עב”מים, חייזרים, מיסטיקה ומדע. לא היה ולא נברא – האמנם?

עב”מים וחייזירם שוטפים את אמצעי התקשורת ובאחרונה גם אותנו. התופעה מכה גלים בציבור וקהל המאמינים הולך ועולה. האם מאחורי האמונה מסתתרת אמת מדעית?

מאת ד”ר נח ברוש, מתוך: “גלילאו”
קודם הירח המלא של חודש דצמבר 1996 התאספו במלון באילת מאות אנשים המשוכנעים כי יש חייזרים המבקרים אותנו בתכיפות. הכינוס הראשון בנושא זה נפתח רשמית על ידי אורי גלר, ישראלי ששמו נקשר ברחבי העולם לתופעות על-טבעיות, והמעיד כי קיבל כוחות אלה בעקבות מפגש עם חייזרים. משך שלושה ימים ספגו המשתתפים חוויות ועדויות מפי אנשים הטוענים שפגשו חייזרים וראו צלחות מעופפות.

בפתיחת הכנס ניתנה במה גם לדעות אחרות ב”שולחן דיון”, שבו ישב גם עבדכם הנאמן ולידו כופרי עב”מים נוספים: הרב הראשי של אילת ואיש אבירם, מומחה להתנהגות האדם. כמחצית מ-500 באי הכינוס השתייכו לחבורת המאמינים. מקצתם אף טענו כי חוו אירועים של נחיתת עב”ם, נחטפו על ידי חייזרים, והיו כאלה שסיפרו כי נעשו בהם ניסויים רפואיים. המחצית השנייה כללה סקרנים ו”מתנדנדים”, אשר סבורים כי ייתכן שקיימים חיים במקום כלשהו ביקום, אך אינם בטוחים כלל אם אי פעם בהיסטוריה האנושית ביקרו כאן יצורים מעולמות אחרים.
החוויות האישיות שהביאו העב”מיסטים לחיזוק דעותיהם לא היו קבילות על פי כל אמת מידה מדעית. הן יכולות לשמש, לכל היותר, נושא למחקר סוציולוגי, או פסיכולוגי. סוג אחר של חיזוקים היו הטענות ההיסטוריות. הקבליסט רמי שקלים ניסה לשכנע בעזרת “עדויות היסטוריות” כי מהכתוב בספר הזוהר ובספרי מיסטיקה יהודית נובע, כמו גם מכתבים הודיים עתיקים ומכתבי קודש של תרבויות עתיקות, שחייזרים ביקרו בכדור הארץ. טענה זו אינה חדשה והובאה כבר לפני מר שקלים; למשל, על-ידי אריך פון דניקן (בספרו “מרכבות האלים”), שטען כי התרבות האנושית הושתלה כאן על ידי חייזרים. הטענות ההיסטוריות הן דרך אחת לפירוש כתבים עתיקים, שבהם מעורבות אמונה, מיסטיקה ועובדות במרקם ההיסטוריה האנושית.
טענות אלו אינן עומדות במבחן מדעי, כיוון שהן מהוות רק דרך אחת לפירוש תופעות שמביאים כעדות. במדע מקובל העיקרון של צמצום בהנחות, כלומר, אם חפצים להסביר תופעה מסוימת, חייבים ללכת בדרך לוגית של פיתוח תאוריה תוך כדי כך שמשתדלים שלא להביא טענות שאינן ניתנות להוכחה. השיטה המדעית “עבדה” כבר בימי הביניים והביאה אותנו עד הלום.
השיטה המדעית

וכך עובדת השיטה המדעית: לאחר תצפית בהיבט מסוים של היקום, מנסחים תאוריה התואמת את התצפית, שהנחותיה מועטות ככל האפשר; בתאוריה משתמשים כדי לנבא תופעות, התרחשויות, או ממצאים חדשים; את התאוריה בוחנים בניסויים או בתצפיות נוספות ומשנים אותה לאור הממצאים החדשים, וחוזר חלילה. רק אם מתמלאות כל הדרישות הללו אפשר לומר כי התאוריה עומדת באמות המידה המדעיות.

ההתפתחות המדעית מתקדמת בשלבים הדרגתיים, אף כי לעתים נעשות קפיצות ענק, כמו למשל הופעת תורת הקוונטים, שהביאה לשינוי מהפכני של תפיסותיהם של פיזיקאים בסוף המאה הקודמת. אך גם שינוי זה עמד באמות המידה של ההתפתחות המדעית. דרך המחקר המדעי רוויה ספקות, וחיפוש האמת דורש בדרך כלל איפוק מסוים של הדמיון. כך, למשל, מעדיפים המדענים למצוא הסברים פשוטים ככל האפשר לתופעות ולא להניח כי הן נגרמו על ידי יצורים מכוכבי לכת אחרים שמבקרים אצלנו. דרך אגב, גם לפני תחילת העידן המדעי הובאו טענות דומות לאלה שמביאים כיום העב”מיסטים; אז היו אלה שדים, מלאכים, ואלים שביצעו את הקשה להסביר, ולא חייזרים.
רק תחומי מחקר המתאימים לאמות המידה שפורטו לעיל יכולים להיכלל בגדר מה שקרוי “מדע”. אם המחקר אינו מתאים לאמות מידה ולדרכי פעולה מדעיות, הוא אינו מדע אלא משהו אחר. המדע, והטכנולוגיה שנגזרת מגילוייו, יכולים להיחשב כסיפור הצלחה. מדד אחד להצלחה הוא למשל, התרבות המין האנושי. אם בתחילת המהפכה התעשייתית מנתה אוכלוסיית העולם רק כמה מאות מיליוני אנשים, תוך שנים אחדות היא תגיע למיליארד השישי. גידול עצום זה באוכלוסייה הוא תולדה ישירה של שיפור רמת החיים, שבאה בעיקר עקב ההתפתחות טכנולוגית-מדעית.
עב”מים: טעויות והטעיותאם נחזור לעב”מים, מתברר שכ-%95 מהדיווחים נובעים מטעות או מחוסר ידיעה של המדווח. חלק קטן הוא המצאה או שקר, פשוטו כמשמעו, כנראה למטרת פרסום עצמי (ראו: “עב”מים – תופעה או הופעה”, גליליאו 10 עמ' 50). דוגמה לטעות בזיהוי היא אירוע שהתרחש בתחילת דצמבר ,1996 כאשר בשעות הקטנות של הלילה, דווח טלפונית למצפה הכוכבים שבמצפה רמון על הופעת עב”ם. מתפעל המצפה שאל מה רואים, באיזה כיוון ובאיזה גובה מעל לאופק, והבין כי המדווח ראה את כוכב הלכת נוגה. בתקופה זו של השנה הופיע נוגה במזרח לקראת בוקר כה בהיר עד שאורו גרם להטלת צלליות בלילות ללא ירח. האירוע אינו שגרתי, וסביר שאדם שאינו בקי באסטרונומיה יכול לזהות את הגוף הזוהר המוזר ככוכב לכת. מהו עב”ם, אם לא “עצם בלתי מזוהה”?, המדווח באמת ראה, מבחינתו, עב”ם, אך מקבל הדיווח המנוסה הצליח לזהות אותו עם תופעה טבעית.
דוגמה לרמאות לשמה היא “ליל הברווזים,” שהתרחש ב-5 בינואר ,1997 כאשר רוב תושבי המדינה הביטו בשמים בתקווה שיופיעו העב”מים שחזתה תמהונית מיסטיקנית. אמנם בתום תכנית הבידור הודה המנחה שכל התופעות שצולמו היו “פירוטכניקה”, כלומר אחיזת עיניים של הצופים, אך את המשוכנעים אי אפשר היה להזיז מדעתם – הם אכן ראו עב”ם, אפילו אם לאחרים הוא נראה כמטוס !
המיוחד בתופעת העב”מים הוא החתך המעניין של המדווחים. על-פי הידוע לי, לא התקבל מעולם דיווח על עב”ם מאסטרונום מקצועי, וזאת אף שרוב הדיווחים מתייחסים לעצמים הנראים בלילות, כשאסטרונומים רבים ערים וחוקרים את השמים ! יש בעולם כ-,8000 אסטרונומים מקצועיים, המאוגדים בארגון הבינלאומי לאסטרונומיה, וכל אחד מהם מבלה בממוצע כשלושים לילות בשנה במחקריו ליד טלסקופ במצפה כוכבים. אם מחברים את כל הלילות יחד, מגיעים למספר עצום של לילות שבהם אנשים בעלי חינוך מדעי-מחקרי, מומחים בתחומם, מחכים לאירוע שמימי לא שגרתי. למרות “כיסוי” נכבד ומיומן זה של הלילות, האסטרונומים כלל אינם מדווחים על עב”מים.

העדר דיווח של האסטרונומים יכול להתפרש בשתי דרכים: ייתכן כי אין עב”מים עבור האסטרונומים; האסטרונומים אינם מכירים בעצמים בלתי מזוהים מכיוון שהם יודעים לזהות כל תופעה מוזרה ובלתי שגרתית. יכול גם להיות שקיים קשר עולמי של שתיקה בין האסטרונומים בפרט, ואנשי המדע בכלל , כדי להסתיר את קיום ביקורי החייזרים מהציבור הרחב. הקורא יוכל לשפוט בעצמו, וייטיב לעשות אם יביא בחשבון את אמירת האמת, המובנית בחינוך המדעי של כל מדען. אמנם גם בתחום המדע יש “עשבים שוטים”, המזייפים תוצאות מחקרים, אך אין זו תופעה רווחת, אלא מדובר במקרים בודדים וחריגים בלבד, ובדרך כלל בתחומים עתירי ממון כגון ביוטכנולוגיה או פרמקולוגיה. טענתי היא שהמדענים ככלל מדווחים אמת, ואין כנראה ביקורי חייזרים בכדור הארץ.
לחיזוק הטענה כי העב”מיזציה היא תופעה “פתולוגית” המאפיינת את החברה שלנו אפשר להביא את מיעוט הדיווחים (אם לא העדרם הכללי) מסביבתנו הקרובה. מספר העדויות על ביקורי עב”מים וחייזרים שמגיעים מארצות ערב השכנות, או אף מה”שטחים”, זעום ביחס למספרם בישראל. גם לזה יכול להיות הסבר 'עבמ”יסטי', שישראל היא מדינה מיוחדת, שבה חי עם ישראל שקיבל את התורה וכו'. אך אין דמיון רב בין גבולותיה הנוכחיים של המדינה לאלה ההיסטוריים של מלכות ישראל ואין סיבה שעב”מ המגיע לפי הקואורדינטות ההיסטוריות של מלכות ישראל ישמור על גבולות בינלאומיים בני עשרות שנים בלבד.
אם אכן נקבל שהדיווחים על עב”מים יסודם בטעויות או בהטעיות, נשאלת השאלה האם המין האנושי הוא אכן יחיד ביקום? מדענים רבים מאמינים שקיימים חיים ואף תרבויות במקומות שונים ביקום, אך הבעיה היא המרחק הרב שבין התרבויות, המונע כנראה מגע ישיר ביניהן. רק בגלקסיה שלנו יש כמיליון מיליוני כוכבים (למעשה שמשות דוגמת השמש שלנו – ייתכן שגדולות או קטנות ממנה, בשלב זה או אחר של התפתחותן), ואולי כמחצית מהם כוכבים בודדים (לא בזוגות או במערכות מרובות). בעקבות הגילויים של מערכות כוכבי לכת ליד כוכבים אחרים בשנתיים האחרונות, כאשר מתגלה בממוצע כוכב לכת חדש אחד מידי חודשיים, יש רגליים לסברה שסביב מרבית הכוכבים יש מערכות של כוכבי לכת. אם יתברר שהגופיפים שנמצאו באחרונה בתוך המטאוריט ממאדים שנמצא באנטרטיקה הם אכן מאובנים של יצורים חד-תאיים קדומים, פירוש הדבר הוא שחיים התפתחו על מאדים באותו הזמן שהם הופיעו על כדור הארץ. הדבר יאשש את ההנחה שחיים הם תופעה רווחת במהלך התפתחותם של כוכבי לכת, אם יש בהם התנאים המתאימים. אם כך הדבר, הרי היקום מלא ורווי בחיים.
תרבויות בין-כוכביות והקשר עמןכדי שתרבויות ייצרו קשר ביניהן הן צריכות להיות בשלב התפתחות דומה. החיים קיימים על פני כדור הארץ כבר כ-4 מיליארד שנים, אך רק ב-,100000 השנים האחרונות התפתח האדם הנבון. התרבות הטכנולוגית, שבמסגרתה נוצרו כלי טיס חלליים ומכשירים המאפשרים בעיקרון להתקשר באמצעות גלי רדיו עם תרבויות בין-כוכביות קרובות, נוצרה בעשרות השנים האחרונות. אין לנו מושג מהי תוחלת החיים של תרבותנו הטכנולוגית והאם שלב טכנולוגי בתרבות הוא הכרחי לכל תרבות אפשרית ביקום. כדי לחשב סיכויי התקשרות בין תרבויות יש להביא גם זאת בחשבון. כאשר מתחשבים בכל הגורמים, גם
אלו שאינם ודאיים, מגיעים להערכות שהמרחק בין תרבויות בגלקסיית שביל החלב היא של כמה עשרות שנות-אור או יותר. הסיכוי ששתי תרבויות תימצאנה זו בקרבתה של זו, ובשלב התפתחותי דומה, הוא נמוך ביותר. הוסיפו לכך את ההוצאה הענקית באנרגיה הכרוכה במעבר פיזי מכוכב לכוכב, ומצאו כי הסיכוי לביקורי יצורים נבונים בכדור הארץ הוא אפסי. שיקול זה הוא שמניע אנשי מדע לחשוב כי כדאי שהקשר בין תרבויות בין-כוכביות ייעשה בתקשורת רדיו יעילה המעבירה מידע רב במהירות האור.
זה כעשור מנסים מדענים לקלוט שידורים מכוונים מתרבויות חוץ ארציות אפשריות המצויות סביב כוכבים קרובים יחסית בגלקסיה.
החיפוש נעשה במסגרת פרוייקט – SETI”חיפוש תבונה חוץ-ארצית” (Search for ExtraterrestrialIntelligence) פרויקט זה מתנהל בארה”ב בתקציב זעום למדי שכולו מגיע ממקורות פרטיים, תוך שימוש בטלסקופי רדיו קיימים כדי לבדוק אם נקלטים שידורים מיצורים תבוניים. החוקרים עוברים בשיטתיות מכוכב לכוכב בתחום של כ-50 שנות-אור מהשמש, אך עד כה בתוך בליל גלי הרדיו הנקלטים ממקורות טבעיים בחלל, עדיין לא נקלט שידור שניתן לזהותו כשידור הנושא מסר “אינטליגנטי”, שמקורו בתרבות כלשהי. היעדר השידורים מוזר, לאור העובדה שאותות רדיו מכדור הארץ משודרים לחלל זה כ-70 שנה, החל מתחילת השידורים בגלים קצרים מאוד, ובמיוחד עם תחילת שידורי הטלוויזיה. מתקופה זו החלה האנושות “לפרסם” עצמה בסביבת היקום הקרובה. גלי הרדיו המשודרים עזבו את היונוספירה של כדור הארץ והם עדיין מתפשטים לכל עבר. הגלים המוקדמים ביותר הגיעו כבר למרחק כ-70 שנות-אור ממערכת השמש. בנפח זה יש כמה עשרות אלפי כוכבים ואולי על אחד או על אחדים מהם התפתחו חיים. ייתכן כי ברגע זה מדענית או מדען חוצניים מכוונים טלסקופ רדיו לעבר השמש וקולטים שידורים לא טבעיים “אינטלגנטיים”, שאינם מתאימים לאופי ולעצמת השידור הצפויה מכוכב דמוי שמש. מניתוח השידורים הם יבינו שיש כאן תרבות טכנולוגית ואף יסיקו, לאחר תצפית מתמשכת, שמדובר בכוכב לכת שמרחקו כמרחק כדור הארץ מהשמש. אם תחליט התרבות הזרה לענות לשידורים מכדור הארץ, אנו נקלוט את תשובותיה רק בעוד 70 שנה או יותר. בימים אלה ניתן לקלוט רק שידורים חוזרים (תשובות) מתרבויות הרחוקות מאתנו לכל היותר כ-35 שנות-אור; גם בנפח זה יש כמות ניכרת של כוכבים.
חזרה לעב”מיםומה עם העב”מים? תופעה זו קשורה כנראה ברצון האנשים למצוא פתרון פשוט לכמיהותיהם, או אולי לבעיותיהם, והיא קרובה לאמונה דתית. אלה הרואים עב”מים והפוגשים חייזרים, ממלאים כנראה צורך חבוי בנפשם. זוהי דרך הסתגלות למציאות, אך יחד עם אמונות אחרות אין היא עומדת במבחן הגישה המדעית. אנשים נסמכים על אמונות שונות, כמו למשל אלה העונדים לידם חוטים אדומים “נגד עין רעה”, או המשתטחים על קברים כדי להביא מזור למכאוביהם. מסתבר שבשלהי המאה העשרים, רבים לא מקבלים את הגישה ההגיונית-מדעית, אלא נשלטים על ידי יצרים ואמונות. ככל שחוקרים יותר תופעות כמו כתות דתיות וחוזים בעב”מים, מתברר כי “האדם הנבון” לא השתנה הרבה בעשרות אלפי השנים מאז תקופת האבן – התרבות הטכנולוגית-מדעית היא רק שכבה דקה המכסה מעמקים אי-רציונליים.