מדובר בתרופה פשוטה ושגרתית המיועדת לטיפול במחלת גאוט (הנקראת גם שיגדון ובעבר כונתה פודגרה), שהיא בעצם הפרעה הבאה לידי ביטוי ברמה גבוהה של חומצת שתן בדם, או ברקמות אחרות בגוף, מסייעת להלחם בסרטן המעי הגס
מחקר ישראלי חדש בניהולם של ד”ר גדי רנרט יועץ האגודה למלחמה בסרטן לבקרת סרטן, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשרותי בריאות כללית במרכז הרפואי כרמל ומנהל המרכז לבקרת מחלות של הפקולטה לרפואה בטכניון ושל ד”ר סטיב גרובר ( Dr. Steve Gruber ) מאוניברסיטת מישיגן בארצות הברית קובע כי תרופה פשוטה, המיועדת במקור לטיפול במחלת גאוט (Gout), מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
על התרופה והמחקר החדש
מדובר בתרופה פשוטה ושגרתית המיועדת לטיפול במחלת גאוט (הנקראת גם שיגדון ובעבר כונתה פודגרה), שהיא בעצם הפרעה הבאה לידי ביטוי ברמה גבוהה של חומצת שתן בדם, או ברקמות אחרות בגוף, הגורמת לתופעות כמו כאבים ראומטיים, אבנים בכליות, יתר לחץ דם, הפרעה בתפקוד הכליות ועוד. על פי המחקר, שימוש בתרופה זו עשוי להגן מפני התפתחות סרטן המעי הגס. מחקר ישראלי חדש זה מדווח היום ( 18.10.2004 בשעה 09:30 שעון ארצות הברית) במסיבת עיתונאים הנערכת במסגרת הכינוס השנתי של האיגוד האמריקאי
למחקר סרטן, The American Association for Cancer Research (AACR), הנערך בסיאטל בוושינגטון בארצות הברית. זהו כינוס בינלאומי משמעותי הדן בחזיתות חדשות של מניעת סרטן. במחקר נמצא, כי בקרב חולי גאוט, שנטלו את התרופה הנקראת אלופורינול ( Alopurinol ) במשך 5 שנים לפחות, פחת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב- 66%!
ד”ר גדי רנרט וד”ר סטיב גרובר מסרו כי: “התוצאות התבססו על מחקר של 1,781 חולי גאוט מאזור חיפה והצפון אשר טופלו בתרופת האלופורינול וגויסו למחקר בין השנים 1998-2004. השימוש בתרופה נמדד על ידי ראיון אישי מובנה שהתבסס על רישומים ממוחשבים של מירשמים אשר ניתנו בפועל. במחקר נלקחו בחשבון גורמי סיכון ידועים אחרים לסרטן המעי הגס, כולל שימוש באספירין או שימוש בתרופות אנטי דלקתיות אחרות שאינן על בסיס סטרואידים (NSAID), קיום היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה, מוצא אתני, פעילות גופנית וצריכת ירקות”.
ד”ר גדי רנרט וד”ר סטיב גרולר הוסיפו כי: “תרופת האלופורינול פועלת על ידי חסימת פעילות האנזים שאחראי לעודף חומצת השתן, במקרה של מחלת הגאוט. האנזים גם יוצר חמצון יתר שנקשר לנזק ב- DNA (גרעין התא) וכתוצאה מכך לגרימה אפשרית של סרטן. מבחינה זו, התרופה פועלת כאנטי-אוקסידנט (נוגד חמצון), כלומר כמרכיב אחד מבין מרכיבים כימיים רבים המפחיתים או מונעים חמצון בתא, וכך מונעים מהתא והרקמה נזק הנגרם כתוצאה מקיומם של רדיקלים חופשיים בגוף. במחקרים קודמים התמקדו על שימוש באנטי-אוקסידנטים, בעיקר ממקור תזונתי, להפחתת הסיכון לסרטן. מחקר זה מצביע על פוטנציאל לאסטרטגיה חדשה לטיפול תרופתי מונע, הדורשת כמובן מחקר נוסף”.
פרופ' אליעזר רובינזון, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן והנשיא היוצא של ארגון הסרטן הבינלאומי ה – uicc, מסר היום כי: “מדובר בעבודת מחקר מקורית ומעניינת ויש בה פוטנציאל משמעותי לאפשרות למנוע את סרטן המעי הגס, במידה ותוצאותיה יאושרו במחקרים קליניים נוספים”
על סרטן המעי הגס – ישראל 2004
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל, ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, אובחנו בישראל בשנה האחרונה כ- 3,200 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכ- 1,900 נשים וגברים מתו השנה ממחלה זו. רוב החולים המאובחנים במדינת ישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקה לגילוי מוקדם. המחלה שכיחה במיוחד מגיל 50 ומעלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. חשוב לדעת שכאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר, וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים. מדי שנה בחודש מרץ מתקיים חודש המודעות לסרטן המעי הגס. האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עורכים בחודש זה מסע הסברה שמטרתו קידום המודעות לסרטן המעי הגס ולחשיבות האבחון המוקדם, שבכוחו להציל חיים. מסע ההסברה מתקיים במקביל לחודש המודעות בארצות הברית ובמדינות נוספות בעולם.
