סיקור מקיף

סוגרים את מאיץ החלקיקים בסרן לצורך שידרוג

מאיץ החלקיקים האירופי יושבת לשנתיים לעבודות שדרוג, לקראת חידוש העבודות באנרגיה כפולה 

פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן במתקני מאיץ החלקיקים בסרן. צילום: איתי נבו
פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן במתקני מאיץ החלקיקים בסרן. צילום: איתי נבו

אחרי ששבר את כל שיאי הפיסיקה בתחומו, והביא – כמעט בוודאות – לגילויו של החלקיק המכונה "בוזון היגס", יוצא מאיץ החלקיקים האירופי הענקי לחופשה ממושכת. מפעילי המאיץ מתחילים לכבות בהדרגה את מכשיריו, ובשבת יושבת המאיץ כליל, לתקופה של כשנתיים. במהלכן ייעשו בו עבודות תחזוקה, שיפוץ ושדרוג, ועם חידוש הניסויים, אמורים המדענים והמהנדסים להכפיל כמעט את רמות האנרגיה של האלומות המתנגשות. "עד עכשיו פעלנו בעוצמה של TeV) 4TeV – טרה אלקטרון-וולט, יחידת אנרגיה) לכל אלומה, וכעת נגיע ל- 7TeV לכל אלומה, אומר פרופ' גיורא מיקנברג, ראש הקבוצה הישראלית ב-CERN. "יש המון שיפוצים ושיפורים לנסיונות, וגם למכונה, כדי שתוכל לפעול בצורה יעילה למשל שלוש שנים, אז נעשה עוד שיפוצים – יותר קטנים הפעם".

כאמור, ביולי אשתקד הכריזו החוקרים על סבירות גבוהה לגילויו של בוזון היגס, חלקיק בעל תפקיד מרכזי בתהליכי הפיכת האנרגיה לחומר אחרי המפץ הגדול. ההכרזה הסופית על הגילוי צפויה בחודשים הקרובים. "המשך הניסויים באנרגיות גבוהות יכול לתת לנו כיוונים חדשים על מה שקרה בזמנים קרובים בהרבה לתחילת היקום, או מה הכוחות שהיו רלוונטיים ואילו מנגנונים פעלו", אומר מיקנברג. " אנחנו מבינים בסך הכל ממה עשוי כ-5% מהחומר שקיים ביקום. השאר אנו לא יודעים מה הוא. כנראה זה דברים שקורים באנרגיות גבוהות".

חושבים בגדול

ומה התכניות למאיץ לטווח ארוך יותר? "ההמלצות הן להכפיל את כמות ההתנגשויות כדי ללמוד מידע חשוב על תכונותיו של ההיגס על שנת 2032", אומר מיקנברג. "בינתיים מתחילים לדבר על מאיצים אחרים, או יותר גדולים, עם היקף של 80-90 ק"מ (לעומת 27 ק"מ במאיץ הקיים – א.נ), או מאיצים ליניאריים. כשנוכל להכפיל את האנרגיה נקבל רמזים מה הדרך הנכונה לעשות את הפרוייקט הבא".

יתכן מאוד שעם חידוש העבודה תהיה חברה חדשה בארגון המפעיל אותו – ישראל. לפני כשנה וחצי חתמה ישראל על ההסכם ההצטרפות ל-CERN והתקבלה לשורותיו על תנאי. ההחלטה הסופית על צירופה לארגון המדעי היוקרתי אמורה להתקבל בספטמבר השנה.

ג

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. אני לא נגד השקעה במחקר, אבל להשקיע כ"כ, כ"כ, כ"כ הרבה כסף בשביל תועלת מפוקפקת זה לא בהכרח חכם,

    והאם ניגוח אותם חלקיקים במהירות כפולה שווה את כל ההשקעה האדירה הנוספת?!

    את הכסף הנ"ל היה ניתן להשקיע במאות מחקרים שהיו מביאים תועלת רבה בהרבה..

  2. השאלות שאתה מעלה הן:
    1)לו היו משקיעים בפיתוח הפוטנציאל האנושי האם הייתי טוען שזה בזבוז.
    התשובה היא לא !
    2)האם אני באמת סבור שתחומים מסוימים היו מתפתחים ללא ההשקעה האדירה שהושקעה בהם.
    התשובה היא כן !
    3)האם אני חושב שניתן להשיג הישגים בזכות חשיבה בלבד.
    התשובה היא לא !

    4)הקביעה שאין לי מושג אינה נכונה.
    5)הקביעה שאם לכולם היתה חשיבה כמו שלי היינו עדיין מדליקים אש עם אבני צור אינה נכונה.

