שלא כדרך האבולוציה – ערב דיון בחזית המחקר הביולוגי עם בוגרי תחרות פיימלאב מישראל ומיוון ב-26/10 בערב בחמד”ע

הכניסה חופשית. המרצים: תיאו אנאגנוסטופולוס מיוון ושניים מבוגרי פיימלאב-ישראל, מיכל דקל ורועי צזנה

תורת האבולוציה של דרווין שינתה את פני מדעי החיים וסיפקה תובנות מרחיקות לכת על מוצא האדם והמינים. הבנת העקרונות האבולוציוניים בשילוב עם ההתפתחויות המהירות בגנטיקה ובמדעי המחשב מאפשרות למין האנושי בפעם הראשונה לחרוג מחוץ לגבולות האבולוציה ולנסות “קיצורי דרך”.

יש הטוענים שזאת היא ההתגרות הבוטה ביותר של האדם בטבע? האם עלינו לצעוד מעבר לאבולוציה? ב-26/10 בשעה 19:30, נערוך לקראת סיום שנת דרווין הבין-לאומית ערב דיון בסגנון קפה מדע בהשתתפות בוגרי תחרות פיימלאב מישראל ומיוון. ובשיתוף עם המועצה הבריטית ישראל. מנחה: אוהד ברזילי, שהגיע לשלישיה הפותחת של פיימלאב 3.

הפעילות הקרובה, ביום שני, גם היא מיועדת לקהל הרחב, היא מארועי הנעילה של “שנת דארוין” (200 שנה להולדתו ו-150 שנה ל-“מוצא המינים”) והיא בפורמט של קפה סיינטפיק (“מדע על כוס קפה”). בארוע נשמע 3 הרצאות קצרות על חזית המחקר הביולוגי, ואז ננהל דיון בסוגיות אתיות, חוקיות, מוסריות ואחרות בקבוצות קטנות. את הדיון בכל קבוצה ינחו בוגרי פיימלאב מתוך מטרה לשמוע ולהשמיע מגוון דעות, בפרט מאלה שאין להם רקע ביולוגי. בוגרי פיימלאב, תחרות שנתית – מעין “כוכב נולד למדענים צעירים” – שבה תלמידי מחקר מכל הארץ צריכים לדבר 3 דקות על נושא מדעי בפני קהל שאינו מדעי התאגדו, והם מארגנים פעילויות מדע ברחבי הארץ לקהל הרחב.

הארוע בשיתוף המועצה הבריטית המממנת את פרויקט beautiful science בדרום מזרח אירופה, חמד”ע וקבוצת בוגרי famelab היוונית. במסגרת שיתוף פעולה זה, יגיע במיוחד לארוע, מיוון, ד”ר תיאו אנאגנוסטופולוס, ביולוג מולקולרי וגנטיקאי, שירצה על ביולוגיה סינטטית.

בחלקו הראשון של הערב נציע שלוש הרצאות קצרות ולאחריהן יתקיים דיון מונחה בקבוצות.

הרצאת אורח – ביולוגיה סינתטית

כאמור אחת ההרצאות תעסוק בביולוגיה סינתטית, כאשר המרצה הוא ד”ר תיאודור (תיאו) אנאגנוסטופולוס

ביולוגיה סינתטית היא תחום חדש ומתפתח במהירות המשלב עקרונות מתחומי ההנדסה, הכימיה, מדעי המחשב וביולוגיה מולקולרית. התחום שואף לאסוך את הכלים הביולוגיים הדרושים ליצירה ולחקירה של אברים ביולוגיים, התקנים ביולוגיים ואפילו יצורים חדשים או לתכנן אותם מחדש למטרות מועילות.

אף הישג מדעי לא הציע הבטחה גדולה כל כך, אבל גם לא העלה סיכונים גדולים כל כך שללא ספק עלולים לאפשר שימוש מכוון לרעה. מהם היתרונות והחסרונות וכיצד יכולה הביולוגיה הסינתטית להוביל ל”אבולוציה סינתטית”? (ההרצאה באנגלית)

תיאו אנאגנוסטופולוס הוא ביולוג מולקולרי וגנטקאי שתחומי מחקרו מתמקדים באוכלוסיות אנושיות, מחלות תורשתיות ורבייה. הוא פעיל בתחום התקשורת המדעית החל מ-2007. הוא ייסד את הארגון הלא-ממשלתי SciCo www.scico.gr שמטרתו לפשט נושאים מדעיים להגישם לציבור בשיטות יצירתיות ומהנות. הוא היה גם בין מקימי ארגון Green Project שמטרתו לקדם ולעודד שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים.

תינוקות בהזמנה מרצה מיכל דקל

האם מושכות האבולוציה עברו לידינו? ההתפתחויות המדעיות בתחום הגנטיקה יאפשרו לאדם לשלוט במאפיינים השונים של צאצאיו. מהו אפוא השלב הבא באבולוציה? האם אנחנו מעצבים אותו ע”י התערבויות גנטיות? האם יש בכוחנו לעקוף את הברירה הטבעית?

מיכל דקל סיימה בהצטיינות תואר ראשון בביוטכנולוגיה ותואר שני בגנטיקה והיא עובדת כיום על עבודת הדוקטורט שלה בנושא יציבות גנומית בעוברי אדם- בשלבים הראשונים של ההתפתחות ובשורות תאי הגזע. מחקר זה נערך בשיתוף המכון הגנטי בתל השומר והמרכז לחקר תאי גזע בטכניון. מיכל זכתה במקום הראשון בתחרות “פיימלאב” 2007, שמטרתה לאתר את הקולות הבאים של המדע בישראל, ומאז ייצגה את ישראל בתחרויות שונות ברחבי אירופה.

אדם 2.0 מרצה רועי צזנה

האם אתם מרוצים מן האבולוציה האנושית ומן התוצר הנוכחי שלה: הגוף שלכם? האם אתם מוכנים למות מזקנה קצת אחרי גיל שמונים, לסבול מהשמנה ומסוכרת, או ללקות באלצהיימר ובפרקינסון? או שאולי אתם רוצים להתעלות מעבר לכל זה, לעקוף את האבולוציה ולזנק ישירות לגרסת 2.0 של האדם החדש? בהרצאה נדבר על רעיון הטרנס-הומניזם ועל הדרכים הטכנולוגיות שבהן אנו מתחילים להרחיב את תודעתנו וגופנו ומתעלמים מקביעותיה העיוורות של אמא טבע.

רועי צזנה הוא דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון המתמקד במחקר של הנדסת רקמות ותאי גזע עובריים אנושיים. מלבד זאת הוא נהנה גם מכתיבת מדע פופולארי בכתבי-עת שונים (גלילאו, הידען, Ynet, בלייזר ועוד) ומהרצאות לציבור הרחב בנושאי מדע, חברה והיסטוריה.