שינויי האקלים עשויים לגרום להתרחבות תופעת החור באוזון

ייתכן שעננים ארקטיים יגרמו להגברה משמעותית בהידלדלות שכבת האוזון

פיליפ בול, Nature (תרגום: דיקלה אורן)

ייתכן שתופעת לוואי של ההתחממות הגלובלית תגרום להידלדלות חמורה בשכבת האוזון מעל הקוטב הצפוני, הידלדלות גבוהה בהרבה משהעריכו עד כה.

אם השכבות הגבוהות של האטמוספירה בקוטב הצפוני תתקררנה – תוצאה חזויה של השינויים באקלים – ייתכן שקצב הידלדלות שכבת האוזון יהיה גבוה פי שלושה מהתחזיות העכשוויות. כך טוענים מרקוס רקס ועמיתיו ממכון אלפרד ווגנר לחקר הקוטב והים בפוטסדם, גרמניה.

"הופתעתי לראות את התוצאות הללו," אומר דרו שינדל, חוקר אטמוספירה במכון גודרד לחקר החלל של נאס"א בניו יורק. "לא חשדנו לרגע, כי המודל שלנו כה רחוק מהמציאות," הוא מוסיף.

רקס ועמיתיו חקרו את תנאי האקלים בקוטב הצפוני בעשרת החורפים האחרונים כדי לחשב את השפעת מזג האוויר על הרס שכבת האוזון. הם גילו קשר הדוק בין אובדן אוזון וכמות העננים הסטרטוספריים בקוטב. דיווח מלא על המחקר מופיע בכתב העת Geophysical Research Letters.

העננים האלה נוצרים כעשרים קילומטר מעל הקרקע בעתות של חורף, ולעיתים קרובות הם נקראים "ענני צדפת הפנינה" על שום הופעתם המנצנצת.

ואולם, אין מדובר בצדפות יפהפיות ובלתי מזיקות: העננים מהווים מצע לתגובות בין כימיקלים, שמאכלים את שכבת האוזון של כדור הארץ. התגובות הכימיות בעננים ממירות כלור ממקורות תעשייתיים כגון הכלורופלאורוקרבון (CFC – ChloroFlouroCarbon), שנמצא במקררים ישנים, לנגזרות פעילות של החומר, שמפרקות את מולקולות האוזון.

הרס האוזון מאפשר ליותר קרני אולטרה סגול, שמגיעות מהשמש, להגיע לפני השטח של כדור הארץ ולגרום נזק לבני האדם ולכל המערכת האקולוגית באזור הקטבים.

מעריכים כי אוויר קר בסטרטוספירה מעודד היווצרותם של העננים האלה ובסופו של דבר את הרס האוזון, אך אומדן היקף הבעיה נתגלה כמשימה לא פשוטה כלל. בממוצע הסטרטוספירה מעל הקוטב הצפוני לא התקררה באופן ניכר במהלך השנים האחרונות, ועם זאת אומרים רקס ועמיתיו, שתנאי האקלים בחורף הופכים יותר ויותר מתאימים להרס האוזון. הם מוסיפים, כי כמות העננים הסטרטוספריים עולה בקצב קבוע מאז שנות ה-1960 המאוחרות.

אם ממצאיו והמודלים של רקס יתגלו כנכונים, כל הערכותינו לגבי ההידלדלות הצפויה של שכבת האוזון נמוכות מדי, אומר שינדל.

ישנן גם חדשות טובות יותר: רקס מציין כי גם אם ימשיכו העננים הסטרטוספריים לגדול הן מבחינת גודל והן מבחינת כמות, כמות ה-CFC באטמוספירה אמורה לרדת עם הזמן, שכן מולקולות החומר תעבורנה שינויים. ואולם, הן כן עתידות להישאר די הרבה זמן באטמוספירה ולהמשיך לגרום להידלדלות האוזון בעשורים הבאים.

הכתבה המקורית ב-Nature

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן