שוקולד הדמים

כדי שנהנה משוקולד נכרתים יערות גשם ובמקומם ניטעים עצי קקאו. יוזמה חדשה קוראת לחברות הקקאו לרוכש חומרי גלם רק מעצי קקאו שגדלים ביחד עם עצי יער

עץ קקאו נושא פרי בתוך מטע. צילום" shutterstock
עץ קקאו נושא פרי בתוך מטע. צילום" shutterstock

לקראת חגיגת הולדתו של תינוק יהודי – ״חג המולד״ ולקראת היום בו נימול התינוק – סוף ותחילת השנה האזרחית, מתגבר הטרוף של קניות מיותרות ורכישות שיפגעו בסביבה.
לפני זמן קצר התיחסתי לטרוף שנקרא ״תרבות״ הצריכה

ולפגיעה הכללית שיוצרים ״מסעי״ הרכישות של מוצרים מיותרים שרובם יערמו במטמנות אשפה. אחד המוצרים שרכישתם מתגברת בתקופה זו הוא שוקולד. על פי סקרים בתקופה זו יש שיא ברכישת ממתקים ובעיקר שוקולד באוסטרליה.
בצרפת מזנקת רכישת השוקולד ב-30% ובארה"ב הזינוק הוא של 70%.

עונה מתוקה שמסתירה אמת מרה שכן מסתבר כי מצריכת השוקולד או ליתר דיוק מגידול עצי קקאו נגרמת פגיעה ממוקדת וקשה במיוחד באזורים משווניים.
באזורים המשווניים העיקריים בהם מגדלים את עצי הקקאו: חוף-השנהב, ניגריה, קמרון, אקוודור, אינדונזיה ועוד יש פגיעה חמורה ביערות וחורשים טבעיים ובמגוון הביולוגי כתוצאה ישירה מהביקוש הגובר לשוקולד שמאיץ את ברוא היערות למען גידול עצי קקאו.

על-פי דו"ח של גוף שנקרא ״ארץ גדולה״ (Mighty Earth) /
למרות הבטחות המגדלים הגדולים דבר לא נעשה כדי למתן את הנזק. הנזק נזק כה גדול עד-כי עבריין צייד שרואיין סיפר כי מספר החיות בשמורה שבה נהג לצוד התמעט עד כדי כך שאין לו תעסוקה. בשמורה שבין היתר היתה ידועה באוכלוסית השימפנזים שבה לא שומעים עופות והיא ריקה מבעלי חיים.

בנסיון להעריך את מצב ברוא היערות במערב-אפריקה על ידי סריקה מלווין של שטחים בגאנה ובחוף השנהב, שתי מדינות שממוקמות במקומות ראשונים בברוא יערות בין כל מדינות אפריקה,
/ התברר כי הגורם הראשי לברוא הוא נטיעות של עצי קקאו. רק בחוף-השנהב נכרתו כ-85% מכל היערות מאז 1990. הסוקרים תעדו את מטעי קקאו שניטעו בשטחי יערות שנכרתו כאשר מרבית הנסיונות להזהיר ממשלות וחברות שמייצרות עלו בתוהו. עד ש ב ספטמבר 2017 פרסם הארגון דו"ח
http://www.mightyearth.org/wp-content/uploads/2017/09/chocolates_dark_secret_english_web.pdf
שגרם לרבים מיצרני השוקולד הלם וכוונה לבדוק ולתקן את המצב.

בנובמבר 2017 התארגנו עשרים יצרנים ובשיתוף עם ממשלות חוף-השנהב וגאנה יצאו בהצהרה של ״לא עוד ברוא יערות לשם נטיעת עצי קקאו במערב אפריקה״
http://www.mightyearth.org/todays-big-chocolate-industry-announcement-means/
מאז הצטרפו למיזם יצרנים וסיטונאים נוספים שהתחיבו לייצר שוקולד רק משטחים שאינם פוגעים ביערות טבעיים, לאחרונה הצטרפו גם קמרון וליבריה בהצהרה על תכנית לגידול קקאו ״ידידותי ליערות״. לרוע המזל רוב ההצהרות והמיזמים קיימים רק על הנייר,
דו"ח של הארגון מראה כי למרות ההבטחות ממשיך הרס היערות.

למרות שיש יצרנים וממשלות שנקטו צעדים למיתון הפגיעה ביערות תועדו חוואים שמבראים יערות כדי לנטוע קקאו ומצליחים למכור את תוצרתם ללא מניעה, חוואים שתועדו כורתים עצים סיפרו כי אינם נענשים ואפילו לא מוזהרים. רק בחוף-השנהב בשנים 2016 עד 2018 נכרתו יערות בשטחים בסדר גודל של כ-500 קמ"ר, נתון שממנו ניתן לשקלל את כלל השטחים העצומים שנפגעים.

דוברי הארגון טוענים כי ממשלות ויצרנים חייבים לפעול כדי למנוע את המשך הפגיעה, עליהם לפקח ולעצור כל פגיעה ולעשות זאת לפני ״התקופה המסוכנת״ הקרובה שמתחילה בינואר, בה נוטעים את עצי הקקאו. דוברי הארגון ממשיכים וקוראים למדינות נוספות להצטרף ליזמה. בעוד בקולומביה, קמרון וליבריה יש נסיונות לממש את היזמה יחד עם חוף-השנהב וגאנה, הרי שבחלקים נרחבים בעולם ״חגיגת״ הברוא למען נטיעת עצי קקאו נמשכת.

יש צורך דחוף להצלת היערות שמשמשים בית להיפופוטמים גמדיים בסיירה-לאון, גורילות בניגריה, אורנג-אוטן באינדונזיה, עצלנים בפרו ועוד. יותר מכך יש ציפיה כי חברות ויצרנים ״יתקנו את השבר״ שגרמו ויזמו נטיעות של עצים בשטחי קקאו גדולים, עצים שיספקו צל לקקאו ויהפכו את הגידול ל״חקלאות-יער״ (agroforestry) וכך להפכם לסביבה ידידותית לעופות בפרט ולטבע בכלל. צמחי הקקאו בריאים יותר ונותנים יותר פרי כאשר הם מוצלים, לכן אף על פי שעצי-צל ״גוזלים״ שטח שבו היו יכולים לגדל קקאו מסתבר כי ה״גזל״ כדאי כלכלית וסביבתית.

הארגון קורא לצרכנים לדרוש מהיצרנים אחריות סביבתית. בתקופה זו של צריכה מוגברת של שוקולד נקראים הצרכנים לצרוך רק שוקולד שמקורו לא בברוא יערות וכך לחגוג ״בידידות ליערות״ תוך מניעת פגיעה במינים רבים שנתונים בסכנת הכחדה. כמו כן נקראים צרכני השוקולד לחתום על עצומה שתקרא ליצרנים לרכוש את חמרי הגלם רק ממטעי קקאו בחקלאות יער. איני צופה כי כל צרכני השוקולד בארץ יצטרפו לקריאה ויחתמו על העצומה אבל שוב, זו קריאה למתן את הצריכה המיותרת ואולי בכל-זאת יהיה גם מי שיוסיף חתימתו לעצומה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. הגיע הזמן להקמת כח בינלאומי בחסות האו"ם שיתערב בסיכסוכי אדם/אדמה דוגמת כח השלום של האו"ם. למרות שמן הסתם הוא יהיה אנמי, אבל יהווה הצהרת כוונות בכיוון הנכון

  2. תודה, מאמר חשוב ועצוב.
    אבל ממילא רוב הצרכנים מחפשים את המוצר הזול, ולא ישיקעו שקל במוצר ידידותי לסביבה אך יקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן