הודו: נשגר אסטרונאוט הודי לחלל עד 2014, נגיע לירח עד שנת 2020, ארבע שנים לפני סין

מירוץ החלל צובר תאוצה אך ישראל נדחקת אל מחוץ לתמונה * אגודת החלל הישראלית: “דווקא כשמירוץ החלל מתפתח בעולם במהירות, ישראל מאיטה את הקצב”

בכינוס מדענים שהתקיים השבוע בבבנגלור בהודו, אושרה תוכנית החלל ההודית השאפתנית, לפיתוח חלליות הודיות מאוישות שייקחו אסטרונאוט הודי לחלל עד שנת 2014. בעתיד הרחוק יותר, שואפת הודו לשגר אסטרונאוט לירח עד שנת 2020, 4 שנים לפני המשלחת שמתכננת סין לירח. התוכנית ההודית, שנחשפה רק השבוע, גובשה במשך 4 שנות תכנון מעמיק. עם ביצוע התוכנית, תהפוך הודו, הנחשבת למדינה בעלת יכולות חלל מפותחות יחסית, למדינה הרביעית בעולם המחזיקה ביכולת לשיגור עצמאי של בני אדם לחלל, אחרי רוסיה, ארה”ב וסין, שעשתה זאת לפני 4 שנים.

80 המדענים שהתכנסו במשרדי סוכנות החלל ההודית, מבכירי מדעני הודו, אישרו את התוכנית פה אחד, והחליטו למקם את מפקדת תוכנית החלל החדשה בבסיס החלל “סאטיש דהוואן”. המדענים הודיעו כי “הגיע הזמן לתוכנית חלל מאוישת של הודו”. המדענים אף הודיעו כי הם רואים חשיבות לכך שפקיסטן, מלזיה ודרום קוריאה אף הן מתכננות לשלוח בני אדם לחלל, אם כי מדובר למעשה ברכישת מקום על חללית רוסית עבור אסטרונאוטים ממדינות אלו.

“עוד מספר שנים מדינות אחרות יקימו בסיסים על הירח, ויכרו את משאביו” אמרו דוברים בהודו “הודו לא תישאר מחוץ למירוץ.” ההערכה היא כי ההודים נוקטים בצעדים אלו, כולל ההשקעות המאסיביות הדרושות למימוש התוכניות, בעיקר על רקע תוכנית החלל הסינית השאפתנית, אשר כבר שיגרה פעמיים אסטרונאוטים לחלל, בשימוש בחלליות סיניות. סין כבר פרסמה תוכניות להקמת תחנת חלל סינית, נחיתה על הירח, והקמת “בסיס ירח”, שינצל בעתיד את המשאבים הרבים הקיימים בירח.

“בכל העולם מבינים היום את החשיבות של חקר החלל ואת הפוטנציאל הגדול, גם הכלכלי, שקיים בחלל” אומרר סא”ל (מיל') אסטרונאוט יצחק מאיו, נשיא אגודת החלל הישראלית, שהתאמן בנאסא כמחליפו של אילן רמון ז”ל. “מירוץ החלל מתחדש, ואם ישראל רוצה להוסיף ולעמוד בחזית המדע והטכנולוגיה, עלינו להעמיק את ההשקעות במחקר ופיתוח בתחום.”

“ההשקעות בתחום החלל האזרחי בישראל זעומות, ותקציב סוכנות החלל הישראלית עומד על מיליוני שקלים ספורים בלבד, תקציב זעום ביותר בהשוואה למתרחש בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט” אומר טל ענבר, יו”ר אגודת החלל הישראלית וחוקר בכיר במכון פישר לחקר האוויר והחלל. “גם למדינות כמו ניגריה, מרוקו, ארגנטינה ומצרים יש היום תוכניות חלל ולווינים מדעיים בפיתוח. שר המדע החדש שייכנס לתפקיד יהיה חייב לקחת נושא זה לתשומת ליבו, ולפעול להגדלה משמעותית של תקציב סוכנות החלל הישראלית, אשר כמעט ואיננה יכולה לפעול בהיעדר תקציב.”