סיקור מקיף

חוקרי אסון המעבורת שוקלים את כל התיאוריות

למעלה מחודשיים חלפו מאז האסון והתשובה הטובה ביותר היא ככל הנראה הראשונה

 השברים שפגעו בכנף בעת ההמראה. כעת זו התיאוריה המועדפת, למרות כל התיאוריות המתחרות

חודשיים לאחר שמעבורת החלל קולומביה התרסקה בשמי טקסס, חוקרי התאונה בחנו כל תיאוריה אפשרית, לא משנה כמה פראית היא – מיקרו מטאוריט קטלני, ברק המגיע לגובה רב, ואולי אפילו ניסויים מדעיים שהיו עליה.
ואולם התאוריה החזקה ביותר נראית זו שהופיעה ביום הראשון – התאוריה של קצף הבידוד שנקרע ממכל הדלק החיצוני לאחר ההמראה והתנגש במקום כלשהו בכנף השמאלית של המעבורת, תוך שהיא גורמת נזק מספיק גדול שהוביל לאסון.
"זו התיאוריה המובילה אבל אין לנו עדיין את ההוכה הסופית לכך", אומר סקוט הובארד, חבר ועדת החקירה לאסון הקולומביה ופקיד בכיר בנאס"א.
שבועות של חקירה מאז אסון ה-1 בפברואר חשף בעיקר עדויות המגבות את התאוריה המקורית. נאס"א ידעה מוקדם במשימה בת 16 הימים שחתיכות מן הקצף נפלו ממכל הדלק ופגעו בכנף השמאלית, ואולם בכירי המשימה החליטו כי אין בכך שום סכנה.
רק בשבוע האחרון, סרט הקלטה של מכשיר הקלטה מהדור הישן נחשף מהבוץ בטקסס, חשף כי בעיות ההתחממות שהתפתחו במהלך החזרה של קולומביה לאטמוספירה החללו מוקדם מהצפוי.
סרט ההקלטה גילה מגמת התחממות לא שגרתית בכנף השמאלית כדקה לאחר שהמעבורת נכנסה לאטמוספירה של כדור הארץ מעל האוקיאנוס השקט.
החוקרים רואים בכך עדות לעובדה שהמעבורת היתה "פצועה קשה" קודם לכן, ושפלומות אוויר חם נכנסו דרך חור שכבר היה בכנף והחלו לחתור פנימה.
הם לא הצליחו לבוא עם תאוריה מתקבלת על הדעת לפיה הסדק בכנף נבע מזבל חללי או משהו אחר שפגע בהם במסלול, והם השאירו את תאורית הפגיעה מרסיסי הקצף כגורם הסביר ביותר שגרם לפגיעה.

החוקרים גם נותנים מבט קרוב יותר בסרט הוידאו, בתקווה להבחין בשינויים בהבזקים שנראים במחוונים ובמסכים.
בשבועות הבאים יבצעו מומחים כמה וכמה ניסויים לאבחן כמה נזק יכול היה הקצף לגרום. למעשה, פקידי נאס"א היו כל כך מודאגים מהקצף עד שיומים לאחר האסון הם פנו למכון מחקר וביקשו לבצע בדיקות פגיעה לקצף.
ממצאים ממבחנים אלה, ביחד עם עדויות אחרות, עשוים אולי לספק עדויות נסיבתיות כדי למצוא את שורשי הגורם לתאונה.
כעת, כאשר החוקרים יודעים כי קולומביה חוותה בעיות כל כך מוקדם בעת החדירה לאטמוספירה, הם יתנו מבט מעמיק יותר בסרט הוידאו המתאר את תא הטייסים – זה שהראה את חברי הצוות המחייכים ממשיכים בעבודתם.
כאשר ראו לראשונה את הסרט אף אחד לא מאמין שהוא יספק ערך כלשהו לחקירה משום שהוא מסתיים ארבע דקות לפני מה שסברו אז כסימנים הראשונים של האסון. ואולם כעת, החוקרים יודעים כי שיאי הטמפרטורה הראשונים התרחשו קודם לכן, הם שוקלים האם הם יכולים לקבל משהו מהמונים שהיו בתא הטייס והמסכים או מהמבט בחלון של הכבשן וההבזקים האטמוספירים שבחוץ.
פקיד בכיר בנאס"א אמר כי אף אחד לא טוען שהאסטרונאוטים ידעו שמשהו לא כשורה בשלב מוקדם, אך הוא העיר: "לא צריך להוציא שום דבר מכלל חשבון. אנחנו מסתכלים על כל דבר".

בשלב זה, ראש צוות החקירה אמר כי מוקדם מדי להתאחד סביב תאורית הקצף. הארולד גהמן אמר שוב ושוב שהוא ועמיתיו חשדנים ולא מוכנים להאהב בתאוריה התורנית".

צי המעבורות נמצא בשימוש במשך שנים, קולומביה, שהמריאה לראשונה ב-1981 היתה בטיסה ה-28 שלה.
"רק בגלל שעצם מסתורי עף והתרחק מהקולומביה ביום השני שלה במסלול היה קרוב לודאי פנל מקצה הכנף, אין פירושו של דבר כי הסדק ארע דווקא במקום שבו היה הפאנל" אומרים בצוות.

"אינך יכול פשוט לבצע קפיצה כזו של אמונה" אומר חבר הוועדה רוג'ר טטרלוט, לשעבר בכיר בחברה שעסקה בבניית צוללות גרעיניות.
לגהמן יש תחושת בטן לפיה הקצף לא היתה הבעיה היחידה שנאס"א תצטרך לתקן לפני שהיא תוכל לשגר מעבורת נוספת. גיל החללית וציוד הקרקע עשוי אף הוא להחשב כגורמים תורמים.

קולומביה טסה לראשונה ב-1981 וזו היתה הטיסה ה-28.
"לדעתי קצף שפוגע בחללית בריאה לא היה גורם לה נזק", אמר גהמן. "ואולם קצף הפוגע במעבורת שיש בה קצת שחיקות ושריטות, ובמיוחד בקולומביה שישה לה הסטוריה של נחיתות "חמות" וכנפיים קשוחות יותר, ועומס בעת ההמראות. טוב, אם נחבר את כל אלה ביחד – דבר שאני עושה – ותקבלו מעבורת שלפי המדידות שלי היא הרבה יותר מבוגרת מגילה הנקוב."

בשבוע שעבר ציטטו החוקרים תאוריה חדשה שאולי ערערה במקצת את חוזקה של כנף המעבורת. חורי סיכה נמפו בפנלי הפחם סופגי החום הנמצאים בקצה הקדמי של הכנף. סימני חלודה נגרמו בידי צבא יסוד שדלף ממגדלי השיגור העתיקים של נאס"א, ויכלו להחליש את הפנל עד ששבירת חתיכה באורך 60 סנטימטרים ובמשקל של קילוגרם אחד לערך של קצף, יכולים לפגוע בו, אמרו כמה מומחים. לפיכך נראה שצוות החקירה מסתכל בכל הבלאי שהצטבר במשך שנים בצי המעבורות המזדקן.
ובעוד שבוע לערך, תחל סדרה של ניסיונות פגיעה במכון הדרום מערבי בסאן אנטוניו. הקצף יירה על חלקים אמיתיים של כנפי מעבורת חלל- כמה מהם בגילה של קולומביה במהירות של כ-700 קמ"ש כמהירותה של המעבורת באותו שלב של ההמראה, 81 שניות לאחר השיגור.
"אנחנו מנסים לצמצם את החיפוש לקצה הקדמי של הכנף, ואולם הסדק יכול היה להיפער בלפחות חמש מקומות, אמר טטראלוט. "אנחנו חייבים לסרוק את דרכנו דרך כל אלה. אם נכשל בעשיית השלב הזה בדרך הנכונה וניתן המלצה שגויה, עלולה להתרחש תאונה נוספת."
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן