סיקור מקיף

מדענים ישתילו שבבי מחשב במוחות מטופלים

המטרה: למפות את הפעילות העצבית המתרחשת בעת מחשבה על פעולה של הנעת גפיים, כדי לאפשר למשותקים לנוע. המדענים: לאחר התקדמות רבה עם בעלי חיים, הגיע הזמן לצעד הבא

מערכת וואלה!

מדענים ישתילו שבבי מחשב קטנים במוחם של משותקים במטרה ש"יקראו את מחשבותיהם". חוקרים אמריקאים מחברת סייברקינטיקס בע"מ, קיבלו אישור להשתיל את השבבים בגולגולותיהם של המטופלים.

השבבים ימפו את הפעילות העצבית המתרחשת במוח בזמן שהחולים חושבים על תנועה של אחד האיברים. הפעילות הזאת תועתק למחשב בצורת קוד שיוכל יום אחד להפעיל גפיים רובוטיות. החברה, הממוקמת במסצ'וסטס, קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות להתחיל בניסוי עם השבבים, שגודלם 4 מ"מ מרובע.

"שער המוח" מכיל יתדות זעירים שיושתלו מתחת לגולגולת ויחדרו לעומק מילימטר אחד לתוך המוח, שם יעקבו אחר פעילותה של קבוצת ניורונים קטנה. האותות ייקלטו על ידי חוטי חשמל שיבלטו מתוך הגולגולת, דבר היוצר סכנת זיהום קלה. החברה עובדת על גרסה אלחוטית.

התקווה היא שהמחקר – שבוצע עד כה על בעלי חיים – יוכל בסופו של דבר לסייע למטופלים ששותקו בעקבות שבץ או מחלות כמו שיתוק מוחין. בעוד שאנשים עשויים להמשיך לחיות שנים רבות עם תסמינים אלה, איכות חייהם נפגמת קשות. חוקרים אחרים עובדים על פענוח הדרך בה שולח המוח הוראות המניעות את הגפיים.

ב-1998, חוקרים גילו ששתל מוחי מאפשר לאדם ששותק בעקבות שבץ להזיז סמן כדי להצביע על מלים על גבי צג מחשב. בשנה שלאחר מכן אמרו מדענים אחרים כי אלקטרודות על גולגולותיהם של שני חולים במחלת לו גריג, הפוגעת בניורונים ובכושר המוטורי, אפשרו להם לאיית הודעה על גבי צג.

"תמיד ישנו סיכון מסוים"

בעבר כבר בוצעו ניסויים בסייברקינטיקס שבמסגרתם ניתנו לשלושה קופים שתלים. אלה שימשו להקלטת אותות מן המרכז המוטורי – האזור במוח השולט בתנועה – בעודם מניעים ג'ויסטיק בידיהם. אותות אלה שימשו לפיתוח תוכנה שאפשרה לאחד הקופים להמשיך להניע את סמן המחשב באמצעות מוחו. החברה מאמינה כי היא הראשונה המשתילה מתקן מתוחכם בתוך מוח של בן אנוש. היא מקווה לסיים את המחקר תוך שלוש עד חמש שנים.

מטופלים יתבקשו לדמיין לעצמם את ביצועה של פעולה מסוימת, כגון הזזת יד למרחק סניטמטרים אחדים. חוקרים ינסו אז לזהות את הפעילות המוחית המקושרת לרצון הזה. את המידע זה ניתן יהיה יום אחד להזין למתקנים כמו זרועות רובוטיות, שיוכלו לסייע למטופלים להגשים את הרצון הזה.

פרסומתעם זאת, העברת הניסוי מקופים לבני אדם מהווה אתגר, אולם ריצ'ארד אנדרסן, מומחה בתחום מן המכון הטכנולוגי של קליפורניה, העוסק במחקר דומה, אומר שהתחום מתקדם דיו למעבר לשלב הבא. "אני חושב שיש קונצנזוס בין החוקרים שזהו הזמן הנכון לעבור לניסויים בבני אדם", אמר.

לדבריו, מנתחים כבר משתילים מתקנים בתוך מוחות אנושיים – לפעמים בעומק רב – כדי לטפל בחירשות ובמחלת הפרקינסון. "תמיד ישנו סיכון מסוים, אולם צריך לקחת בחשבון גם את היתרונות".

ד"ר ריצ'ארד אפס, ניורופיזיולוג מאוניברסיטת בריסטול, אמר לבי.בי.סי: "היתה התקדמות ממשית באפשרות לעשות עבודה מעין זו בבעלי חיים. הצעד הבא הוא לכתוב קוד ממוחשב שישחזר את האותו המוחיים המורכבים הדרושים להורות לגפיים לנוע, אולם המחקר הזה הוא צעד מעודד".

לידיעה בדיילי ניוז

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן