כשחתול בר פוגש חתולה מבויתת

חלק מאוכלוסיות חתולי הבר באירופה עלולות להיכחד בעקבות “התבוללות” בין-גזעית

מאת דוד רפ

חתול בר בסקוטלנד. שבעה מכל שמונה הם בעצם יצורי כלאיים

תצלום: מתוך gro.stacgib.www//:ptth

טוהר הגזע הוא מושג מוקצה, מנוגד לרוח התקינות הפוליטית שמנשבת באירופה בשנים האחרונות. אך כשמדובר בחתולי בר, מרבית החוקרים מאוחדים בדעה שהתבוללות בין-גזעית היא דבר נורא ואיום.

מחקר שהתפרסם לפני כשנה בכתב העת “Molecular Ecology” מספק נתונים מדעיים, שבעזרתם יכולים הביולוגים להתמודד עם החשש הקבוע שאם לא ייעשה דבר מה למנוע מהחתולים המבויתים להזדווג עם חתולי הבר ברחבי אירופה – אלה ייכחדו מעל פני האדמה. מתברר שהצפי הזה איננו נכון לכל אוכלוסיות חתולי הבר באירופה.

המין חתול בר נחלק לשלושה תת-מינים, על סמך מיקומם הגיאוגרפי: חתול הבר האירופי, האפריקאי והאסיאתי. מין נוסף, שהתפצל לפני כמה אלפי שנים מחתול הבר, הוא החתול המבוית.

כיום מצויים ברחבי אירופה הן חתולי בר אירופיים והן חתולי בר אפריקאיים – וגם חתולים מבויתים בהמוניהם. הזדווגות עם חתולים מבויתים מדלדלת את המאגר הגנטי ה”טהור” של חתולי הבר. במחקר הנדון נבדקו 336 חתולים, ב-12 אתרים מוגדרים, בשטחן של תשע מדינות באירופה. הם נחלקו לקבוצות, לפי הפירוט הבא: 130 חתולי בית, 165 חתולי בר אירופיים, 16 חתולי בר אפריקאיים ו-25 חתולים שהוגדרו “מעורבים”.

החוקרים בחנו את המראה החיצוני של החתולים, אך גם מאפיינים גנטיים. התוצאות מראות הבדלים משמעותיים ביחס שבין הגנים הפראיים לביתיים באוכלוסיות חתולי הבר באזורים שונים באירופה.

בסקוטלנד נמצא ערבוב רב. לפי הערכות במגדירים שונים של חיות בר, רק אחד משמונה חתולי בר בסקוטלנד הוא אכן חתול בר אותנטי – כלומר טהור. השבעה הנותרים הם יצורי כלאיים – הכלאות של חתולים משוטטים וחתולי בר.

אך מהמחקר עולה כי ישנם גם מקומות שהם מעין כיסים אתניים – אזורים שבהם אוכלוסיית חתולי הבר כמעט שלא התערבבה עם חתולים מבויתים (וגם לא עם אוכלוסיות אחרות של חתולי בר). אחד המקומות שבהם התגלתה תופעה זו הוא צפון גרמניה. ההסבר שמציעים כותבי המאמר לתופעה נוגע, מתברר, למאמצי השמדה שעשו השלטונות באזור במאה ה-19. הוחלט אז לחסל את חתולי הבר, והפרטים המעטים ששרדו, באזורים מבודדים, הם שאחראים להתפתחות האוכלוסייה הקטנה מחדש. מכאן הגיוון המועט בשונות הגנטית בקבוצות מעין אלה.

כותבי המאמר מציינים כי במרבית שטחה של מרכז אירופה ודרומה נפרדות אוכלוסיות חתולי הבר מהחתולים המבויתים; באזורים מסוימים, כמו הונגריה, מופיעים צאצאי כלאיים רבים, בשלל מופעים פיסיים וגנטיים – תוצאת שנים רבות של הזדווגויות בין המינים.