סין מפתחת מטוס חלל רב-שימושי שישוגר לראשונה בשנת 2020

המעצמה הודיעה כי הרכב יוכל לשאת טייקונאוטים ומטען לחלל, יהיה רב-שימושי, ויוכל להמריא לחלל כמו מטוס

סין פרסמה פרטים מעטים מאד על מטוס החלל שהיא מפתחת, ואף לא הדמייה אחת או תרשים המסביר את צורתו. באיור הנ"ל נראה הדמייה של מטוס החלל Rockwell X-30, שביטולו בוטל ב-1993. מקור: James Schultz, NASA.
סין פרסמה פרטים מעטים מאד על מטוס החלל שהיא מפתחת, ולא סיפקה הדמייה או תרשים המתאר את עיצובו. באיור מתואר מטוס החלל Rockwell X-30, שפיתוחו בוטל ב-1993. מקור: James Schultz, NASA.

סוכנות הידיעות הרשמית של סין, שינחואה, הודיעה בשבוע שעבר כי המעצמה מפתחת מטוס חלל, שיוכל להטיס טייקונאוטים (טייסי חלל סינים) ומטען למסלול סביב כדור הארץ.

לפי ההודעה, מטוס החלל יהיה רב-שימושי וימריא לחלל באופן אופקי על גבי מסלול נחיתה. "בניגוד לחלליות חד-פעמיות מסורתיות, החללית החדשה תמריא לשמיים כמו מטוס", אמר צ'ן הונגבו, חוקר בתאגיד הסיני למדעי וטכנולוגיית חלל (CASC). אם בניית הרכב תצא לפועל, הוא יהיה רכב החלל המסלולי הראשון בהיסטוריה בעל יכולת להמריא לחלל ממסלול טיסה (ישנם מטוסי חלל תת-מסלוליים בעלי יכולת כזו, כמו ספייס שיפ 1 של חברת וירג'ין גלקטיק, וממשיכתה ספייס שיפ 2, אך הללו לא נכנסים למסלול סביב כדור הארץ).

בידיעה נפרדת של עיתון המפלגה הקומוניסטית הסינית, People's Daily, הונגבו צוטט באומרו: "השיגור של רכבי החלל הרב-שימושיים שלנו יערך ב-2020, לאחר שיבוצעו בדיקות וניסויים נוספים. רכבי השיגור מתוכננים לשימוש רב-פעמי של עד 20 פעמים, מה שיפחית את עלויות התעבורה בעד 90 אחוז".

לפי הידיעה ב-People's Daily, למטוס החלל החדש תהיה יכולת רב-שימושית מוחלטת. אף רכב שיגור מסלולי לא הצליח להגיע עדיין ליכולת כזו – מעבורות החלל למשל, דרשו מיכל דלק ענקי שהוצמד למעבורת, בנוסף לשני מאיצי צד שסייעו לה בשיגור; גם פאלקון 9 של חברת ספייס אקס אינו רב-שימושי לחלוטין, מכיוון שרק השלב הראשון (והעיקרי שלו) חוזר ארצה, בעוד השלב הרקטי העליון לא מוחזר ונשרף באטמוספירה (אם כי אילון מאסק אמר בעבר שברצונו להפוך גם את השלב העליון של פאלקון 9 לרב-שימושי, והמשגר העתידני שספייס אקס מתכוונת לשגר באמצעותו אנשים למאדים, BFR, יהיה רב-שימושי לחלוטין גם הוא).

מטוס החלל המתוכנן, אם יפותח, יהיה גם החללית המאוישת הראשונה שסין תפתח לגמרי בעצמה, שכן החללית הנוכחית שבאמצעותה היא משגרת טייקונאוטים לחלל, שנג'ואו, מבוססת על החללית הסובייטית/רוסית הוותיקה סויוז.

בנוסף, אם סין תצליח לעמוד בלוח הזמנים שלה ולהתחיל בשיגור המטוס החדש בשנת 2020, הוא ישתלב היטב בתוכניות החלל הנוספות של המעצמה, שמתכוונת להשלים בנייה של תחנת חלל מודולרית גדולה עד תחילת שנות ה-20.

סין לא חשפה פרטים רבים על מטוס החלל, ובלעדיהם קשה לקבוע היכן בדיוק היא נמצאת בשלבי הפיתוח של החללית, והאם יעד השיגור של 2020 ריאלי. למרות המידע הדל על הרכב, דבר אחד ברור – סין ממחישה שוב שכוונתה להפוך למעצמת חלל מובילה היא רצינית לגמרי.

המדינה הצהירה, כאמור, על כוונתה לבנות תחנת חלל גדולה בתחילת שנות ה-20, וכן על רצונה להנחית אדם על הירח באמצע שנות ה-30, אך להבנת רצינותה ראוי להסתכל על הדברים שהיא כבר ביצעה: בשנתיים האחרונות המדינה שיגרה את תחנת החלל השנייה שלה, טיאנגונג 2, כמדגים ניסויי לקראת בניית תחנת חלל עתידית וגדולה, ושיגרה אל התחנה את חללית המטען האוטומטית הסינית הראשונה, טיאנג'ו, שמאפשרת תדלוק והעברת אספקה חיונית. בנוסף, היא הכניסה לשירות משגר כבד חדש, לונג מארץ' 5, שיאפשר לה לשגר את רכיבי התחנה העתידית וכן משימות חלל רובוטיות לירח ולמאדים (המשגר נכשל בטיסה השנייה שלו ביולי השנה, וסין עומלת על החזרתו לפעילות בשנה הבאה).

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן