תא קטן, תחרות גדולה

תאי הגזע העובריים הם האס של המחקר הרפואי *מטרת המחקר היוקרתי היא לייצר מתאי גזע עובריים תאי רקמות לריפוי מחלות קשות ופציעות. ההצלחות במעבדה מצטברות, אומר פרופ' קרל סקורצקי מהטכניון

אלכס דורון

אף אחד בטיסה 104 של אל על משיקגו לישראל לא נתן דעתו לטיפול המיוחד שלו זכה אחד הנוסעים. הוא הגיע בטיסת פנים ממדיסון, וויסקונסין. ביד אחת גרר מזוודת טרולי ובאחרת אחז מכל מתכת, מעין צידנית, שסירב להעבירו שיקוף במתקן הרנטגן ומנע את פתיחתו. “יש בפנים חומר יקר שעלול להיהרס לחלוטין”, הסביר, וסירב לפרט את תכולתו באוזני אנשי הביטחון האמריקאים. לעזרתו נחלצו דיילי הקרקע של אל על. הם האזינו בקשב רב, בדקו את זהותו ואחר כך נטלו ממנו בזהירות רבה מאוד את המכל ובליווי צמוד של איש ביטחון העלוהו למחלקה הראשונה במטוס. הם עטפו את המכל בשמיכות והניחו אותו על כריות. אחת הדיילות נצטוותה לא להסיר עיניה ממנו במהלך הטיסה. הנוסע עצמו נשלח למושבו שבמחלקת התיירים.

הנוסע ומכל המתכת כפול הדפנות שהביא עימו, המקורר בחנקן נוזלי, שבו היו חמש מבחנות שבתוכן שייט “חומר ביולוגי” בנוזל ורדרד-שקוף, השיקו עידן חדש, דרמטי, במחקר המדעי בישראל: הדרך למימוש רפואי של הפוטנציאל הטמון בתאי גזע עובריים. זה קרה בשעות הערב של ה-1 בנובמבר ,'98 עם נחיתתם בנמל התעופה בן גוריון.

באותו יום הצטרפה ישראל למרוץ המתנהל בי ן קבוצות מחקר שונות על פני הגלובוס בתחום שבו ישראל מוכרת כמעצמה עולמית מובילה, שדעתם של מומחיה נחשבת מאוד. במילים אחרות: ישראל הפכה חברה מרכזית במועדון יוקרתי ממדרגה ראשונה, שיש מי שמשווים אותו ל”מועדון הגרעיני”, ואחרים אומרים שהוא הרבה יותר חשוב.

המטרה: תאים להשתלה חמש המבחנות הקטנות שאותן הביא עימו משיקגו פרופ' יוסף איצקוביץ'-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב”ם בחיפה ומבכירי סגל בית הספר לרפואה בטכניון, הכילו את חמש השורות הראשונות של תאי גזע עובריים ממקור אנושי שהופקו אי פעם.

תאים אלה מופקים מעובר אדם בחמישה-שישה הימים הראשונים מרגע שבוצעה הפריה חוץ גופית. המקור לתאים הן ביציות מופרות שלא הושרשו ברחם ונתרמו למחקר. במהלך התפתחות העובר, בתהליך הנקרא “התמיינות”, מתכווננים התאים ליצירת הרקמות ואיברי הגוף השונים. בימים הראשונים מרגע ההפריה, התאים האלה עדיין רב תכליתיים. כלומר, כל תא גזע עוברי יכול להתפתח לכל איבר או רקמה.

יעד המחקרים הנמרצים היום בעולם הוא לשלוט בתהליך הזה, וליצור בתנאי מעבדה תאים שההתמיינות שלהם תהיה מכוונת לבניית רקמות ספציפיות למטרות רפואיות. למשל: יצירת תאים של שריר הלב, תאי אינסולין בלבלב או תאים יוצרי כלי דם שניתן יהיה להשתילם באיברים השונים. האחרונים, לדוגמה, ייצרו במקום ההשתלה שלהם כלי דם חדשים, בריאים, במקום הפגומים, שבהם זרימת הדם איננה מספקת ונובעת מהיצרות או מסתימה. בשריר הלב הס תימה (איסכמיה) גורמת לתעוקת החזה (אנגינה פקטוריס).

בניסויים שנעשו עד כה התוצאות הראשוניות מבטיחות. לפיהן משערים החוקרים שתאי גזע עובריים יכולים לייצר בדרך מכוונת כמעט כל תא בגוף האדם. ההוכחות עד כה הן לגבי תאים של שריר הלב, תאי דם, תאים מייצרי האינסולין בלבלב (ראו מסגרת), תאי כבד ותאי עצב. ברוב המקרים נוצרו תאים אלה באופן ספונטני.

לאחרונה דווח על צוות יפני שהצליח להשתמש בתאי גזע בוגרים (לא עובריים), שמקורם בכלב, לתיקון מיתרי הקול שלו. במעבדת אוניברסיטת מונאש במלבורן יצרו תאים של בלוטת התימוס מתאי גזע עובריים של עכבר. בלוטת התימוס ממלאת תפקיד מרכזי במערכת החיסונית בגוף.

חוקרים באוניברסיטת קנטאקי הכתירו את תאי הגזע העובריים כ”סוד אריכות החיים”. ייתכן כי בעתיד יוכלו תאים כאלה להיות מושתלים בגופם של קשישים ולהאריך את ימיהם.

עד כה התמודדו החוקרים עם בעיות בתחום טכנולוגיית הבסיס, “הפלטפורמה” – זו שתאפשר גידול תאי גזע עובריים אנושיים בתנאים המתאימים. המחקרים גם עוסקים בבחינת האפשרויות לעשיית מניפולציות ולהכנסת שינויים גנטיים בתאים. עד כה נעשו ניסויים כאלה רק בעכברים, ופחות בבקר ובקופים. לחוקרים ברור שאין לגזור גזירה שווה בין תאים שמקורם בבעלי חיים שונים לאלה שממקור אנושי, המחייבים התייחסות אחרת.

מדובר במחקרי יסוד לצורך אפיון התאים ושכלול הטכנולוגיות ליצירתם. כן נבחנות הדרכים לכוון את תאי הגזע העובריים לצורך התמיינות ייעודית. ישתמשו בהם לגילוי גנים לא ידועים המעורבים בהתפתחות האדם ואיבריו: מה תפקידם ואילו חומרים חלבוניים הם מייצרים. המחקרים הללו עשויים גם לתרום ליצירת תרופות חדשות.

איצקוביץ': “מוקדם עדיין לקבוע אם אפשר לכוון את כל התאים תמיד ובמאה אחוז של הצלחה ליצירת תא ייעודי מסוים, בשל ובריא, למטרת השתלה. אבל הניסויים עד כה מספקים תקווה גדולה מאוד. הציבור הרחב מתעניין בעיקר בשאלה אחת: איזה שימוש ייעשה בזה. הנושאים המדעיים הטהורים כנראה פחות מרתקים, למרות ההשלכות מרחיקות הלכת שלהם”.

אמריקה: חוקרים בסיכון פרופ' איצקוביץ' הטיס, כאמור, מהמעבדה האמריקאית במדיסון, את חמש השורות הראשונות של תאי גזע עובריים ממקור אנושי שהופקו בעולם. ה”שורות” הללו הן תאי גזע עובריים שהובאו, באמצעות חומרים ביולוגיים וכימיים, למצב שבו הם ממשיכים להתחלק ללא התמיינות. מאז, הופקו בחיפה עוד ארבע שורות של תאים – תאי הגזע ה”ישראליים” הראשונים.

באותו שבוע נדרכה הקהילה הרפואית בעולם לקראת פרסומו של מאמר בכתב העת המדעי היוקרתי “סיינס”. “הכל ציפו לסנסציה גדולה, לדיווח הראשון בעולם בדבר הצלחת הניסוי להפקה ולשימור תאי גזע עובריים אנושיים”, אומר פרופ' איצקוביץ'. “נפוצו אז שמועות על תגובה אפשרית, אפילו קשה מאוד ועוינת, מצד פוליטיקאים ומצד אנשי דת בעולם, המתנגדים לעיסוק בנושא הזה, בטענה שמדובר בניסיון נואל להתערב בחוקי הטבע ובמעשה הבריאה”.

במאי באותה שנה ערכו מכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית כנס מדענים מיוחד בנושא תאי גזע עובריים של עכבר. “מאחר שנאסר על המדענים לדבר בגלוי על תאי גזע עובריים אנושיים, בעיקר משום שהממשל אסר על שימוש בכספים שמקורם בתקציבי מחקר ופיתוח פדרליים למטרת מחקרים שעניינם עוב רי אדם, נקטו באי הכנס המדעי לשון של רמזים”, משחזר איצקוביץ'. “דיברו שם על הכל, רק באופן מאוד כללי; הסבירו את חשיבותם, מה אפשר לעשות בהם, כמה העתיד מבטיח”.

אחד הדוברים היה ג'יימס תומפסון מאוניברסיטת וויסקונסין, מחבר המאמר ב”סיינס” (שאיצקוביץ' היה שותף לכתיבתו). הוא נזהר לא לפרט יותר מדי. “איש ממאזיניו לא ידע שבמרחק כמה גושי בתים ממקום ההתכנסות, במעבדה קטנה, מצויים כבר תאי גזע כאלה”.

מאחר שכל מאמר בכתב עת מדעי נשלח בטרם פרסומו לעיון מוקדם ולהערות של צוות מומחים מיוחד, דלפו פרטים על התגלית המרעישה חרף מעטה הסודיות הכבד. הדליפה הזאת הדאיגה לא מעט אנשים. התברר גם שנפרץ האמברגו שהטיל “סיינס” עצמו על הפרסום (העיתון העביר תמצית מהדיווח לידיעה מוקדמת של עיתונאי המדע. אלה התחייבו להיצמד ללוח הזמנים שנקבע לגבי מועד הפרסום הרשמי. אחדים מהם לא עמדו בפיתוי).

חברת הביוטכנולוגיה ACTמבוסטון תפסה טרמפ על השמועות שנפוצו, ובסמוך ליום הופעת גליון ה”סיינס” מיהרה להוציא הודעה לעיתונות שלפיה הצליחה ליצור עובר בין מיני (“אינטר ספישיס”) על ידי ערבוב תא אנושי עם ביצית של פרה. “הניסוי מיועד למטרות רפואיות”, הודיע המדען הראשי של ,ACT חוסה סיבלי. הוא סיפר כי נטל תא מעורו שלו, הזריק לביצית של פרה וכך נוצרו לכאורה תאי גזע עובריים בין מיניים.

איצקוביץ': “רק מאוחר יותר התברר שפרסום זה היה פזיז; הוא יועד רק כדי ליצור מהומה ורעש על לא דבר. ההישג עצמו כלל לא הבשיל, וגם לא דווח עליו לכתב עת מדעי כלשהו. בדיוק כפי שנעשה לפני זמן לא רב, ACT-שכ הודיעה כי יצרה בשכפול גנטי עובר אדם במבחנה. היא זכתה לכותרות ראשיות בעיתוני העולם ואחר כך התברר שהתהליך נעצר אצלה באמצע ולא הושלם כלל”.
בוויסקונסין הבינו היטב את משמעות האירועים המסעירים הללו והתעורר חשש מתגובה קשה של הממסד הדתי, של פוליטיקאים שמרנים ושל מתנגדים חמומי מוח למיניהם. בארצות הברית הצטבר לא מעט ניסיון מר עימם.

ואמנם, לקראת הפרסום ב”סיינס”, שנועד ל-6 בנובמבר ,'98 הגיעו למדיסון אנשי ביטחון לתדרוך מיוחד למדענים ולעובדי מעבדת המחקר. “הורו להם כיצד לשמור בסוד את פרטי עבודתם, למעשה כמעט לרדת למחתרת. החליפו את כל המנעולים שבמעבדה, לימדו את החוקרים איך לחמוק מעיתונאים העלולים לנחות בוויסקונסין כמו פרפרים. איך לא להתבלט, איך להימנע מהזדהות”. כל זה נעשה תחת הרושם הקשה מאוד שליווה אירועים אלימים קודמים, שבהם חברי תנועה נגד הפלות ונגד הפסקת הריון בארצות הברית תקפו ואף ירו ברופאים למוות. התעורר החשש מתגובה דומה לכשפרטי המחקר המהפכני יתפרסמו.

