סיקור מקיף

שמו הרשמי של היסוד ה- 112 הוא קופרניקיום

הסימול המקוצר שלו הוא "Cn". השם הרשמי אושר והוכרז פומבית ע"י IUPAC (האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ולכימיה יישומית) והוא מוקיר את הישגיו המדעיים של החוקר והאסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס

הצצה אל תוך המאיץ ב-GSI, שבאמצעותו התגלה היסוד קופרניקיום
הצצה אל תוך המאיץ ב-GSI, שבאמצעותו התגלה היסוד קופרניקיום

היסוד הכימי המוכר הכבד ביותר בעל המספר האטומי 112 התגלה לראשונה במכון המחקר הגרמני GSI ומאז 19/02/2010 שמו הרשמי הינו קופרניקיום (copernicium) והסימול המקוצר שלו הוא "Cn". השם הרשמי אושר והוכרז פומבית ע"י IUPAC (האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ולכימיה יישומית) והוא מוקיר את הישגיו המדעיים של החוקר והאסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס (1543-1473).

האיגוד הבינלאומי קיבל את השם שהוצע ע"י צוות המחקר הבינלאומי שגילה את היסוד (הערך בוויקיפדיה) בראשותו של המדען הגרמני זיגורד הופמן (Sigurd Hofmann) במכון המחקר הגרמני GSI.

צוות המחקר הציע את הסימול הכימי "Cp" עבור היסוד החדש. אולם, מאחר והסימול הכימי הזה עלול לבלבל מאחר וראשי-התיבות הללו הינם בעלי משמעות מדעית אחרת (קיבול חום בלחץ קבוע), החוקרים והאיגוד הסכימו לשנותו לסימול "Cn". היסוד החדש כבד פי 277 יותר ממימן ועל-כן הוא היסוד הכימי המוכר הכבד ביותר.

הצעת השם קופרניקיום לכבודו של ניקולאוס קופרניקוס הינה חוליה נוספת במסורת ארוכת-השנים בקביעת שמות היסודות הכימיים על-שמם של מדענים דגולים. האיגוד הכריז רשמית על שמו של היסוד החדש בתשעה עשר לפברואר, יום הולדתו של קופרניקוס. המדען נולד ב- 19/02/1473 בעיר טורון (Toruń) אשר בפולין. מחקריו בתחום האסטרונומיה מהווים את הבסיס לתיאוריה המודרנית של ימינו הרואה בשמש כעצם השמימי המצוי במרכז מערכת השמש (התיאוריה ההליוצנטרית – מתייחסת לשמש כאל מרכז היקום) אשר סביבה חגים כדור-הארץ וכוכבי-הלכת האחרים.

צוות מדענים בינלאומי, בראשותו של המדען זיגורד הופמן, הצליח ליצור לראשונה את היסוד בתשעה בפברואר בשנת 1996. באמצעות השימוש במאיץ החלקיקים הקיים ב- GSI, שאורכו מאה מטרים, הם האיצו יוני אבץ לעבר רדיד עופרת. איחוי שני הגרעינים האטומיים של יסודות אלו ייצר אטום אחד של היסוד החדש 112. בדומה לרוב היסודות שאחרי היסוד אורניום (מספר אטומי 92), קופרניקיום הוא יסוד סינתטי שנוצר במעבדה ואורך-חייו קצר ביותר – חלקיקי השנייה בלבד. המדענים הצליחו לזהות את קבלתו של היסוד החדש ע"י מדידת חלקיקי האלפא שנפלטו ממנו במהלך הדעיכה הרדיואקטיבית שלו בעזרת שיטות מדידה אנליטיות רגישות במיוחד. ניסויים בלתי-תלויים נוספים אימתו את גילויו של היסוד. בשנה שעברה האיגוד הבינלאומי הכיר בקיומו של היסוד ה- 112, אישר את תגליתם של מדעני המכון והזמין אותם להציע שם עבורו.

קופרניקיום הינו היסוד הכימי השישי שמכון המחקר GSI הציע להם שמות. שמותיהם של שאר היסודות הם: בוהריום (107, Bohrium, על שם הפיזיקאי נילס בוהר), האסיום (108, Hassium, נגזר מהמילה Hassia, שמה הלטיני של מדינת הסה שבגרמניה, בה היסוד התגלה), מייטנריום (109, Meitnerium, על שם הפיזיקאית ליזה מייטנר), דרמשטטיום (110, Darmstadtium, על שם העיר דרמשטט, בה היסוד התגלה) ורנטנגניום (111, Roentgenium, על שם הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן). יסודות נוספים הקרויים על-שם מדענים הם: איינשטייניום (99) שנקרא על שם אלברט אינשטיין ופרמיום (100) שנקרא על שם הפיזיקאי אנריקו פרמי.

עשרים ואחד מדענים מגרמניה, פינלנד, רוסיה וסלובקיה שיתפו פעולה בניסויים שהובילו לגילויו של יסוד זה.

הידיעה ממכון המחקר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. מה מספר הפרוטונים והאלקטרונים והניוטרונים של היסוד הזה ? זה דחוווווףףףףףףף

  2. לכל אלה שמנסים לקחת מיסוד זה את תוארו-
    יסוד הוא יסוד לא משנה מה זמן מחצית החיים שלו. מה עם יסוד עם זמן מחצית חיים של כמה ימים? הוא לא מתנדף?
    ומה עם נייטרון חופשי, שיש לו משך חיים של רבע שעה- אולי הוא לא חלקיק לפי ה"הגיון" הזה??

  3. היסוד הזה הוא בעל זמן מחצית חיים של 34 שניות באיזוטופ היציב ביותר שלו ולא רק שברירי שנייה, לא שזה משנהמשהו כי גם אם הוא קיים רק שבריר שנייה הוא עדין קיים.

  4. גם בתנאי לחץ וכבידה קיצוניים היסוד לא שורד שבריר שניה יותר אולם הוא עדין יסוד

  5. אני משאר שבתנאי לחץ וכוחות כבידה גבוהים היסוד הזה יכול להתקיים באופן טבעי. תנאים כעלו ישנם ביקום הסובב אותנו

  6. אני די מסכים עם נקודה.
    למה הדבר מהווה יסוד? יש בכלל שימוש ליסוד הזה?

  7. היכן שהוא זה כבר אבסורדי לקרוא בשם יסוד למשהו שמתאדה מיד ולא מהווה יסוד לשום דבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן