החללית צ'אנדריאן-1 ממריאה הלילה לירח

החללית ההודית לירח המריאה ממזרח הודו, לא ברור גורלה * החללית תקיף את הירח ותמפה אותו במגוון אורכי גל באמצעות 11 מכשירים ששלושה מתוכם נתרמו בידי סוכנות החלל האירופית * החללית גם תטיל קליע על אדמת הירח במטרה לחקור את תוצאות ההתנגשות

תהליך חיבור חללית ההתרסקות הקטנה לחללית צ'אנדריאן-1 בעת ההכנות לשיגור.
תהליך חיבור חללית ההתרסקות הקטנה לחללית צ'אנדריאן-1 בעת ההכנות לשיגור.

הלילה בשעה 02:50 אמורה להמריא מהחוף המזרחי של הודו החללית צ'אנדריאן 1 שתחקור את הירח. החללית מצטרפת לחללית היפנית והסינית המקיפות מזה חודשים אחדים את הירח.

החללית צ'אנדריאן-1 (Chandrayaan-1), המשימה ההודית הראשונה לירח המתקיימת בסיועה של סוכנות החלל האירופית, אמורה להמריא הלילה בשעה 02:50 שעון ישראל ממזרח הודו. החללית מותוכננת למפות את הירח לפרטים, תוך שימוש במגוון רחב של מכשירים באורכי גל שונים של הספקטרום האלקטרו מגנטי.

החללית תנתח את מבנה פני השטח וכן את קרום הירח ברזולוציה גבוהה, וכן תספק הבנה טובה יותר של מקורו, התפתחותו והרכבו של הלווין הטבעי של כדור הארץ. מתוך החללית תצא חללית קטנה יותר שתתרסק על הירח במטרה לבחון את תכונות פני השטח בעת ההתנגשות.

צ'אנדראיאן-1 היא המשימה המשותפת הראשונה לסוכנות החלל האירופית ולארגון חקר החלל ההודי, והמשימה המדעית ההודית הראשונה שמתקיימת מחוץ למסלול כדור הארץ.

צ'אנדריאן 1 תצפה בכמה אורכי גל בספקטרום האלקטרומגנטי – התחום הנראה, האינפרה-אדום הקרוב, גלי המיקרו וקרני ה-X כדי למפות את ההרכב המינראלי של הירח ברזולוציה גבוהה וחסרת תקדים כדי לחקור את הגיאולוגיה והגיאוכימיה של הירח.

החללית תבצע את הפעולת הבאות:

  • ניתוח ההיבטים הגיאולוגיים, המינרולוגיים והטופוגרפיים של פני השטח של הירח ברמה חסרת תקדים.
  • תאפשר לחקור את התפוצה בעומק השטח של המינרלים שמוצאם מהקרום
  • לחקור את התהליכים שהולידו להיווצרותם של מכתשים, ימים ואגנים על הירח
  • לחקור את התופעות המשתנות ("מזג האוויר"), שמקורם באינטראקציה בין רוח השמש והקרנים הקוסמיות עם קרקע הירח.
  • לנתח את האנומאליות המגנטיות על פני השטח של הירח
  • לחפש קרחונים בקטבים
  • לייצר מפה תלת ממדית של איזורים בעלי עניין מדעי מיוחד, ברזולוציה מרחבית גבוהה (5-10 מטרים).
  • להטיל חללית קטנה שתתרסק על פני השטח של הירח כדי לבחון את תכונות תת הקרקע הסמוכה לקרקע וכן לנסות טכנולוגיות לגרימת ההתנגשות.

מה מיוחד במשימה?

אף כי חלליות בעבר כבר אספו דוגמאות קרקע מן הירח לניתוח מאוחר יותר על כדור הארץ, התפקיד של החישה מרחוק של פני השטח של הירח הולך ותופס תאוצה. מחקר מקומי חודרני של הירח, במיוחד כמו זה שבוצע במבצעי אפולו, לונה ולונר פרוספקטור סיפקו כמות נכבדה של נתונים אודות פני השטח של הירח שנתנו לנו תובנה לתהליכים האחראים ליצירת הירח ולהתפתחותו.

ואולם, ישנם היבטים רבים אחרים, כגון ההרכב המינרולוגי הגלובלי, גודל ומבנה הירח, הדורשים מחקר מקיף מהמסלול שנעשה תוך שימוש בטכניקות של חישה מרחוק. היבטים אחרים שיש לחקור הם קיומם של קרח ומים באיזורים מוצלי-עד באיזורי הקטבים של הירח, והאסימטריה בין החלק הפונה לכדור הארץ לבין הצד המרוחק של הירח.

החללית נושאת בתוכה 11 מכשירים שיתעדו באיכות גבוהה את תחומי האור הנראה, האינפרה-אדום הקרוב, קרני X באנרגיה נמוכה ובינונית, וינסו לענות על שאלות אלה מהמסלול. שלושה מן המכשירים נתרמו על ידי סוכנות החלל האירופית. ישראל התבקשה להציע הצעות לניסויים שיתקיימו על החללית, אך בסופו של דבר אף אות מההצעות הישראליות לא התקבלה.

עדכון שוטף

02:57 – החללית שוגרה, מצבה לא ברור, לפי הטון של כתב הסי.אן.אן, כנראה שבסדר, השידור נקטע וראו את חדר הבקרה במקום את הטיל הממריא.

כתבות קודמות בנושא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. איך הם עקפו את ישראל , הרי הודו נחשבת למדינת עולם שלישי…
    טוב לא משנה שיהיה להם בהצלחה ושיחזרו בשלום.

  2. מעניין לדעת אם כל הנתונים שנאספו עד היום ממחקרי הירח מוצו עד סופם והופק מהם כל מה שניתן להפיק. נדמה לי שמערכת כזו יכולה לספק עבודה של המון מדענים להמון שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן