סיקור מקיף

דלק ביולוגי (צמחי) טוב לסביבה?

בתחילת פברואר התקיים בניירובי, במטה האירגון הסביבתי של האו”ם דיון בנושא דלק-צמחי, בדיון העלו דוברים דרישה לבדוק ביסודיות את מדיניות גדולי ה דלק הצמחי

לפני זמן מה כתבתי על ה ז'טרופה, אותו צמח שמפרותיו ניתן להפיק דלק למנועי דיזל, ז'טרופה אינו המקור הביולוגי היחידי לדלק, בברזיל מגדלים מאות-אלפי קמ”ר של קנה סוכר וסויה שמנוצלים לייצור דלק, בדרום-מזרח-אסיה, באוקיאנוס השקט וההודי, באפריקה ובאזורים אחרים מגדלים דקל-שמן שממנו מפיקים שמנים צימחיים שבחלקם משמשים לייצור דלק.

כאשר כתבתי על הז'טרופה הזכרתי מקורות צמחיים אחרים ללא פרוט, (בזמנו ) מתוך תחושה לא נוחה לתת “פרסום” למקורות אחרים, שכן יחודו של הז'טרופה בכושרו לגדול בקרקעות עניות ובתנאים שצמחים אחרים לא יעמדו בהם לעומת זאת, המקורות האחרים לדלק צמחי – סויה, קנה-סוכר, דקל-שמן, דורשים תנאי גידול מתאימים, קרקעות דשנות והרבה מים, במילים אחרות תנאים מתאימים לגידול צמחי מזון.

וכאן טמונה הבעיה: בתחילת פברואר התקיים בניירובי, במטה האירגון הסביבתי של האו”ם (UN Environment Programme (UNEP דיון בנושא דלק-צמחי, בדיון העלו דוברים דרישה לבדוק ביסודיות את מדיניות גדולי ה דלק הצמחי, מתוך חשש כי: בגלל עלית מחירי הדלק המחצבי והחיפוש אחרי אפשרויות חילופיות שלא יפגעו בסביבה (ע”י פליטת גאזי-חממה), ינטעו יותר ויותר צמחים לדלק-צמחי, הצמחים ינטעו על-חשבון צמחי מאכל, או בשטחים שמבורא מהם יער טבעי.

לדברי באי הדיון “נטיעת צמחים מתוך ראיה צרה של מטרה אחת, כלומר נטיעה לצרכי דלק-צמחי בלבד, תגביר את האסון הסביבתי (ההתחממות העולמית) ותגביר את בעיית חוסר המזון באזורים נרחבים,”. המקור לדלק-צמחי צריך לבוא כ”שימוש-משני”, כלומר הצמחים ינטעו כצמחי מזון וחומר הגלם לדלק יהיה ממוצרי המשנה, אלה שאינם משמשים למזון. או כפי שהעוסקים בנושא אומרים “הדלק ייוצר ממוצרי ה”דור השני” אחרי המזון”.

בדרום מזרח אסיה, באפריקה ובאיי האוקינוסים ההודי והשקט נוטעים יותר ויותר דקלי-שמן, לפרי הדקל חשיבות כמקור לשמן למאכל, אבל כאשר הנוטעים כורתים ושורפים יערות כדי לפנות מקום לדקלים וכאשר הפירות מופנים למיצוי דלק לפני שנוצלו מוצרי המזון…. הרי, קודם יש פגיעה סביבתית חמורה – שריפת יערות ואחר כך נשארים תושבי האזור ללא מקורות מזון… רעבים.

מצב דומה קורה בברזיל מיליוני דונם יער אמזוני נכרתים ונשרפים כדי לפנות שטחים לגידול קנה-סוכר וסויה, שני גידולים שמספקים אתנול למשק ומניעים את גלגלי התעשייה והרכב של ברזיל, לכאורה בברזיל המכוניות והמכונות פוגעות בסביבה פחות בגלל השימוש בדלק צמחי… ולכן יכולה ברזיל להוות דוגמא בקנה מידה עולמי. האומנם ? כדי לקבל את התשובה הנכונה יש לחשב את הנזק שנגרם בהשמדת היער ובשריפתו… התוצאה אינה חיובית.

סרדו Cerrado נחשב לאחד האיזורים היותר עשירים (מבחינה ביולוגית) בעולם וככזה נחשב לאחת הנקודות-החמות hotspots החשובות לשמירת הטבע. בשנים אחרונות בוראו / הושמדו בסרדו מאה אלף (100.000) קמ'ר יער כדי לפנות שטחים לגדול סויה. יבואו ויגידו כי “במקום היער יש שדות חקלאות ירוקים שסופגים גאזי-חממה”, נכון, אלא שמתברר כי סופגי הגאזים הטובים ביותר הם היערות, כך ששדה חקלאי במקום שהיה יער גורם לעלית כמות גאזי-חממה באטמוספירה.

אין ספק בצורך החיוני / מידי למעבר לשימוש באנרגיה נקייה ואחת הדרכים היא שימוש בדלק ממקורות צמחיים, אבל חשוב שגידולי הצמחים שמהווים מקורות לדלק יהיו ברי-קימא. אחת הצורות לכך היא שימוש ראשוני ליצור מזון, כך או אחרת חשוב לעשות את החישוב הכלכלי ביחד אם המאזן הסביבתי.

דר. אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל [email protected]

9 תגובות

  1. עמי שלום,

    אפשר לומר שהארת נקודה פילוסופית מעניינת מאוד, גם אם המסקנה נשארת בעינה- והיא שיש להגן על יערות העד.
    מבחינת מאזן הפחמן הדו חמצני אנחנו למעשה מעוניינים לשמור את יערות העד במצבם הקבוע לא כדי שיהוו ריאות ירוקות עבור כדור הארץ אלא מכיוון שכל מוות של פיטו-מאסה שם תשחרר כמויות CO2 שאצורות בה.
    פילוסופית אפשר להתייחס לזה כאל אדם שמחזיק רימון יד בלי נצרה. יש לנו אינטרס לשמור עליו בחיים, לא בגלל שהוא מועיל לנו אלא מכיוון שמותו יגרום לנו נזק.

    אם נקצין את האמירה ונתייחס רק לנושא פליטת גזי חממה (תוך התעלמות לרגע מנושאים אחרים כמו מגוון החי, תיירות, פוטנציאל תרופות, ההיבט המוסרי ביחס לשבטים החיים באיזור וכו’) – יערות העד לא תורמים לנו כלום אבל מאלצים אותנו לשמור על קיומם. מעבר תדמיתי מ-“המושיע” ל-“הסחטן”.

    ולנושא יותר ענייני:
    אני פועל בתחום של ביודיזל ומעניין אותי הנושא של גידול אצות לצרכי שמן ממנו אפשר להפיק ביודיזל. עקב תכולת השמן הגבוהה שיש באצות לעומת כל מקור שמן ביולוגי אחר, נושא זה נמצא בהתפתחות מואצת בעולם, אך עדיין יש מכשולים בדרך ליישום מסחרי בקנה מידה נרחב.
    כמי שעוסק במחקר מיקרוביאלי של גופי מים האם אתה קשור גם לתחום של גידול אצות או מכיר חוקרים בתחום? אם כן הייתי שמח להתייעץ אתך בנושא, אפילו כדי לקבל קצות חוט.
    צור איתי קשר ב [email protected] במידה וזה רלוונטי.

    בברכה
    יוני

  2. שלום אדם
    השאלה מצויינת ובמקומה. היא גם לא קלה.
    המצב ביער הטרופי, כמו בשונית האלמוגים או בנישות אחרות הנמצאות כבר במצב של שווי משקל הוא כזה שבאופן תאורתי על כל עלה שנושר נוצר עלה חדש. לא לפני כן! שהרי כמות הנוטריינטים הזמינים לצרכים ביולוגיים ביחידת שטח היא מוגבלת. על כן, רק כאשר העלה מחזיר את הנוטריינטים שלו לסביבה ומאפשר להם להיות זמינים לצרכים ביולוגיים – רק אז ניתן לעלה אחר למחזר אותם ולצמוח בעצמו. כמובן שהאופן בו תארתי את סחר החליפין הזה נאמר בצורה ציורית. כמובן שאקוסיסטמה היא סך בעלי החיים שבה וזה לא נכון להגיד שיש מצב של עלה תמורת עלה. באופן יותר פשטני ניתן להגיד מולקולה ביו-אורגנית (מולקולה בחמיימנית שמכילה לצורך העניין גם אטומי חנקן מימן ויסודות קורט).

    שאלת האם אין ערך לכמה מאות שנים של שימור הפחמן בתוך החומר האורגני שביער? על בסיס האמור לעיל – כל אותם מאות שנים של שימור חומר אורגני בכמות X הם גם מאות שנים של פרוק מתמיד של כמות חומר אורגני באותה כמות (לפחות באופן תאורתי ובהנחה שהמערכת אכן נמצאת בשווי משקל – כפי שמקובל להתיחס ליערות עד).

    אם לפני 100 שנה כמות החומר האורגני הממוצע שכיסה את השטח שונה מהיום באופן משמעותי – משמע קודם כל שהמערכת יצאה משווי משקל וזה אכן מסוכן מכמה סיבות. אנחנו אכן מעדיפים את הפחמן הזה קבור בקרקע ואל באטמוספירה שלנו, כפי שאתה טוען בצדק. בהודעתי המקורים דיברתי על "הבלוף" של יערות הגשם והריאות הירוקות שהם מהווים. לא אמרתי שיש לכרות אותם חלילה – ולהפך. יש לשמר אותם ולהחזיר אותם למצבם הקודם. בראש ובראשונה מחמת מגוון מינים! שנית על מנת להמנע מאפשרות של זהום האוויר בכל הפחמן הזה שיבלע או שלא יבלע ביצורים פוטוסינתטיים אחרים.

    עם משפט הסיום שלך אני מסכים ללא עוררין. דלק מחצבי צריך להישאר בקרקע ואל להשתחרר לאטמוספרה שלנו. זה אסון אקולוגי פוטנציאלי שכבר היום הורג אין ספור בני אדם ובעלי חיים.

    [במאמר מוסגר נזכיר לקוראים רק שבעבר בכדור הארץ היו תקופות בהם כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה היו אף פי מאה יותר מאלו של היום וכי פעילות האנזים מקבע הפחמן הדו חמצני (רוביסקו) עובד יותר טוב בריכוזים גבוהים של פחמן דו חמצני בהתאמה]

    בברכה,
    עמי

  3. לעמי,
    העלית נקודה מעניינת.
    אבל האם אין ערך לכמה מאות השנים בהם הפחמן נמצא בתוך עץ ולא באטמוספירה?
    אם לפני 100 שנה היתה דרום אמריקה מכוסה בחומר אורגני בגובה 10 מטר בממוצע, ואילו עכשיו המספר הזה נמוך בהרבה, משמע שהפחמן הזה מרחף לו באטמוספירה ובולע קרניים תת אדומות.
    אנחנו מעדיפים אותו בערמות על הקרקע.

    בעניין הזה עדיף לדעתי הדלק הביולוגי, שכן שאיבת הנפט מגדילה את כמות הפחמן איתו אנחנו צריכים להתמודד.

  4. שלום אסף ותודה על תגובתך,
    נגעת בנקודה מאוד חשובה ועל כן אני שמח להשיב:

    המכונית שלי ותחנת הכוח ממנה מגיע החמצן מטמיעות כמו עץ! הכיצד? כפי שכתבתי בהודעתי המקורית – עץ או יער טרופי לא מטמיעים נטו שום מולקולת פחמן. כל המולקולות האנאורגניות המוטעמות בעץ יחומצנו בתהליכי ריקבון לאחר מותו ויוחזרו לאטמוספרה. כך שכל הטמעה של 6 יחידות פחמן דו חמצני (לגלוקוז למשל) יחומצנו (ז"א יפורקו בחזרה לפחמן דו חמצני). אין הטמעה של פחמן ממש ביער טרופי ואין סדימנטציה או תהליכי קבירה של פחמן שם כמו במדף יבשת שהפך לבאר נפט. אני מקווה שאת הנקודה באשר ליער הטרופי הצלחתי להבהיר.

    פיטופנקטון הוא כבר סיפור אחר והחשיבות שלו שנויה במחלוקת. באופן אישי, כמי שעוסק במחקר מיקרוביאלי של גופי מים, אני מאמין שמשקלו של הפיטופלנקטון ושל החיידקים הפוטוסינתטיים גדול הרבה יותר בהטמעה וקבירה של פחמן אנאורגני מאשר היער הטרופי. גם לשונית האלמוגים ולבעלי חיים משקיעי גיר יש חשיבות עליונה בתחום זה.

    השתמשת במושג "נחשבים" בהודעתך ואני אכן מודע למה נחשבים יערות הגשם ואצות חד תאיות. הללו נחשבים כך, לטעמי, מסיבות הסטוריות ואת הלך המחשבה לגביהם, כך אני מאמין, אנו נשנה עם התקדמות הזמן והמדע. באופן הסטורי, אכן נחשבים יערות העד כראות ירוקות.

    בברכה,
    עמי בכר

  5. בהקשר למכוניות :

    עד לפיתרון של איחסון מימן במיכלים , רק רכב עם שני מנועים : חשמלי ( אלטרנטור ) , ומיכני שיופעל עם כל סוגי הדלקים , יהוו בינתיים פיתרון .

    הערה : באחת התגובות ( על ידי כותב תגובה זו ) לכתבה של דוקטור רוזנטל בנושא בעיות אנרגיה , עד כמה שזכור בראשית 2006 , ניתנו פרטים על החשיבות שבטעינת אלטרנטור בקטעי ירידה , במהלך נסיעות כלי הרכב , כאשר האלטרנטור יכול לשמש גם כמנוע ראשי , וכמובן יכול גם כמנוע משני .

  6. עמי אתה צודק …
    ביום בו המכונית בה אתה נוסע תדע להטמיע כמו עץ, תחנת הכח ממנה מגיע אליך חשמל תשחרר חמצן לאטמסופירה כמו יער,
    כירת הבישול שלך תקלוט דו-תחמוצת-פחמן כמו הפיטופלנקטון, באותו היום תהיה חשיבות יערות-העד "רק"
    במגוון הביולוגי שבהם !
    עד אותו יום, היערות והפיטופלנקטון "עדיין" נחשבים
    לסופגי דו-תחמוצת-פחמן ויצרני חמצן הטובים ביותר !

  7. יערות הגשם הם בלוף אחד גדול בכל הנוגע למאזן הפחמן הדו חמצני. כמובן שהערך האמיתי שלהם הוא בשימור מגוון המינים האדיר אשר לו אין תחליף כנראה באקוסיסטמות מדבריות יותר. מגוון מינים רחב הוא אבן הפינה של הצלחת כלל האוכלוסיות.
    באשר לבלוף – בואו נסתכל על מאזן הפחמן של היער הטרופי: מולקולת פחמן דו חמצני מקובעת באופן פוטוסינתטי אל גוף העץ הבונה את יער הגשם. המולקולה הזו מוחזקת בתוך העץ כמה מאות שנים עד שהעץ מת ואז בתהליכי ריקבון פשוטים היא חוזרת לאטמוספרה. יערות הגשם הם חבית אבק שריפה שמחזיקה בתוכה כמות אדירה של פחמן שאנחנו לא היינו רוצים שיפלט לאטמוספרה. אבל הם לא ריאות ירוקות ובטח שלא מטהרי האוויר. ביער הטרופי, על כל מולקולה שנכנסת יש מולקולה זהה שנפלטת. זו ההגדרה של יער טרופי – הוא עמוס לעייפה וכמות החומר בו היא מקסימלית ליחידת שטח (מקסימלית מבחינה אקולוגית).
    Ami

  8. במה הדלק הצמחי טוב לסביבה יותר מדלק אחר ?
    כמות הפחמן הדו חמצני שמשתחררת לאטמוספרה היא אותה כמות.
    לפחות כדי להפיק נפט לא צריך לשרוף יערות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.