מהנדס בנאס”א חזה תסריטי אימים הנוגעים לכן הנחיתה השמאלי של המעבורת קולומביה יומים לפני האסון * התסריטים הללו לא עלו עד לדרגים העליונים ביותר
קולומביה עלולה להיות בסכנה אם תהיה פשרה באשר לאריחים התרמיים המגינים על הגלגל השמאלי . כך כתב מהנדס בנאס”א יומים לפני אסון קולומביה. את הדברים הללו מוסר ביום חמישי העיתון יוסטון כרוניקל, המתמחה גם בתחום החלל ובפרט במתרחש במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון. העיתון גם כיסה במספר מאמרים את תפקוד מרכז הבקרה ביוסטון שספג את עיקר הביקורת. העיתון לא חוסך במילים כדי לתאר את התפקוד הלקוי של מרכז הבקרה, “הם התנהגו כמו בימי הביניים”.
בעת כתיבת הדוא”ל בידי עובד נאס”א בוירג'יניה, הספיקו מהנדסי נאס”א להגיע למסקנה כי שאריות מהבידוד של מכל הדלק הגדול חללי לא פגעו באופן רציני בכנף השמאלית ובכן הנחיתה השמאלי במהלך השיגור. אנשי הבקרה קראו את המייל הזה, אך לא הגיבו.
דובר נאס”א, וויליאם ג'פס, אישר כי לפחות בכיר אחד העיר כי כן הנחיתה השמאלי הורד לפני שהמעבורת התפרקה מעל טקסס בגובה של כ-60 ק”מ ומהירות שהיא 18 פעמים ממהירות הקול – הרבה יותר גבוה והרבה יותר מהר מהזמן שבו הדבר אמור היה להשתחרר. ואולם ג'ף הדגיש כי שני חיישנים אחרים הראו באותו זמן שהכן השמאלי היה מורם באופן תקין.
איננו בטוחים אם הקריאות מראות שהכן הורד או שהם היו תוצאה של חיישן מקולוקל ששלח נתונים שגויים, אמר ג'פס.
צוות חקירה בכיר בוסק האם ציפוי בידוד ממכל הדלק החיצוני בשיגור גרם לתחילתה של שרשרת האירועים שגרמה לאסון.
בכירים בנאס”א אמרו כי המסר מה-30 בינואר לא נדון ברצינות בידי מנהל הטיסה ושאר בכירי מרכז הבקרה. ואולם הם אמרו כי לא היו מודאגים מכך משום שלפי הניתוחים שלהם, האריח מעל כן הנחיתה לא נפגע באורח קשה.
“קשה כל הזמן לחשוב מה היה אילו, הם היו מאושרים מתוצאות הניתוחים ומהעבודה שנעשתה במהלך המשימה. הם הבינו זאת. הם חשו בנוח עם זה” אמר מנהל הטיסה, מילט הלפין, שלא שמע על הדוא”ל אלא יומים לאחר האסון.
המסר השחור הזה נכתב בידי רוברט דוהרטי, מומחה לכן הנחיתה של המעבורת ממרכז לאנגלי של נאס”א. הוא דיבר על מרחץ דמים בשל התחממות יתר במהלך הנחיתה. החום מגיע לאלפיים מעלות צלזיוס ורק האריחים התרמיים מגינים על המערכות הרגישות.
דוהרטי מודה כי התסריט שלו הוא המקרה הגרוע ביותר, אך עדיין דחק במרכז הבקרה לשקול ברצינות את האפשרות של נחיתה ללא כן הנחיתה השמאלית, כלומר סכנה על הקרקע, או לבקש מהאסטרונאוטים לצנוח החוצה. הוא טען שיהיה בלתי אחראי לא להתכונן.
מקבל המסר במרכז החלל ג'ונסון, דייויד לצ'נר, עובד בחברת יוניטד ספייס אליינס, ספקית משנה של נאס”א המתחזקת את המעבורות, הודה לו וכתב: “כמו כולנו, אנחנו מקווים כי ניתוח השפעת השברים הללו הוא נכון וכל הויכוח הזה הוא עקר.”
החוקרים טוענים כי אינם יודעים בדיוק מה היתה הסיבה שגרמה להפלת קולומביה, אך אחד מתרחישים רבים היא גם המסקנה שניתוח השברים לא היה נכון.
דוהרטי דחק במרכז הבקרה להיות מוכנים בכל מקרה. “אם הגלגל יתחמם יותר מדי בגלל פשרות בנושא האריחים, גלגל האלומיניום יתחמם והצמיגים עלולים להתפוצץ, אמר.
ומכאן מציע דוהרטי כמה תרחישים:
* אם הצמיגים יתפוצצו, דלת כן הנחיתה עלולה להתפוצץ אף היא לתוך זרם אוויר על קולי והיא עלולה להוביל להרס החללית. לכל הפחות, החיכוח על החללית עשוי לא לאפשר לה להגיע למסלול הנחיתה במרכז החלל קנדי בפלורידה.
*החום עשוי גם לתרום לגורמי הפיצוץ החבויים בגלגל עצמו, ואשר המנגנון מתוכנן לפתוח את דלתות הכן בעת הנחיתה אם המערכת המכאנית לא פועלת. הדבר עלול היה לגרום להוצאת הגלגלים בגובה 200 אלף רגל, ושוב, אותן תוצאות.
* התחממות יתר עשויה לפגוע בנוזל ההידראולי או בשאר המערכות וכך ימנע מכן הנחיתה להתפח בכלל.
* אם הכן לא יצא ברגע הנכון, שניות ממסלול הנחיתה והכן השני ישתחרר, התנאים האסימטריים עלולים להרוס את המעבורת בעת הנחיתה, כת ב דוהרטי.
* אם המעבורת תנסה לנחות על גחונה, הצד התחתון של המעבורת יתחמם תחילה ויזרוק את תא הצוות למעלה ואז באופן אלים התא יפול על המסלול.
* כדי להמנע מנחיתת גחון, על הצוות לברוח החוצה, אמר דוהרטי. זהו איננו יום טוב.
תמרון הנטישה, שעדיין לא נוסה עד כה, כולל המתנה עד שהמעבורת תגיע מתחת לגובה של 20 אלף רגל (6 ק”מ), ואז לפתוח פתח, לשלוף מוט ארוך שיאפשר לאסטרונאוטים להחליק החוצה ולהמנע מהכנף. בקצה המוט הם יפלו בנפילה חופשית ואז יפעילו את המצנחים.
כאשר זה יקרה, כל ההכנות לא יהיו חשובות. האסטרונאוטים אפילו לא הגיעו אי פעם לנחיתת גחון.
אף אחד לא ניסה לדון בכך או אפילו חשב שנגיע לאירוע קטסטרופלי משום שהם ידעו שהם לא יכולים לעשות דבר במקרה כזה”, אמר הלפין.
הלפין אמר כי כתריסר מהנדסים השתתפו בדיון סביב המכתב של דוהרטי. הוא אמר כי דואר אלקטרוני לא פורמלי הוא פשוט המקבילה המודרנית של דיונים טלפוניים על מספק תסריטים. הויכוח הגיע עד לרמת מנהל הטיסה האחראי על תחום המכניקה, התחזוקה, הזרוע ומערכת הצוות, אחד מבקרים רבים היושבים בחדר הבקרה הראשי, אמר הלפין. ואולם מנהל הטיסה האחראי על החזרה לאטמוספירה, אשר היה בפועל מנהל חדר הבקרה לא ידע על הדיונים הללו עד יום רביעי השבוע. הוא אמר.
בעוד הלפין ומנהל הטיסה, לירוי קיין, שניהם אמרו כי הדיון הזה היה נוכמלי, מנהל בכיר לשעבר במרכז הבקרה אמר כי הוא מוצא את ההערה לא שגרתית.
בעוד היה טוב שחדר הבקרה היה עדיין נכון לשמוע דעות אחרות, הערוץ הרגיל איננו דואר אלקטרוני בין עמיתים, אמר דון פודי, עובד במרכז ג'ונסון. ישנו מנגנון פורמלי שצריך לעבור דרכו כדי לבחון את התסריט, אמר. כך שכל הדעות והחששות יהיו ידועים לכולם.
דוהרטי סירב להגיב ליוסטון כרוניקל. קרליסל קמפבל, גמלאי של מרכז הבקרה של נאס”א שקיבל עותק של מכתבו של דוהרטי גם הוא סירב להגיב. “אני בטוח שיקראו לי להעיד”, אמר.