פרופ' איצקוביץ': “מסיבה זאת היה הכרח מיידי להעביר את מקצת שורות תאי הגזע העובריים, שהופקו במדיסון, למקום מבטחים, כדי שניתן יהיה להמשיך להשתמש בתאים האלו בעתיד ללא חשש. ישראל התאימה לכך, כיוון שבארץ הגישה לנושא הזה ליברלית ומאוד מתחשבת, גם מההיבט הדתי-הלכתי”.

מלבד השורות שהובאו על ידי פרופ' איצקוביץ', הגיעו לארץ לצורכי מחקר גם כמה שורות תאי גזע עובריים מאוסטרליה. הביא אותן פרופ' בנימין ראובינוף מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים וגינקולוג בבית החולים הדסה. הוא שהה ב-'98 בשבתון באוניברסיטת מונאש במלבורן, שגם היא נכנסה אז לעיסוק החשאי בהפקת תאי גזע עובריים. את החומר הביולוגי היקר הביא ראובינוף לאוסטרליה ממעבדה בסינגפור, שם לא קיימים חוקים המגבילים את המדענים מעיסוק בתחום. כמה שורות תאי גזע עובריים מאותו מקור משמשות את המחקר שלו, הנמשך היום בירושלים ומתמקד בעיקר בעצבים.

ב-'99 החליט איצקוביץ' לשתף במחקר עוד מדענים ישראלים וסיפק להם את תאי הגזע העובריים מתוך השורות שהביא מארצות הברית. “כך יכולנו, המעבדות בחיפה של פרופ' קרל סקורצקי, של ד”ר ליאור גפשטיין ושלי, והמעבדה בירושלים של הגנטיקאי פרופ' נסים בנבניסטי, ליצור יחד פור עצום במרוץ הגדול המתחולל כיום בין קבוצות המדענים השונות בעולם”.

האפיפיור: לא יעלה על הדעת כשפורסם גליון ה”סיינס” המדובר, נסק הנושא מיד לכותרות. “העיתונים בעולם התחרו ביניהם בשימוש בכל מיני פתגמים: 'מדענים הגיעו לשורש החיים' היה רק אחד מהם”, מספר איצקוביץ'. “באחרים נכתב שבאמצעות תאי גזע עובריים אפשר בהוקוס פוקוס ליצור לב, עצמות, כבד, מה לא – ואיך ישתילו אותם בתוך זמן קצר בגופם של חולים, ירפאו כך אלצהיימר ופרקינסון, סוכרת, מחלות לב ושחמת הכבד. גל הפרסומים הנלהבים התניע, כצפוי, גם את תגובות המתנגדים”.

נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון, היה שקוע בפרשת מוניקה לוינסקי ובכל זאת טרח לפרסם הודעה רשמית, שלפיה הניסיון לערבב תאים ממקור אנושי עם תא של יצור חי אחר כמו פרה, “הוא מעשה בלתי נסבל” ותבע מוועדת האתיקה של הסנאט לקיים חקירה בנושא ולהגיש לו את מסקנותיה. בו זמנית הודיע על תמיכתו במחקר ליצירת תאי גזע עובריים ממקור אנושי, לצורכי רפואה, על פי עבודתו של תומפסון.

הודעות הנשיא והוויכוח הציבורי שפרץ מיד בעקבותיהן, התערבבו עד מהרה במסע הבחירות לנשיאות. זמן לא רב לאחר שג'ורג' בוש נכנס לבית הלבן, הוא נפגש עם האפיפיור “ושני נושאים בלבד העסיקו אותם”, אומר איצקוביץ', “המצב בקוסובו ובעיית תאי הגזע העובריים.

“האפיפיור תבע מבוש לא לאשר תמיכה כספית פדרלית במחקר הזה, משום שמדובר בהרס עובר אדם. בוש האזין לו ושב הביתה. בתחילת אוגוסט 2001 יצא בוש לחופשת הקיץ המפורסמת שלו”.

