מהיר שבוצע על ידי המדענים לנתונים ששודרו ארצה גילה שהמצלמות עובדות בצורה מצוינת ושניתן להבחין בפרטים מעניינים וחדשים. במקביל למעבר המעבורת מעל ישראל בוצעו טיסת מחקר ראשונה מעל מימי הים התיכון.
ביממה הבאה צפויות תצפיות נוספות באזור הים התיכון, ולראשונה גם תצפיות אחרי “שדונים” מעל סופות ברקים באוקיינוס השקט.
עדכונים נכונים ליום ראשון בבוקר
אילן רמון: מרגש לראות את ישראל מהחלל; החל הניסוי הישראלי
חברי צוות “קולומביה” מקקול (מימין) וצ'אוולה, שלשום. ביום ראשון הבא יהיה ניתן לראות את המעבורת חולפת מעל ישראל – למשך ארבע דקות
נתן גוטמן ותמרה טראובמן, הארץ: אתמול, בתום יממה בחלל, חלפה המעבורת “קולומביה” ועליה האסטרונאוט הישראלי אל”מ אילן רמון מעל שמי ישראל. למרות שהאזור היה מעונן ומן המעבורת נראה רק צפון המדינה, רמון אמר כי המחזה היה מרגש. בראיון טלוויזיוני מהמעבורת אמר, “מובן שהתרגשתי. זו פתיחה מצוינת בעבור המדינה שלנו והמדינות באזור”. אחר כך הוסיף: “נהדר להיות בחלל”.
מעבורת החלל כבר השלימה כמה הקפות סביב כדור הארץ. ביום ראשון הקרוב, ה-26 בינואר, יהיה ניתן לראותה חולפת מעל
שמי ישראל. “ניתן יהיה לצפות במעבורת ב'עין עירומה'. המעבורת תיראה כמו כוכב בהיר מאוד”, אמר אילן מנוליס מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה. המעבורת תחצה את שמי הבוקר מכיוון מערב – דרום-מערב בשעה 5:40 לפנות בוקר ותראה למשך ארבע דקות. הזדמנות נוספת תהיה למחרת, ב-27 בינואר.
צוות מעבורת החלל העניק אתמול סדרה ראשונה של ראיונות לרשתות הטלוויזיה בארה”ב, בהם סיפרו על השיגור ועל חוויותיהם. “לא היה לי זמן עדיין לחשוב על המשמעות של השיגור בעבור מדינת ישראל”, אמר רמון, שציין כי עומס העבודה של הצוות אינו מותיר לו זמן פנוי. לדבריו, לכן גם לא הספיק לציין את כניסת השבת, למרות שהביא עמו לחלל גביע כסף על מנת לערוך קידוש בליל שבת.
ביממה הראשונה לאחר השיגור עברו חברי צוות המעבורת בדיקות רפואיות כדי לוודא שאינם סובלים מבעיות התאקלמות. כולם עברו את הבדיקות בהצלחה. הימים הראשונים של המסע יוקדשו במידה רבה לשורה של ניסויים ביולוגיים, שנועדו לבחון שאלות בדבר השפעה ארוכת טווח של תנאי חוסר משקל על הגוף האנושי. ניסויים אלה חיוניים על מנת לאפשר, תוך שנים אחדות, שיגור אסטרונאוטים למשימות ממושכות יותר בחלל.
רמון החל לעבוד כבר על הניסוי המרכזי אותו יפעיל – “מיידקס”, ניסוי ישראלי שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה, שאמור לבחון את התנהגותן של סופות אבק באזור הים התיכון. לפי דיווחים ראשונים, המצלמה אשר אמורה לצלם את סופות האבק מתפקדת היטב בחלל ומפיקה צילומים באיכות טובה וברורה. עם זאת, אתמול נמסר מצוות המחקר הישראלי, השוהה ב”מרכז טיסות החלל גודארד” של נאס”א בוואשינגטון הבירה, כי עד כה לא נצפו סופות אבק באזור. “כל האזורים שעברנו עליהם, והיו מתוכננים לצילום, היו מכוסים בעננים”, אמר בראיון טלפוני מ”גודארד” סא”ל (מיל') יצחק מאיו, שאומן לשמש גיבוי לרמון, וכיום הוא חבר בצוות המחקר של אוניברסיטת תל אביב. סופות האבק מעל המזרח התיכון, שמקורן במדבר סהרה, שכיחות בקיץ אך נדירות למדי בחורף. לדברי מאיו, “הדרישות שלנו בעייתיות לתקופה הזאת”. מאז שיגור “קולומביה”, החלו להגיע צילומי וידאו של הצוות ברגע השיגור ואחריו.
האסטרונאוטים נראים כשהם יוצאים מכיסאות ההמראה ומחליפים את חליפות החלל בבגדי עבודה רגילים. שבעת האסטרונאוטים נכנסו כמעט מיד לשגרת עבודה, ונחלקו לשני צוותים – בכל עת צוות אחד ישן והשני מבצע את משימותיו. כך הם יכולים לעבוד בכל שעות היממה, כדי לעמוד בעומס הניסויים הרב שהוטל על הצוות. מפקד הצוות, ריק האסבנד, אמר כי הכל מתקדם כשורה וכי “קולומביה” במצב מצוין.
“התרגשתי כשראיתי את ישראל”
בראיון טלויזיוני ראשון מהחלל סיפר אילן רמון (משמאל) על הדברים שלקח איתו למסע: “לקחתי כוס קידוש, דגל ישראל, את מגילת העצמאות ודברים שמסמלים את השואה”. ארוחת השבת של האסטרונאוט הישראלי כללה מרק ירקות (שהוא חימם בעצמו), קרקרים, עוף בקארי ועוגת בראוני * נאס”א: “הם מרגישים טוב ועובדים כמו חמורים”
“נהדר להיות בחלל. אנחנו כל כך עסוקים שלא היה לי זמן לחשוב על השבת. אני חילוני ואני לא מקבל כאן שום הנחות. הדבר היחידי שהבאתי אתי זה כוס לקידוש. אבל פספסתי גם את זה בגלל העבודה. אני מקווה שאוכל לעשות קידוש בשבת הבאה”, אמר רמון בראיון לסי בי אס. לכל אורך הראיון שיחק רמון עם כוס הקידוש בידו עד שהחלה לרחף בחלל המעבורת.
על מראה ישראל ממרומים אמר: “היה מעונן וזה עבר מהר מדי, אבל ראיתי את צפון ישראל וכמובן הייתי נרגש”.
היממה של משמרת “הצוות האדום” במעבורת החלל, מסונכרנת לשעון יוסטון, טקסס, כך שאילן רמון ישן בלילה ועובד ביום. רמון התאים עצמו למנוחת השבת שלו, על-פי שעון יוסטון וגם מקפיד על ארוחות כשרות.
ארוחת השבת של רמון כללה: מרק ירקות לצמחונים (שהוא חימם בעצמו), קרקרים, עוף מטובל ברוטב קארי ואגוזי קשיו, אספרגוס, טורטייה, אגסים, עוגת בראוני וקפה נטול קפאין.
רמון ושאר אנשי צוות המעבורת בריאים ומרגישים טוב מאז השיגור, כך מדווח הרופא שבודק אותם מדי יום בשלט רחוק ממרכז החלל ביוסטון. רמון לא סבל כלל מתסמונת המעבר לחלל, שעלולה לגרום תחושה של שפעת למשך יום עד יומיים. ” הם מרגישים טוב ועובדים כמו חמורים”, אמר למעריב גורם המטה של נאס”א
בוושינגטון.
מיד לאחר שקולמביה נכנסה למסלולה בגובה 280-275 ק”מ מעלינו נכנס הצוות לשיגרת עבודה. לוח-הזמנים קשוח: כל פעילות מתוזמת במדוייק, והיממה מחולקת לפי 5 דקות.
ביום שישי ובשבת עסק הצוות בעיקר בהכנת המכשירים לניסויים השונים. בין הניסויים הרשמיים בהם טיפל הצוות בסוף השבוע היה ניסוי של אוניברסיטת תל-אביב לצילום ומדידת חלקיקי האבק מסופות מדבר סהרה.
האסטרונאוטים עצמם הם חלק מהניסויים המבוצעים. הם בודקים איך השהייה בחלל משפיעה על אובדן סידן, על אבנים בכליות, אובדן שרירים, והיחלשות המערכת החיסונית. לצורך זה ביצעו האסטרונאוטים איסוף דגימות דם, שתן ורוק מעצמם.
הצוות דיווח למרכז הבקרה ביוסטון שהכל מתנהל במעבורת כהלכה. שלוש תקלות מיזעריות נתגלו: ערוץ התקשורת של קולומביה “רועש מדי” וכך גם ערוץ KU-BAND לשידור נתוני-מחשב. עד שהתקלה תתוקן הנתונים יוקלטו, וישודרו לתחנת הבקרה הקרקעית במועד מאוחר יותר. כמו כן, שני מכשירי חימום במיכל האיחסון הקריוגני (הקירור העמוק) שבתא המטען לניסויים, אינם פועלים. ובנוסף, נתגלתה תקלה במערכת האינטרקום בין תא הצוות לתא הציוד המדעי.
אלכס דורון ויצחק בן חורין, מעריב: ביומיים הראשונים שלהם בחלל החלו שבעת האסטרונאוטים שעל סיפון מעבורת החלל קולומביה לבצע את הניסויים שהופקדו עליהם. “נראה כאילו הניסויים החלו בהצלחה רבה”, אמר האסטרונאוט מייקל אנדרסון. אילן רמון צפה בהתרגשות בכדור הארץ כאשר המעבורת עברה מעל ישראל ודיווח למרכז הבקרה: ” כרגע עברנו מעל ירושלים”.
בשעות שלאחר השיגור החלה המשמרת האדומה, שבה משתתף רמון, בהכנת מערכות הניסויים. רמון החל להכין את הניסוי העיקרי שלשמו נשלח לחלל – הניסוי של אוניברסיטת תל-אביב, המכונה “מיידקס”. במסגרת הניסוי אמור רמון לצלם סופות אבק מעל הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי כדי לבחון את השפעתן על מזג האוויר ועל התחממות כדור הארץ. בשעות הצהריים ואחרי-הצהריים של יום שישי, בשעה שרמון ישן, ביצע האסטרונאוט דייב בראון את התצפיות הראשונות במסגרת הניסוי הזה, בתיאום עם המדענים של אוניברסיטת תל-אביב השוהים במרכז הבקרה במרילנד. התברר שהמצלמות עובדות היטב, וניתן להבחין בעזרתן בפרטים חדשים ומעניינים – אולם עננים שכיסו על אזור הים התיכון לא אפשרו בינתיים לצפות בסופות אבק.
לפני שהלך לישון הספיק רמון לבצע גם ניסוי שהכינו תלמידי בית הספר “אורט מוצקין” – ניסוי שמכונה “גן כימי”. מדובר בניסוי שנועד לבדוק כיצד משפיע היעדר כוח הכבידה על התפתחות של גבישים בתמיסה. התלמידים יצרו קשר עם מרכז החלל והורו לרמון להתחיל בניסוי. כעבור כמה רגעים קיבלו את האישור על כך שהניסוי בוצע בהצלחה. רמון צפוי לבצע ניסוי דומה בעוד עשרה ימים, והתוצאות של שני הניסויים ייבחנו עם שובו לכדור הארץ.
חלק גדול מהניסויים האחרים שמבצעים האסטרונאוטים על מעבורת החלל בודק את ההשפעות של היעדר כוח כבידה על בני-אדם ועל חיות. בחלק מהניסויים האסטרונאוטים אינם רק עורכי הניסוי, כי אם גם הנבדקים – הם לוקחים מעצמם דגימות דם, שתן ורוק כדי לבדוק כיצד היעדר כוח הכבידה משפיע על גופם. “איסוף דגימות הוא אחד מההיבטים הפחות זוהרים של המסע בחלל”, אומר ג'ון צ'רלס, המדען של נאס”א האחראי על הטיסה, “אבל זהו אחד מהחלקים החשובים של הטיסה”.
האסטרונאוטים גם עוקבים אחרי חיות וצמחים שהצטרפו למסע. בין היצורים שהם נושאים עמם עכברושים, עכבישים, דבורים, נמלים, תולעי משי וביצים של תולעי משי, דגים וביצי דגים. בעלי-החיים ישמשו ברובם לניסויים שתכננו תלמידים בבתי-ספר. באחד מהניסויים האלה, שתכננו תלמידים מסירקוס, ניו-יורק, בוחנים האסטרונאוטים האם נמלים יחפרו מחילות במהירות נמוכה יותר בהיעדר כוח משיכה. תוצאות ראשונות של הניסוי מראות שהנמלים כבר החלו לחפור.
על המעבורת יש גם פרחים מסוגים שונים, זרעים, פטריות, חיידקים ותאים סרטניים. באחד מהניסויים, למשל, בודקים האסטרונאוטים כיצד סרטן הערמונית מתפשט לעצמות, וכיצד תאי העצם מגיבים להיעדר כוח כבידה. הפרחים הם חלק מניסוי מסחרי שבו בודקים כיצד אור, מים, חומרי תזונה והיעדר כוח כבידה משפיעים על ניחוח הפרח.
תגובה אחת
אילן רמון אמיץ