אחרי שהעברנו את שידורי הרדיו והטלוויזיה לכבלים ולסיבים אופטיים, הפכנו בלתי ניתנים לגילוי לחייזרים, אך יתכן שיוכלו לזהות את אורות הערים בצד הלילה גם ממרחק, שני אסטרופיזיקאים מציעים לחפש בדרך זו ערים חייזריות
בחיפוש אחר תבונה חוץ ארצית, מחפשים האסטרונומים אותות רדיו ופרצי לייזר קצרים במיוחד. במחקר חדש מציעים אבי לייב (מכון הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה) ואדווין טרנר מאוניברסיטת פרינסטון טכניקה חדשה לאיתור חייזרים: לחפש אחר אורות הערים.
“חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית אמור להיות מסובך, אך לא ידרוש משאבים נוספים (מעבר לחיפוש כוכב הלכת עצמו א.ב.), ואם נצליח הדבר יסמל שינוי בתפיסה שלנו אודות מקומנו ביקום” אומר לייב.
שאר השיטות ל-SETI (חיפוש אחר תבונה חוץ ארצית) מסתמכות על ההנחה שהחייזרים ישתמשו בטכנולוגיות דומות לשלנו. הדבר סביר משום שתבונה שתתפתח לאורו של הכוכב הסמוך צפויה להשתמש גם בתאורה מלאכותית שתידלק בשעות החשיכה.
כמה קל יהיה לצפות באורות ערים בכוכבי לכת מרוחקים? ברור שניתן יהיה להבדיל את האור מהזוהר של כוכב האם. לייב וטרנר מציעים לחפש אחר שינויים בתאורה מכוכב לכת מחוץ למערכת השמש כשהוא נע מסביב לכוכב שלו.
כאשר כוכב הלכת מקיף את השמש שלו, הוא חולף דרך שלבים דומים לאלו של הירח. כאשר הוא נמצא בשלב החשיכה, יותר אור מלאכותי מצד הלילה ייראה מכדור הארץ מאשר האור המוקרן מהצד של היום. סך כל פליטת האור מכוכב לכת בעל תאורה לילית תהיה שונה מכוכב לכת שאין בו אורות מלאכותיים.
צפיה בשינויים העדינים תדרוש פיתוח של הדורות הבאים של הטלסקופים, ואולם הטכניקה ניתנת לבדיקה קרוב לבית, תוך שימוש בעצמים בקצה מערכת השמש.
לייב וטרנר חישבו כי הטלסקופים הטובים ביותר יוכלו לראות אור מערים בגודל של טוקיו במרחק שבו נמצאת חגורת קויפר – האיזור שבו נמצאם פלוטו, אריס ואלפי גופי קרח קטנים. כך שאם היתה שם עיר כלשהי נוכל לצפות בה כעת. באמצעות הצפיה, יוכלו האסטרונומים לשכלל את הטכניקות ולהשתמש בהן כאשר יתגלה כוכב הלכת הראשון בגודל של כדור הארץ המקיף כוכב אחר בגלקסיה שלנו.
“לא סביר שנמצא ערים חייזריות בקצה מערכת השמש שלנו, אך העקרון של המדע הוא למצוא שיטה לבדוק” אמר טרנר. “לפני גלילאו, החוכמה המקובלת היתה שעצמים כבדים יותר נופלים מהר יותר מאשר עצמים קלים, אך הוא בחן את האמונה ומצא כי הם נופלים באותו קצב.”
ככל שהציוויליזציה שלנו עוברת משידורי רדיו וטלוויזיה לכבלים וסיבים אופטיים, הפכנו פחות ניתנים לגילוי לחייזרים בתדרי הרדיו. אם הדבר נכון גם לתרבויות תבוניות אחרות, הרי אורות מלאכותיים יהיו הדרך הטובה ביותר לצפות בהם מרחוק.
עבודתם של לייב וטרנר פורסמה בכתב העת Astrobiology.
19 תגובות
איתן, גם אם נקלוט שידורים מתרבות מתה,יהיה זה הישג גדול מאין כמוהו. רק האישור שאנחנו לא לבד,הוא התגלית המדעית הגדולה ביותר.ברגע שנקבל אישור כזה,החיפושים אחר אחרים יגבר, וגם יגיעו התקציבים לממן את כל הטכנולוגיות המטורפות שהחיפושים דורשים.