    הנימוקים:
    1)אני אדם עקבי בדרך כלל ואני סבור שבפרט במקרה הזה אני אשאר עקבי. בין שזה יבוצע ובין שזה לא יבוצע זו ההשקעה הטובה ביותר.
    2)במרבית התחומים באה קודם ההתפתחות ורק אחר כך ההשקעה . במקרים רבים ההתפתחות התרחשה למרות התנגדות מפורשת.
    דוגמא: תומס אלווה אדיסון נדחה בגיחוך כאשר הציע להשקיע ביצור גרמופון. ההשקעה באה רק מאוחר יותר לאחר שהוא בנה אחד בעצמו. רק אז המשקיעים הצליחו להבין את הפוטנציאל של הרווח ורק אז הם התחילו להשקיע.
    דברים דומים לזה ארעו גם בתחומי המצאה אחרים.
    3)ברור שחשיבה לבד אינה מספקת ויש להשקיע משאבים נוספים. השאלה היא כמה להשקיע בענין אחד וכמה להשקיע בענין אחר. התשובה לשאלה זו קיימת. באופן כללי משקיעים במה שסבורים שיתן תוצאה טובה. אבל זה מתעוות כאשר גורמים אינטרסנטים משתלטים על הממון. גורמים אלו מכוונים את ההשקעה למה שנראה להם שיתן את התוצאה הטובה ביותר הרצויה להם במקום להשקיע במה שיתן את התוצאה הטובה ביותר. ויש הבדל ניכר בין מה שרצוי להם לבין הטוב ביותר.

  3. לא השאלות אינן רטוריות ואתה מוזמן לענות עליהן בצורה עניינית במקום לשחק אותה חכמולוג. אמרת שהתשובות אינן נכונות, תנמק ותסביר את דבריך.

  4. אוהד:
    א)לא ברור אם אתה שואל או שהשאלות שלך הן שאלות רטוריות לצורך מתן התשובות שלך.
    ב)התשובות שאתה נותן לשאלות הרטוריות שלך אינן נכונות.

  5. ב׳, והרי אם כן היו משקיעים בהם והיית חיי בתקופה הזו גם כן היית מתלונן וטוען שזה בזבוז אדיר של כספי ציבור לא ?

    אתה באמת חושב שכל התחומים שהזכרתי בהודעה הקודמת (האטום, האלקטרוניקה…) היו מתפתחים ללא ההשקעות האדירות של כספים שהושקעו בהם ? אתה באמת חושב שבאמצעות חשיבה בלבד ללא משאבים כספיים ניתן להגיע להישגים כאלה ? אתה ממש חי בסרט.

    פשוט אין לך מושג על מה אתה מדבר, אם לכולם הייתה חשיבה כמו שלך היינו עדיין מדליקים אש עם אבני צור.

  6. המוח האנושי הוא המשאב הזול ביותר והיעיל ביותר לצורך התקדמות במדעים ובטכנולוגיה.
    אם מחפשים השקעה יעילה צריך לכוון את ההשקעה למיצוי הפוטנציאל של המוח האנושי.
    זוהי ההשקעה הטובה ביותר האפשרית.

    יש בעולם ילדים רבים בעלי שכל חריף אשר אינם זוכים להשכלה בגלל התנאים הכלכליים שלהם.
    אם מחפשים השקעה טובה אפשר להשקיע בלימודים חינם לילדים אלו.
    אמנם התוצאות כפי הנראה לא יהיו מיידיות אבל אני מניח שתוך 20 עד 30 שנה אפשר יהיה להנות מפירות השקעה זו.

  7. אוהד,

    כדאי שתלמד את העקרון של עלות-תועלת. התועלת של מאיץ צרן נמוכה בהשוואה להשקעות באותו סדר גודל בתחומים מדעיים אחרים.

    ההקצבות בצרן גורעות מההשקעות האחרות, שהרי כמות הכסף להשקעה מוגבלת.

  8. מי השקיע באיינשטיין? ניוטון? גלילאו גלילי?

    אין כל קשר בין הבזבוז האדיר של כספי ציבור לבין ההתקדמות האנושית.
    ההתקדמות האנושית אינה פונקציה של ההשקעה הכספית .
    ההתקדמות האנושית נגזרת מן החופש האנושי .

    החופש לחשוב !

    רק חשיבה יכולה להביא להתקדמות.

  9. איזה מזל שלא כולם כל כך קצרי ראייה כמו חלק מהמגיבים פה.

    מעניין מה הייתם עונים למי ששאל לפני מאה ומשהו שנים מדוע חוקרים את האלקטרונים, את הפוטונים והקרינה האלקטרומגנטית ? מזל שחקרו והיום יש לכם רדיו, טלוויזיה, לייזרים לרפואה ולתעשייה, לוויינים, את הכוח הגרעיני, ומחשב שבעזרתו אתם יכולים לשאול עכשיו את השאלות האלו.

    מדובר על רצון להבין את העולם בו אנו חיים, ולטעמי זו סיבה מספקת גם בלי להביא בחשבון את היתרונות החומריים שניתן להפיק מהידע הזה.

  10. דודו

    יש משהו בדבריך.

    לא רוצה לחזור בפעם השלישית או הרביעית על דעתי באשר למהימנות של ההכרזה על "מציאת חלקיק היגס". לא אתפלא אם הסגירה לשנתיים של המאיץ היא חלק מהפוליטיקה התקציבית שליוותה את בניית המאיץ. הרבה יותר מכובד היה , לאחר שהשקיעו מיליארדים, להמשיך בנסיונות שונים במאיץ הקיים כדי לראות אם שווה להשקיע מיליארדים נוספים.

  11. לדודו,
    אם כולם היו חושבים כמוך, היינו עדיין בעידן האדם הקדמון.
    כל מה שאתה רואה סביבך ( מחשב, טלפון נייד, מכונית ) הכל התחיל בפיזיקה, בביזבוז מעין זה.

  12. איזה ביזבוז כסף – לא גמרו לשרוף את המזומנים וכבר מתכננים את בזבוז גדול בהרבה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן