שוקולד – ההתחלה

ערבוב המעדן המריר עם חלב הקפיץ אותו בסולם הפופולריות

השוקו היה המשקה החביב על בני המאיה, האצטקים ועמים אחרים במרכז אמריקה הרבה לפני ש”גילו” אותו הספרדים והביאו אותו לאירופה. ממצאים ארכאולוגיים מלמדים שהשוקולד נצרך כבר לפני 3,100 שנה לפחות, ולא רק בתור מזון לבני אדם: בני המאיה ובני תרבויות קדם-קולומביאניות אחרות העלו מנחות של פולי קקאו לאלים בכל מיני פולחנים, גם בהעלאת קורבנות אדם.

אבל האדם שהגה את הרעיון החשוב ביותר בתולדות השוקולד היה פרוטסטנט אירי. הנס סלואן היה רופא וחוקר טבע, שעזבונו, אוסף נרחב של ספרים ודוגמאות מן החי, שימש בסיס להקמת המוזיאון הבריטי. בשנות ה-80 של המאה ה-17 עבד סלואן בשירות המושל הבריטי של ג'מייקה באיסוף חפצי מלאכת יד ובתיעוד צמחים ובעלי חיים מקומיים. סלואן עמד על כך שמשקה הקקאו המר ששותים בני המקום יהיה הרבה יותר ערב לחיכו אם יערבב אותו עם חלב, ורשם פטנט על המצאתו זו. אף על פי שאנשים רבים נהנו ממשקה קקאו במים חמים, עד מהרה נעשה המתכון של סלואן אהוב מאוד באנגליה ובמקומות אחרים באירופה. החלב גם היה לתוספת נפוצה לשוקולד מוצק, והיום טוענים כשני שלישים מן האמריקנים שהם מעדיפים שוקולד חלב על שוקולד מריר.

השפעותיו היפות לבריאות של השוקולד כבר ידועות ומתועדות היטב. כ-8% ממשקלם היבש של פולי הקקאו מכילים חומרים נוגדי חמצון כדוגמת פּוֹליפֵנוֹלים ופְלַווֹנוֹאידים, אומר ג'ו וינסון, כימאי מאוניברסיטת סקרנטון. נוגדי החמצון מנטרלים את הרדיקלים החופשיים, שהם מולקולות פעילות מאוד, ומונעים מהם להזיק לתאי הגוף. אין זה מקרה שעץ הקקאו (וצמחים אחרים העשירים בנוגדי חמצון כמו תה וקפה) גדל באזורים טרופיים. “צמחים המכילים הרבה נוגדי חמצון בדרך כלל גדלים קרוב לקו המשווה, שם הם סופגים הרבה שמש,” אומר וינסון. הקרינה האולטרה סגולה של השמש מפרקת מולקולות ביולוגיות לרדיקלים חופשיים, והצמחים האלה כנראה מייצרים את נוגדי החמצון כדי להיטיב לעמוד בזה.

אכילה מופרזת של שוקולד אמנם עלולה להביא לצריכת יתר של קלוריות, אבל מחקרים בבני אדם ובבעלי חיים מלמדים שצריכה מתונה של שוקולד יכולה להשפיע לטובה על לחץ הדם, להאט את התפשטותה של טרשת עורקים ולהפחית את הצטברות הכולסטרול ה”רע”. ייתכן שהשוקולד גם יפה ליכולת השכלית: במחקר שנעשה לא מזמן בנורווגיה מצאו שגברים מבוגרים שצורכים שוקולד, יין או תה (שכולם עשירים בפלוונואידים) הצליחו יותר במבחנים קוגניטיביים.

דוויד קסטלבצ'י