אני מסכים עם האחרים שאומרים שלא בהכרח תרבויות אחרות ישתמשו באורות כשם שאנו משתמשים בהם. יתכן שהחוש העיקרי אצלם יהיה הריח כשם שהוא בכלבים, או שהם בכלל יצורי לילה כמו עטלפים, ואז פחות סביר שישתמשו באורות. אבל מכיוון שכרגע התרבות היחידה שאנו מכירים כן משתמשת באורות לילה, ואבולוציונים טוענים שהעין התפתחה 8 פעמים נפרדות בכדוה”א,זה מצביע על אפשרות שעיניים הם כלי אבולוציוני שכיח ביקום, ולכן יתכן גם אורות לילה.
בכל מקרה, יהיה זה חיפוש אחר צורת חיים מאוד ספציפית, בזמן מאוד ספציפי בהתפתחות שלה,כך שאי מציאת אורות כאלו לא מעיד על חוסר של תרבויות אחרות, אבל מציאת אורות כאלה מעיד בוודאות.
השאלה האמיתית היא האם באמת ניתן להבחין באורות כאלה במרחק של 600 שנות אור לדוגמא, מתוך אורות הרקע מהכוכב?
אם התשובה לכך חיובית, אז אנו צריכים להשקיע בפיתוח הטכנולוגיה,מכיוון שאין לנו הרבה שיטות גילוי לתרבויות חיצוניות.
אחריי שניסו לקלוט שדרים חייזריים, הייתי בטוח שהצעד הבא יהיה קצת יותר רציני.
גם ככה הסיכויים בשיטה המקובלת שואפים לאפס, גם אם נצא מנקודת הנחה שבאמת אי פעם החייזרים שידרו משהו בטכנולוגיה דומה לשלנו, הריי שאם אכן נצליח לקבל שדר שכזה הוא כבר לא רלוונטי, ומי יודע אם אכן אותה ציוויליזציה ששידרה אותו קיימת, את כל הבושיט הזה הם רוצים לשדרג לבולשיט אחר פחות יעיל, שיהיה להם בהצלחה…
סבדרמיש יהודה
ננסים לבנים לעולם לא יקיפו כוכב לכת, לא משנה כמה הוא מאסיבי.
למה לא?
בגלל שננסים לבנים מגיעים למסות של יותר מחצי מסת השמש.
להזכירך, השמש שלנו מהווה 99.9% מכלל המסה של מערכת השמש(כולל חגורת קוויפר ועננת אורט, למרות שאני מאמין שבזכות טיכה, זה ירד למשהו כמו 99.8%).
והיות והיצורים בספר הם דמויי אנוש, אני לא חושב שהם חיו על כוכב לכת גזי סופר מאסיבי(מספיק מאסיבי כדי להתחיל היתוך גרעיני ולתפקד בתור שמש)
יתכן שהרבה יותר מ-500 שנה של אור.היה זיהום אור בערים גדולות גם לאורך אלפי השנים האחרונות- גם בלונדון במאה ה-19 היו עמודי תאורה בשמן וגז לדוגמא. ערים של מיליוני אנשים קיימות כבר מאות שנים וגם אם צודקים שבעתיד נקטין את זיהום האור.
אסף- לפי הבנתי את הכתבה אין בהכרח סתירה ככל שאני מבין. אני לא בטוח בנוגע ללחכות שנתיים לזיהוי מעבר פלנטה מול הכוכב ביחס אלינו, אבל אפשר לעקוב באותה צורה על מעבר הפלנטה מול הכוכב כשיש לילה וכשיש יום ולהשוות את הספקטרום שיוצא מכוכב לעומת כזה של אור מלאכותי מהפלנטה.
מעניין שאף מגיב לא עלה על הכשל העיקרי ברעיון הזה.
כמו ששידורי האותות שלנו הולכים ונעלמים עם שינוי טכנולוגי, גם תאורת הערים לא
תשאר לאורך זמן.
כאשר בעוד זמן קצר אוכלוסיית העולם תגדל כך שפני השטח לא יהיו מספיקים, יפותחו ערים במעבה האדמה או מתחת לפני הים. חיסכון זה במקום גם ימעיט את חתימת האור של הערים לחלל.
כלומר, לא זו בלבד שמחפשים יצורים שצריכים תאורת לילה, אנחנו גם מחפשים אותם בשלב כל כך ספציפי בהתפתחות שלהם (אולי פחות מ – 500 שנה).
מקס
אני דוקא מסוגל לראות במוחי הבידיוני הפרוע, כוכב לכת ענק בשם “שילגיה” שמסביבו סובבים שבעה ננסים לבנים בוהקים. ופעם באלפיים שנה הם מסתדרים כולם בטור אחד ומטילים אפלה על צידה האחר של שילגיה!!
חלומות נעימים שילגיה
(:))
סבדרמיש יהודה
סבדרמיש יהודה
אז זהו, שזה סיפור מד”ב.
במציאות, לא יכול להתקיים מצב שבו ישנם שבעה כוכבים באיזון מושלם.
בנוסף, כוכב לכת שיהיה נעול גרביטציונית אל כוכב האם שלו יהיה חם מדי ליישוב, שלא לדבר על זה שלא יהיה לו שדה מגנטי(שנוצר בגלל שכדור הארץ עובד כמו דינמו ענקי), אז גם אטמוספירה לא תהיה לו בסופו של דבר.
אבל אם הוא כן יצליח להתגבר על המחסור באטמוספירה, האם ציינתי כבר שלא תהיה עליו פעילות טקטונית משום סוג שהוא? הוא יהיה גוש אבן ענקי, ולמה זה רע? בגלל שזה אומר שתושבי כוכב הלכת לא יוכלו להתחבא עמוק מתחת לאדמת כוכב הלכת בשביל להתחמם(אתה יודע, כמו שעשו במטריקס)
יש בכל זאת פתרונות יצירתיים
לדוגמא- כוכב לכת שימצא בנקודת שיווי המשקל הגרביטציונית שבין שתי שמשות יהיה מואר תמיד ובלי לילות
אפשרות שניה
שכוכב הלכת יהיה נעול גרביטציונית לשמש שלו ואז צד אחד יואר תמיד ובצד השני חושך מוחלט.
זכור לי שקראתי פעם סיפור בדיוני על כוכב לכת הנמצא במערכת של 7 שמשות ופעם באלפיים שנים נופלת עליו חשיכה והבלגן שזה גורם לתושבים המבוהלים.
אבל לנו יש רק שמש אחת והיא כרגע הציצה מבין העננים!
איזה ערב יפה!!
שבוע טוב לכולם
סבדרמיש יהודה
לוק, אכפת לך בבשקה להסביר איך במערכת בינארית אין לילות על כוכבי הלכת?
זה יותר סביר שכוכבי לכת ייתפתחו סביב הכוכב הגדול יותר במערכת, והיות וכוכבים במערכות בינאריות מקיפים אחד את השני במרחקים שעולים על מאות יחידות אסטרונומיות(מערכות בינאריות עם כוכבים שממש רוקדים אחד על השני הן די נדירות לפי מה שאני זוכר), אז מפני כוכב הלכת שמקיף את אחד הכוכבים, הכוכב השני ייראה בהיר פחות אפילו מהירח.
וכמובן, המיקום שלו בשמיים משתנה כל הזמן, אז יכולים להיות זמנים שבהם יש 2 שמשות בשמיים, או 2 ירחים(או 3, או יותר, תלוי כמה ירחים מקיפים את כוכב הלכת הנתון), אז בבקשה, אל תגיד דברים שאין להם שום בסיס.
כוכב לכת שנמצא במערכת בינארית יהיה בעל מחזור יום ולילה זהה לזה של כוכב לכת שמקיף כוכב יחיד, בגלל שהכוכב התאום יהיה רחוק מדי מכדי לספק אור חזק מספיק.
חוץ מזה, אם שני הכוכבים מקיפים את עצמם במסלולים שקטנים מכמה יחידות אסטרונומיות(נניח המרחק של צדק מהשמש), אז אין טעפ אפילו לחפש שם ציווייליזציה, בגלל שהתנודות הכבידתיות של זוג הכוכבים הנאבק יעיף על עצם אסטרונומי לכל הרוחות(מערכות בעלות שלושה עצמים או יותר תמיד יעיפו את העצמים הקטנים יותר כדי להגיע לאיזון. איזון בשפה אסטרונומית זה 2 כוכבים או פחות. אז במערכות בינאריות כאלה לא יהיו כוכבי לכת)
כתבה לא רצינית.
אין היום דרך לראות את פני השטח של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש וכנראה גם לא תהיה בעתיד הקרוב. השיטה הכי טובה שיש לנו היום היא לכוון טלסקופ רב עוצמה לכיוון שמש רחוקה ולחכות שנה שנתיים בתקווה שבזמן הזה יעבור כוכב לכת בין השמש אלינו ויסתיר חלקית את השמש כך שניתן יהיה למדוד את הירידה בעוצמת התאורה. הטכנולוגיה שדרושהלשם צפיה ישירה בפני השטח של כוכב היא כרגע לא מעשית וגובלת במדע בדיוני.
לוק לקחת לי את המילים מהפה
אם היצורים יכולים לראות בלילה מבלי אורות ?
אפשרי לעלות עוד כמה לווינים כמו קפלר לכיוונים שונים בגלקסיה שבודק את עוצמת האור שיורדת בעת ליקוי הכוכב ואז להתמקד על כוכבי לכת האלה.
לוק, איך אתה מציע לחפש “פרמטרים כימיים בסיסיים” בכוכבים שמרחקם שנות אור?
יהודה, הרעיון הוא לבדוק את הטכנולוגיה על קצה מערכת השמש, לא לחפש שם חיים.
לשאר המתנגדים, יש משהו מאוד הגיוני בהצעה שלהם. אם אנחנו נוטים להסתיר את התקשורת שלנו (שידורים ממוקדים ללוויינים, תעבורה בכבלים אופטיים וכו’) למה שתרבויות אחרות לא יעשו את זה? זיהום אור יחסית קשה להסתרה. בחיפושים שיש היום אחרי קרינת רדיו אנחנ בעצם מחפשים חלון זמן בן כמה עשרות או מאות שנים שבו תרבות תשדר לחלל. ייתכן שגם מזיהום האור אפשר להיפטר, אם זה המצב אולי כדאי לחזות מראש מהו הפיתרון הבא…
המאמר חייב לעבור הגהה !
נשמע מרתק. היום, טלסקופ חזק בסדרי גודל, נשמע בלתי אפשרי. מחר הבלתי אפשרי יהיה אפשרי.
הגישה שבה אנחנו מחפשים את מי שדומה לנו מבחינה התפתחות טכנולוגית היא גישה שתיכשל מבחינה סטסטיסטית.
חבל להשקיע משאבים בחיפוש אחרי אורות הלילה של צוויליזציה מכיוון שהסיכוי למציאת אורות כאלה נמוכה מאוד.
יכולים להיות כוכבי לכת בעלי 2 שמשות (אין לילה) או שהתושבים בעלי ראיית אינפרא אדום (אין צורך בתאורה) או שהם חיים מתחת לקרקע וכו’
צריך לחפש פרמטרים כימיים בסיסיים לאיתור חיים וצוויליזציה.
הקפיטליזם החייזרי דורש צדק מלאכותי!
קודם כל, הטלסקופים הולכים ומשתכללים והטכנולוגיה מאפשרת לבנות טלסקופים יותר ויותר גדולים. אם הם ייבנו זה יהיה לצורך העמקת הידע על התפתחות היקום, והחיפוש אחר כוכבי לכת יהיה מעין בונוס.
אבי היקר
מברך אותך לרגל כניסתך לתחום הסיפור הבידיוני.
חגורת קוויפר היא במרחק של כמה עשרות יחידות אסטרונומית, כאלפית שנת אור הכוכב הקרוב ביותר הוא פי ארבעת אלפים מחגורת קוויפר ואתה אמור לבדוק את כוכבי הלכת באזור של אלף שנות אור כדי שיהיה לך סיכוי למצוא משהו כלומר פי מיליון. ניראה לך שהציביליזציה שלנו תשקיע עבור טלסקופים פי אלף או פי מיליון מהטובים הקיימים כיום?
קשה לי להאמין
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
ללא ספק אחד הדברים ההזויים ששמעתי.
שיהיה בהצלחה!