באז אלדרין בכנס החלל בירושלים: “לא בעד טיסה חד פעמית הלוך ושוב למאדים – צריך לבנות שם בסיס קבע”

אלדרין הציג בקונגרס ה-66 של איגוד האסטרונאוטיקה העולמי (IAC)   שנפתח אתמול בירושלים. לדבריו, יש צורך ליישב את מאדים ביישוב קבע וליצור רשת תחבורה בין כדור הארץ, הירח ומאדים * “בהתייחסו למסע אפולו 11 ולהיותו בצילו של ניל ארמסטרונג, אמר אלדרין, כי “ניל יצא ראשון אל אדמת הירח פשוט כי היה קרוב לדלת”

האדם השני שדרך על אדמת הירח, באז אלדרין, המשתתף בקונגרס הבינלאומי ה-66 לאסטרונאוטיקה, המתקיים בימים אלה, למרות המצב, בבנייני האומה בירושלים, חושב כבר על היעד הבא, המאדים.

בקונגרס מתארחים כאלפיים מדענים, עשרות אסטרונאוטים, אנשי תעשיית החלל וכ-20 ראשי סוכנויות חלל מכל העולם, כדי לדון באתגרים ובתכניות העתידיות בחלל במסגרת כינוס החלל הבינלאומי שמארחת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

אלדרין הכריז על תוכנית אב ליישוב מאדים באורח מחזורי.  הכוונה היא לבנות רצף של חלליות שבעזרתן כדור הארץ הירח ומאדים יהיו קשורים הדדית כל הזמן ומשלחות של מתיישבים, מטען ומסחר יחצו את מערכת השמש הפנימית.

ברמה הפרקטית הוא מציע שירות שוטף של חלליות בכל חלון זמן אפשרי בין מסלול סביב הירח ומסלול סביב מאדים, שממנו יתאפשר לאסטרונאוטים לרדת בכלי טיס קטנים יותר, כאשר ממסלול זה יהיה קל יותר לחללית לחזור להקפת כדור הארץ או הירח.

אלדרין סיפר כי בימים הוא פועל לקידום טיסות מאוישות למאדים והקמת מושבה בכוכב הלכת: “אני מרגיש שהמסע למאדים ובחזרה הוא לא מה שאנחנו צריכים לעשות”, אמר, “אנו צריכים לבחור 6 עד 12 אנשים שיתאמנו בהתאם ונשלח אותם למאדים, אבל למה שנחזיר אותם? אנחנו צריכים לעודד את זה שיישארו שם ויהפכו לחלוצים במאדים”, עלינו לאפשר את התנאים לכך..

הוא לא בעד טיסות שבהן משלחת באה וחוזרת. הוא מציע במקום זאת, את המודל של תחנת החלל הבינלאומית לפיהן האסטרונאוטים הראשונים הם אלה שירכיבו את התחנה. רכיבי התחנה יישלחו מוקדם יותר כשהם מוכנים לחיבור זה לזה והאסטרואוטים יפעילו מהמסלול את מערכת ההתקנה וכאשר זו תהיה מוכנה, הם יוכלו לנחות. “דיברתי עם סטיב סקויירס, שהיה אחראי לספיריט ואופורטיוניטי, והוא אמר לי שבגלל העיכוב הנובע מהגעת האותות במהירות האור, את כל הנסיעות שעשו הרכבים הרובוטים – ספירט במשך חמש שנים ואופורטיוניטי עד היום (כ-11 שנים), אפשר היה לעשות בתוך שבוע ממסלול סביב מאדים.

לפי הצעתו, רק כשאשר יגיעו המחליפים יתחלף הצוות המקורי, כלומר על כל צוות לשהות במאדים מעל שלוש שנים. “נשיא ארה”ב או כל מנהיג עולמי אחר שיחל את המושבה על מאדים יירשם בספרי ההסטוריה, בעוד נשיא שרק יקבל את אנשי המשלחת החד פעמית לא ישאיר רושם כזה גדול.

בהתייחסו להצעתו של אילון מאסק, מנכ”ל SpaceX לפוצץ את מאדים בפצצות אטום וליצור בו אפקט חממה, כדי שניתן יהיה ליישב בו מיליון בני אדם, אמר אלדרין: שיתרכז בפיתוח החלליות למאדים ושיעשה זאת בכסף פרטי, ולא במימון ממשלתי כפי שהוא מקבל היום. (ל-SpaceX יש חוזים עם נאס”א – הנוכחי לשיגורי מטען והחדש יחסית, לשיגורים מאויישים לתחנת החלל א.ב.).

במפגש עם עיתונאים אמר האסטרונאוט ד”ר באז אלדרין, מהצוות הראשון על הירח כי “הסיבה שניל ארמסטרונג היה הראשון שדרך על הירח היא כי הוא היה קרוב יותר לדלת”.

אלדרין סיפר כי הצטרף לאימונים לקראת הטיסה לירח כבר ב-1963, סמוך לרצח הנשיא האמריקאי קנדי ועל טיסותיו הראשונות לחלל בחללית ג’ימני 12. עוד סיפר על שיטות האימון מתחת למים שפיתח, “הייתי האסטרונאוט הראשון מתחת למים” אמר “בסוף החליטו בנאס”א לוותר על הרעיון וזה שבר את ליבי כי זה באמת דבר שהייתי רוצה ללמד את ג’ורג’ קלוני”.

בהמשך תיאר אלדרין, לבקשת העיתונאים את סיפור התושיה שגילה כאשר חילץ את המתג שנועד למנוע שיגור שלא במועד בחזרה מהירח, אבל נתקע כשהיה צריך אותו באמצעות טוש: “הבנו שיש בעיה וביקשנו את עזרת יוסטון והלכנו לישון כמתוכנן, אמנם זו לא מיטת קינג סייז רכה אלא דרגשים צרים אבל היינו עייפים וישנו שנת ישרים. כשהתעוררנו עדיין לא היה להם פתרון, והם אמרו שחייבים לדחוף את המתג איכשהו. חשבתי שיד חשופה זה לא פתרון טוב בגלל הזרם החשמלי שעובר במערכת ההתנעה, ומאותה סיבה גם עט כדורי לא מתאים ואז נזכרתי בטוש שאיתו הייתי כותב פרטים על הדגימות ובכלל השתמשתי בו רבות במהלך המסע, דחפתי את כל קופסת המתג פנימה והוא השתחרר.

ניל גם סיפר כי תכנן את המילים האחרונות שייאמרו במסע הראשון לירח, לאחר שארמסטרונג חטף לו את התהילה עם המשפט המפורסם “צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות”. הוא החליט ללכת על הומור כשאמר ליוסטון לאחר קבלת האישור להמריא: “יוסטון, אנחנו מספר 1 על מסלול ההמראה”.

בתשובה לשאלת אתר הידען, מדוע למעשה נקטעה תוכנית החלל ואף אדם לא חרג מעבר למסלול כדור הארץ מאז שנת 1972, בעקבות אמרתו מלפני מספר שנים לכתב העת של MIT: הבטיחו לנו מושבות על מאדים, ובמקום זה קיבלנו את פייסבוק: “אחרי מבצע אפולו היו לארה”ב סדרי עדיפויות כספיות אחרים, היו לנו עניינים לסגור בויאטנם, ואחר כך נסינו מערכות שיגור רב פעמיות (מעבורת החלל א.ב.) ולכן התקדם מסלול ההסטוריה הטכנולוגית כפי שהתקדם.”

מנהל נאס”א צ’רלס בולדן אמר בתגובה במסיבת עיתונאים שהתקיימה מאוחר יותר אתמול: “אסור לזלזל ביכולת לחזור לכדור הארץ במקרה חירום. עלינו לפתח מערכות הינע פנים חללית, שתאפשר לבצע שינויים במסלול ולקצר את משך הזמן בין כדור הארץ למאדים, שהיום עומד על חמישה חודשים לכל הפחות. עלינו להבטיח את שלום האסטרונאוטים וגם את איכות חייהם. אנחנו יודעים היום שניתן יהיה להגיע מכדור הארץ למאדים ובחזרה בלי למות מהקרינה, אבל בהחלט בריאותם ואיכות חייהם של אותם אסטרונאוטים תיפגע ואחד הדברים החשובים ביותר שצריך לפתח זו מערכת הגנה מפני הקרינה החזקה בחלל.

עוד מקונגרס החלל IAC 2015 ירושלים

כתבות אחרונות