ממקום חופשתו פרסם בוש הצהרה נשיאותית, שלפיה הוא שולל בתכלית תמיכה בניסויים שעניינם שכפול גנטי אנושי. ב-9 באוגוסט, בנאומו הראשון לאומה, נמסרה הודעה חדשה, שהיא ציון דרך חשוב במחקר המדעי העכשווי. לפיה, “כספי התמיכה הממשלתיים למחקר יינתנו רק לפעילות שתיעשה בכל שורות תאי הגזע העובריים ממקור אנושי שנוצרו עד ה-9 באוגוסט, ולא תינתן תמיכה ממשלתית בשורות חדשות שיופקו לאחר מכן”.

המדענים בעולם הגיבו על הודעת הנשיא: “איזו צביעות!”. גורמים בימין השמרני ובממסד הדתי לא שבעו נחת ועודם משמיעים מעת לעת את קולם. “מעט מדי, מאוחר מדי!”, אמרו, והבטיחו להמשיך במאבק גם נגד המחקר בתחום הזה.

ימים אחדים לפני שבוש שחרר את הודעתו השנייה, בהוראת עוזריו, פתחו האמריקאים במבצע “ספירת מלאי כלל עולמית”, במטרה לברר באילו מעבדות מצויות שורות תאי גזע עובריים, וכמה. הם החליטו גם על רישום מדוקדק שלהן.

איצקוביץ': “ערב אחד קיבלתי שיחת טלפון לביתי ואחד מבכירי מכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית החל להציג שאלות. לא נטיתי לשתף פעולה עימו, אבל הוא חזר וטלפן שוב ושוב ולא פסק ללחוץ. אחר כך הגיעה גם שיחה מהבית הלבן. אחד מעוזרי הנשיא, דובר עברית, הסביר לי את העניין. בעקבות זאת קיימנו התייעצות ברמב”ם ובטכניון והחלטנו לסייע במתן המידע. כך הצטרפנו לרשימה סגורה, הכוללת כיום גם צוותי מחקר בארצות הברית, בשוודיה, באוסטרליה ובהודו, שבידיהם ביחד 70 שורות של תאי גזע עובריים אנושיים, שהמחקר שיעסוק בהם מעתה ואילך ייתמך בכספי מענק פדרלי-אמריקאי. מדינות נוספות מאמצות עתה בהדרגה את מודל ההתייחסות האמריקאי לנושא הזה. אנגליה, גרמניה וצרפת היו האחרונות בהן”. כגמול על היענותו, הוזמן פרופ' איצקוביץ' לביקור בבית הלבן.

“נסעתי לשפילד, אנגליה, לכנס מדעי, בסיומו התכוונתי להמשיך לוושינגטון ולממש את ההזמנה המכובדת. במונית, בשעות אחר הצהריים של 11 בספטמבר, בדרך לשדה התעופה ולטיסה לארצות הברית, שמעתי ברדיו על מתקפת הטרור. נתקעתי באירופה. הביקור בבית הלבן נדחה למועד אחר – יחד עם ההזמנה להתייצבות לשימוע בתת ועדה של הסנאט, העוסקת בתקציבי המחקר המדעי למטרות רפואיות. אבל ההזמנה לשימוע הוכיחה פעם נוספת עד כמה מוכר מעמדה הרם של ישראל בנושא חדשני זה, ועד כמה מחשיבים את דעת מדעניה”.

ישראל: מוקד עלייה לרגל בתקופה האחרונה מתקיימת עלייה לרגל מתמדת של מדענים, של עיתונאים ושל שאר סקרנים מהעולם למעבדות בישראל העוסקות בחקר תאי גזע עובריים. “גרמניה, למשל, מגלה עניין מיוחד”, אומר איצקוביץ'. “הממסד שם מעוניין לתמוך במחקר הזה. מדענים לא מעטים מבקשים להתמסר לו. אלא שכמה מפלגות וגם דעת הקהל, הכורכת בנושא הזה את הסלידה מהרעיון המפלצתי של ניסויים בבני אדם, סלקציה וכל הכרוך בכך, זכרונות אימים מהתקופה הנאצית, מתנגדות בתקיפות. יש בגרמניה חוק האוסר על מחקרים בעוברים, ומי שעובר עליו צפוי למאסר של חמש שנים.

“האבסורד הוא שמותר שם לבצע הפלות אבל לא מחקר בעוברים לפני ההשרשה ברחם. למשל: אסור רשמית לבצע אבחון של טרום השרשה. אסור ליטול ביופסיה מעובר בן שלושה ימים לפני שהושרש ברחם, כדי לבצע אנליזה שמא הוא נשא של מחלה גנטית כמו סיסטיק פיברוזיס. אז הנשים הגרמניות ההרות נוסעות לבלגיה ומבצעות שם את האבחון הזה”.

לחוקרים הגרמנים, ובראשם אוליבר ברוסל, יש ניסיון בעיסוק בתאי גזע עובריים מעכברים. צוותו הגיש בקשה למענק תמיכה ממשלתי, ונדחה. הוויכוח הציבורי על כך הסתעף והלך. הפוליטיקאים שנשאבו לתוכו תרו אחר מומחים נייטרלים שיתדרכו אותם לצורך הוויכוחים שהתנהלו בבונדסטאג. בשל כך הם מגיעים לישראל, לרוב בראש פמליה גדולה שבה מדענים, אנשי עסקים, עיתונאים וצוותי טלוויזיה.

איצקוביץ': “כך הגיע אלי לא מכבר ראש ממשלת נורדריין-וסטפליה, וולפגנג קלמנט, בראש פמליה ששכרה ללילה אחד 30 חדרים במלון דן כרמל. הם נפגשו עם שרון ואחר כך הגיעו למעבדה שלי ברמב”ם. ומכאן, במסוק, המשיכו ליעד אחר. קלמנט האזין להסברי והתחייב לתמוך במחקר משותף עם אוניברסיטת בון וגם לשכנע קרן גרמנית, שהוקמה על ידי תאגיד תעשייתי שהעסיק בתקופה הנאצית עובדי כפייה, להזרים את הכסף הנדרש למימון הפרויקט. הביקור הקצר הזה הוליד שיתוף פעולה דו לאומי למחקר”. בעקבות קלמנט הגיעו מבקרים גם ממדינות אחרות, והמכובדים שבעיתוני גרמניה הקדישו עמודים לא מעטים לדיווח על המחקר החדשני בישראל ועל הישגיו.

“אין ספק”, מודה פרופ' איצקוביץ', “שאנחנו בישראל נהנים מגישתה המתקדמת של היהדות לנושא. שתי מילים, 'רפא ירפא', הן הבסיס לכך וגם גישת ההלכה, שלפיה העובר בטרם השתלתו ברחם איננו נחשב ישות חיה, ולפיכך אין כל מניעה לבצע בו מחקרים”.

הצפי: חמש שנים לשיגור ארבעת צוותי המחקר בשלוש המעבדות הישראליות העוסקות בתאי הגזע העובריים מתחרים ביניהן, מטבע הדברים, אבל בו בעת גם משתפים פעולה, בין היתר בפרסומים בכתבי העת המדעיים. מענק המחקר (שני מיליון שקל) שביקשו ממשרדי המדע והבריאות לנושא זה, אמור להתחלק ביניהם. ההערכה היא שבתקופה הקרובה ייאלצו הצוותים להעמיק בשיתוף הפעולה ביניהם לצורך ההתמודדות מול קבוצות מתחרות בעולם. בשלב זה עדיין 80 אחוז מכלל הפרסומים המדעיים על תאי גזע עובריים ממקור אנושי נכתבים בידי מדענים ישראלים.

חלק נכבד מתוצאות המחקרים הנעשים עתה בארץ יוגשו, כך מעריכים, בתוך שנתיים לרישום פטנט. מה שיחייב להתחיל לחשוב על הנושא הזה במושגים תעשייתיים; יידרש להכניס לתמונה כמה שיותר מהר חברות שבהן מצוי הכסף הגדול. “אם לא נעשה זאת, נאבד את ההובלה במרוץ”, אומר איצקוביץ'. “עד היום, מענקי המחקר ממקורות מקומיים נעו סביב כמה עשרות אלפי דולרים לשנה. המענקים מארצות הברית הם בסך 700-300 אלף דולר למחקר. לא תהיה לנו ברירה אלא להתחיל ולדבר בהקדם במיליונים”.

הערכה אופטימית זהירה, הוא אומר, מצביעה על כך שבתוך חמש שנים מהיום ייעשה ש ימוש בתאי גזע עובריים אנושיים כטיפולי רפואי, תחילה בחולים סופניים ואחר כך באחרים. הפסימים אומרים שכל זה יהיה רק בעוד עשר שנים.
“בין הבעיות שחייבות להיפתר: מידת בטיחותו של ההליך הזה. יעילותו הוכחה.

כשהזריקו תאי גזע עובריים לשריר של עכבר, נתגלה שהתאים מייצרים טרטומות, גידולים שפירים. התברר שהתאים המוזרקים עוברים מסיבה כלשהי שינוי. לכן, אם יוזרקו תאים המכילים גם תאי גזע עובריים לתוך רקמת עור של חולה – לא תהיה בעיית נגישות כשיתעורר הצורך לסלק את הגידולים הללו. אבל אם יעשו זאת בלב או במוח ויתברר שהתהוו טרטומות – זה כבר מצב אחר”.

הגידולים השפירים הללו, שעימם יש להתמודד, מסביר פרופ' איצקוביץ', עלולים להתהוות אם לא כל תאי הגזע שהוזרקו עברו התמיינות. די שאחד מהתאים השתהה או שהתמיינותו המכוונת לא הושלמה.

“נושא תאי הגזע – עובריים או בוגרים – והשימוש בהם הוא חלק בלתי נפרד מהמהפכה הדרמטית, הגדולה, העוברת עתה על עולם הביולוגיה והרפואה. היא קשורה גם לפיצוח חידת הגנום האנושי (איתור, זיהוי ומיפוי מערך כל הגנים של האדם שמספרם כ-40 אלף – א.ד) ול'שכפול הגנטי', שיבוט, שהביא ליצירת הכבשה דולי, וגם עגלות וכמה בעלי חיים אחרים.

“מי חלם על כך שאפשר יהיה ביום מן הימים לקחת תא מבוגר מרקמה כלשהי בגוף, ו'לתכנת' אותו לאחור. כלומר: להחזירו לנקודה שבה הוא יוכל להתחיל בהתפתחותו מחדש, כמו תא עוברי. זה בדיוק מה שקרה עם דולי. מי חלם על כך שיתגלו תאי גזע גם במוח – מה ששבר הרבה מוסכמות, שלפיהן רקמות המוח אינן מתחדשות. ייתכן מאוד שברגע זה ממש מישהו, בקצה האחר של העולם, גילה עוד פרט העשוי לשנות את חוקי הביולוגיה והגנטיקה.

“אם מישהו במעבדת מחקר יצליח לגדל תאים של רקמת שריר לב נקיים במאה אחוז ומוכנים להשתלה – זו תהיה קפיצת דרך ענקית. וזה יכול לקרות אפילו בתוך שנה”.

פרופ' איצקוביץ' אומר עוד כי בין הבעיות שעימן יצטרכו להתמודד מדענים רבים בעולם, ופחות בישראל, תהיה כנראה עם פוליטיקאים מתנגדים ועם ממסד כנסייתי עיקש. “כך בדיוק קרה לאחר השתלת הכליה הראשונה וגם עם השתלת הלב החלוצית שביצע פרופ' כריסטיאן ברנארד בדרום אפריקה, או כשפותחו השיטות הראשונות בהפריית מבחנה, שממנה באה לעולם ילדת המבחנה הראשונה לואיז בראון, לפני 24 שנה, ובעקבותיה עוד יותר ממיליון ילדים בריאים בכל העולם. כולם ילדים של זוגות שקודם לכן נחשבו עקרים. הוויכוח לגבי השימוש בתאי גזע עובריים אנושיים לצרכים רפואיים, במדינות שבהן הוא עדיין מתנהל ומובל בידי פוליטיקאים ובידי אנשי דת, יסתיים בבת אחת ביום שבו נראה למשל את כריסטופר ריב, 'סופרמן', קם לפתע מעגלת הנכים שלו ומתחיל ללכת מחדש על רגליו בעקבות טיפול בהזרקת תאי גזע עובריים, שחידשו את מערכת העצבים שלו”.*