"ספר החיים" של המין האנושי

כניסה יפה למאה של הביולוגיה, כהגדרתו של צבי ינאי; נכדינו ידעו כי הסרטן היא מערכת כוכבים בשנים

ההודעה על סיום פרוייקט פיענוח הגנום האנושי היא ציון דרך בתולדות המדע, המושוות לגילוי הפניצילין ולהנחתת האדם הראשון על הירח. למרות שמעורבת בכך חברה פרטית, כל ספר הגנום האנושי יהיה פתוח לפני כל המדענים לחקירה.

בכך נסתיימו חודשים ארוכים של השערות והשמצות הדדיות מי "ינצח" במירוץ; הקבוצה הבין-לאומית, שכונתה "הציבורית", בהשתתפות מרכזי מחקר ואקדמיה וחוקרים מארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, יפן, סין וגם ישראל, או "הפרטית", בהנהגת חברת ביוטכנולוגיה אמריקנית, סלרה, שמיפתה את רצף הדי.אן.איי, החומר הגנטי, בצורה שונה, המאפשרת לזהות את הגנים מהר יותר. עם השלמת הפרוייקט ומתן פירושים לשלושת מיליארד האותיות שמרכיבות את רצף הדי.אן.איי השלם, יתכן כי בפעם הראשונה בתולדות המין האנושי יוכלו מומחי רפואה לא רק לאבחן מחלות אלא גם לרפא אותן, ואולי בעתיד הרחוק אף ליצור חיסונים מושלמים כנגדן.

מדובר בתהליך של עשרות שנים, עד שנתגבר על כל המכשולים. ישנם דברים שניתן לעשותם מהר יותר, כגון תיקון מסוים של ליקויים גנטיים, אך השאלות הגדולות כמו תגבור האינטליגנציה, שבוודאי תהיה מטרה נחשקת (ניסויים בעכברים שהמבנה הגנטי שלהם דומה לשלנו מראים כי ניתן לשפר את התכונות המנטליות על ידי טיפול גנטי), והארכת תוחלת החיים, עדיין רחוקות. אני צופה שבטווח של 50 שנה ואילך נוכל לדבר על השפעת הארכת החיים והגברת האינטליגנציה".
צבי ינאי הגדיר זאת במילים הבאות: "המאה הזאת היא המאה של הביולוגיה, כשם שהמאה הקודמת היתה של הפיזיקה, והחששות שעלו כבר בשנות ה- ,70 ובכלל זה שאלת השיבוט הגנטי, ימשיכו לצוץ מעת לעת, בכל פעם שתיווצר התפתחות מעניינת".

"בשנים הקרובות יוכלו הרופאים לרפא מחלות כמו סכרת, סרטן ואלצהיימר. יבוא היום שילדינו יחשבו על סרטן במובנים של מזל באסטרולוגיה – ולא כעל מחלה נוראית", הבטיח קלינטון במסיבת העיתונאים שציינה את ההישג המדעי. עם זאת, הזהיר הנשיא האמריקני מפני הסכנות של הגילוי החדש, כמו "שכפול בני אדם", או יצירת האדם המושלם: "חייבים לוודא שפענוח הגנום האנושי לא יפלה לרעה קבוצות בחברה, ושהרפואה תדאג לאנושות כולה", הדגיש הנשיא. הוא הודה לראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שהשתתף עמו במסיבת העיתונאים וכן ל"מדענים הבריטים הנפלאים שנטלו חלק בפרויקט".

ההודעה על השלמת טיוטה ראשונית של הגנום העלתה את ענף הביוטכנולוגיה לכותרות. ואולם, אם חשבתם להקים חברת סטארט אפ בתחום ולגרוף מיליונים, פרופ' מישל רבל, יו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, סבור שאתם טועים ושיעבור עוד זמן רב עד שנראה הצלחה ישראלית בתחום.

בראיון לYNET אמר רבל: "אני לא חושב שנראה גידול בכמות חברות הסטארט אפ שיתפתחו לחברות רציניות בתחום. בענף הביוטכנולוגיה לא מספיק רעיון, או הברקה של תוכנה כפי שקורה בהיי-טק, צריך הרבה מעבר לכך. כבר היום יש 60 חברות סטארט אפ בביוטק וגם זה יותר מדי, סביר להניח שרובם לא יצליחו". אז מה בכל זאת צריכה חברת סטארט אפ ביוטכנולוגית כדי להתפתח ולהצליח בתעשייה זו?

"נתחיל עם זה שלא צריך להתפתות לכסף קל, רצוי ללכת לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות קיימות בענף. אם בכל זאת מחליטים להקים חברה לבד צריך להיות מוכנים להשקעה כספית רצינית לטווח ארוך.

היום קרנות הון סיכון מסוגלות לתת מענה לחברות כאלה. "מעבר לכך, היזמים חייבים להיות בעלי תכונות ניהוליות ושיווקיות, עם יכולת מכירה ואינטואיציה למציאת גופים אסטרטגיים לשיתופי פעולה. נדרש גם מרווח נשימה, שכן מדובר בפרק זמן ארוך יחסית עד למימוש החברה".
הספר נפתח, עכשיו גם צריך להבין לא רק את האותיות שבו אלא גם את המילים, ואת זה, קרוב לודאי יעשו החברות המסחריות, נקווה שהם יעשו דברים טובים עם הידע החדש והמסוכן ולא יתפתו להפוך אותו, כמו כל חידוש בעבר – לכלי נשק.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן