טוחן מים

פוליטיקאי המתחזה להידרולוג מנסה לפתור את בעית המים בישראל וברשות הפלשתינית

לפני זמן רב כתבתי מאמר ארוך וממצה על בעיית המים בעולם. בין היתר כתבתי כי ” אנחנו חיים בארץ שיותר מחציה הוא מדבר ומתנהגים כיושבים לחופו של אגם שוויצרי”.

כלומר כל מי שעסק ועוסק בפתרון בעיות המים בארץ אינו מיישם את הדרוש לפתרון אמיתי אלא עוסק בפוליטיקה וב”כיבוי שריפות”. במאמר מוסגר אוסיף ואומר כי הבנתי בפוליטיקה מזערית.

בשבוע שעבר החלה שוב ההתעסקות בבעיית המים בארץ. רבים מכלי התקשורת יצאו בתרועה רבתי ופרסמו את ממצאי ה”הידרולוג הגרמני” קלמנס מסרשמידט, לא ראיתי את הממצא בשפה בה ניכתב וכנראה לא ניכתב בעברית לכן בהנחה כי המושגים תורגמו נכון אני רואה חובה לעצמי להגיב.

ההידרולוג הנכבד כותב כי: “בברלין ובפריס כמות משקעים שנתית קטנה מזאת שבירושלים וברמאללה”. האומנם? לעניות דעתי מותר לחלוק על הקביעה. מה עוד שה”קביעה” מבוססת על ממוצע של 150 שנים. מישהו שמע על שינויי מזג האוויר בעשורים האחרונים? ירושלים נמצאת בספר המדבר, רמאללה נמצאת באיזור גשום יותר. איך ומדוע מחבר ההידרולוג את שני המקומות? פוליטיקה? הקוראים מוזמנים לגלוש לבדוק את כמויות הגשמים השנתיות.

קביעה נוספת היא כי “הארץ אינה שחונה”. אני למדתי כי ההגדרה האקלימית למדבר היא, שטח שמאבד (בהתאדות) יותר מים מכמות המשקעים שבו. אז אולי ההידרולוג המכובד יודע אחרת, שכן על פי כל הגדרה שהיא, דרומה מהקו המחבר בין ירושלים לאשקלון – מדבר, ירושלים עצמה יושבת ב ספר-המדבר, כלומר באיזור חצי מדברי.

קביעה אחרת היא כי “מוכרים לאירופה מים כאשר מוכרים פרחים”. מוטב לו להידרולוג כי יבדוק, הפרחים מושקים במים מושבים… לעומת זאת באירופה (וגרמניה) קונים פרחים מקניה, פרחים שגדלים ליד אגם נאייושה, גידול שגורם להרס סביבתי ופגיעה באוכלוסיה.

במקום אחר הוא מכנס את המזרח התיכון בחבילה אחת עם… תימן. אין בכך הוכחה לבקיאות בגיאוגרפיה, (אבל הוא רק הידרולוג). בהמשך משפט מוזר “סלע קרסטי הוא סלע מסיס שמאפשר לגשמים לחלחל”. ישפטו הקוראים מה שגוי. ועוד “בגדה ובגליל המורדות המערביים שחונים”, המערביים? אנחנו למדנו כי המפנים הדרומיים שחונים, או אולי בגרמניה שושנת רוחות אחרת? בהמשך מדווח לנו כי “אנשים בגרמניה למדו לחסוך במים”, האם שיקלל ההידרולוג את כמויות הגשמים כחלק מהחיסכון?

אימרה הזויה נוספת, “רוב השטח המעובד היום היה מעובד הרבה לפני 1948 בידי פלסטינים”, אדוני ההידרולוג, פלסטינים? לפני 1948? מי מכיר ישות שכזאת? אולי הוא מתיחס לישראל התנ”כית? איך מתישבת ה”חוכמה” הנ'ל עם כל השטחים המעובדים שמדרום לקו ירושלים – אשקלון, שטחי המדבר? אהה כן אצלו המדבר מסתיים בבאר-שבע… דרומה… יוק. ובכל זאת הוא מגיע לשדה בוקר וגם ליוטבתה אבל אינו יודע את ההבדל בין קקטוסים לדקלי-תמר, אפרסקים, ענבים או לפומלות? (הוא רק הידרולוג).

כאשר מגיעים להתייחסותו לגולן, ללבנון, למי הירמוך והחצבני יוצא המרצע מהשק ופני ההידרולוג ניגלים כפוליטיקאי בעל מגמה ברורה, אז במחילה מכבודו, יכתוב את מחקרו כהצעה פוליטית, לא הידרולוגית. שכן ההבלים הרבים אינם מתאימים לאיש מקצוע.

וכך ממשיך פוליטיקאי מוסווה כהידרולוג להשמיץ את כל מה שהצליח להכיר בזמן שהותו באיזור. ההתייחסות לפיה הפלסטינאים רואים את המצב אחרת מהישראלים נותנת רמז גס נוסף לנקודת המוצא של ההידרולוג (לא מכובד), ועל סמך זאת רצוי להתייחס לכל דבריו. במידה ואכן הוא מייעץ לארגוני פיתוח, מוטב היה לו עצותיו לא יתקבלו כ “תורה ממסרשמידט”.

זכותו של כל אחד להציע כי “ישראל עושקת את הפלסטינאים, את לבנון את ירדן ואת סוריה ומונעת מהם מים”, רק שעליו לעשות זאת תחת כובע של פוליטיקאי, לא מדען, שכן למדען/הידרולוג אסור לסלף עובדות.

הידרולוג, איש מדעים מדויקים חייב לדייק בנתונים ובמסקנות, כשהמשכתי לקרוא אכן הבינותי כי המחקר כולו מבוסס על דעה פוליטית, לפוליטיקאים מותר לפרסם הבלים והזיות, כך שניתן לשייך את כל חוסר הדיוקים לפוליטיקאי קלמנס מסרשמידט, זאת כדי לא לפגוע בענף מדעי מכובד וחשוב -הידרולוגיה.

אכן נכון, השימוש במים בארץ בזבזני ברמה שערורייתית, ההידרולוג הגרמני מראה באותות ומופתים את שערוריית הבזבוז ועל כך יש להודות לו. אבל בין שערוריית בזבוז המים לבין פיזור קביעות שגובלות בהבלים כאשר רובן נובע (כנראה) מעמדה פוליטית, וחלקן מבורות תהומית. בין קביעות הזויות לאמת המרה ההבדל גדול.