דלק-ביולוגי טוב או רע?

האם הנזק שנגרם לעניים כתוצאה מעליית מחירי המזון שווה את הפיכת השדות למקורות לדלק ביולוגי?

במשך השנים האחרונות פרסמתי מספר רשימות בנושא דלק ממקורות ביולוגיים – מפסולת צמחית, הפרשות בעלי חיים, צמחי-בר ובעיקר פיתוח צמחים בגידול "אינטנסיבי" צמחים שמטרת גידולם היא ייצור דלק. בגוף הרשימות חזרתי והבהרתי כי "אין זה נכון לגדל דלק במקום מזון", כלומר לא מוסרי ובחשבון ארוך-טווח לא כלכלי לגדל צמחים שיעודם הבלעדי הוא ייצור דלק במקום ובתנאים בהם ניתן לגדל צמחים אכילים.

איני יחיד ואין זו דעת יחיד, בעולם כולו זועקים חמס על הפנית משאבים, שטחים וגידולים ממזון לדלק, הפניה שגורמת לעלית מחירים של מצרכי מזון בסיסיים: תירס, שמן, חמניות ודומיהם.

אחרי פרסום הכתבה על ז'טרופה, קיבלתי מס' פניות מיזמים ש"גילו" אפשרות כלכלית וחשבו לנסות לגדל ז'טרופה בארץ ואפילו באירופה, העברתי את הנתונים הידועים לי לכלכלן/אגרונום וקיבלתי תשובה ברורה וחד משמעית, אין כדאיות כלכלית/סביבתית לגדל דלק ביולוגי בארצות המערב בכלל ובטח לא בשטחים בהם ניתן לגדל מזון.

בהתיחסות לז'טרופה חשוב וראוי לציין כי הצמח גדל בתנאי חצי-מדבר כלומר במקום שקשה לגדל מזון. איסוף הפרי ידני ולכן כדאי רק במקומות בהם עלות העבודה מזערית, למרות זאת ברור כי גידול אינטנסיבי יצריך השקיה מסודרת. השקיה מסודרת תאפשר גידולי מזון / ירקות בין שורות העצים וכך תתגבר את הכדאיות הכלכלית.

להדגמת הנ"ל שתי דוגמאות – שלילית וחיובית: אתיופיה היא אחת הארצות העניות בעולם, שלטונות אתיופיה מחפשים דרכים לשפר את מצב האוכלוסיה ע"י מתן
זכיונות לחברות מערביות לפתוח מיזמים חקלאיים / כלכליים. חברה גרמנית – Flora EcoPower Holding AG = בהדרכת יועץ ישראלי (אלון חובב), קיבלה זיכיון לגידול קיקיון לייצור דלק השטח אותו קיבלה החברה גובל באחת השמורות החשובות באתיופיה שמורת יער בה מיני צפרים וחיות, פילים ובעיקר אריות (שחורי רעמה) המהווים את סימלה של אתיופיה. על פי רשויות שמירת הטבע באתיופיה, השמידו/כרתו עובדי החברה חלקות יער נרחבות וגרמו נזק כבד לשמורה היחודית. היזם אולי ירוויח, הטבע, הסביבה כבר נפגעו/הפסידו.

לעומת זאת חבר סיפר לי על מיזם שתופס תאוצה: היזמים יקבלו שטח של כמיליון דונם אותם ירשתו במערכת השקיה, ובהם יטעו עצי ז'טרופה, השטח כולו ינתן לעיבוד איכרים מקומיים, אלה יגדלו גידולי מזון (ירקות ) בין עצי הז'טרופה, כאשר עצי הז'טרופה יניבו פירות יהיה על האיכרים לקטוף את הפירות, הפירות ייקנו ע"י היזם ויועברו ל"מנפטה" בה יופק הדלק ויימכר בשוק החפשי. הפסולת מתהליך הפקת הדלק תימסר לאיכרים שישתמשו בה כחומר הסקה וכדשן לשדות. כך האיכרים המקומיים יגדלו מזונם וירוויחו כסף באותו שדה, היזם ירוויח ממכירת דלק. תהליך חיובי לכל הצדדים.

ארגוני צדקה שמנסים לתמוך בעניים בעולם כולו יצאו בהתקפה חסרת תקדים כנגד המגמה המתרחבת של פיתוח ייצור ביו-דלק ממזון, סלק-סוכר, תירס, קנה-סוכר, סויה, דקל-שמן וצמחים רבים אחרים מעובדים ומגודלים למטרת ייצור דלק. הגידולים מסובסדים ע"י ממשלות אירופה וארה"ב כשה"הצדקה" לכך היא הניסיון לעצור את ההתחממות העולמית: הגידולים סופגים דו-תחמוצת-פחמן והדלק המיוצר מהם נקי לעומת דלק מינרלי.אלא שאירגוני סביבה וצדקה טוענים כי הנזק החברתי הסביבתי הנובע מגידולים אלה גדול מהרווח שבמניעת פליטת גאזי חממה, שכן חשוב לזכור כי אחד הגורמים להתחממות העולמית הוא החקלאות הממוכנת, (עיבוד שדות בעזרת מכונות הפולטות מזהמים, דישון, חריש חושף חנקן וכד').

על פי אירגון האו'ם לחקלאות ומזון (FAO) הדחף לגידול דלק גורם לעלית מחירי מזון בסיסי בארצות עניות.
כדי לפנות שטחים לגידול דלק נדחקים מאות אלפי איכרים ומסולקים מאדמתם, ממשלת הודו "פינתה" 140,000קמ'ר, כדי לטעת ז'טרופה, ברזיל מגדלת דלק על כ 120,000 קמ'ר, בכ-15 מדינות באפריקה, כמעט 400,000 קמ'ר מיועדים לנטיעת דלק. רובם של השטחים היו מיושבים ע"י ילידים שסולקו. התקשורת העממית רואה בגידולי הדלק פתרון חלקי לבעית ההתחממות וכך היא דוחפת לגידולי "ביו-דלק" תוך התעלמות מהצדדים השליליים.

על פי האיחוד האירופי: עד 2020 יהווה דלק-ביולוגי 10% מהדלק לרכב. כדי להגיע למטרה זאת נכון יהיה לא להסתמך על דלק שגדל במקום מזון, אלא על פסולת חקלאית, ע"י פיתוח אנזימים שיפרקו עצה, קש וכל חומר
פסולת יבש (או לח), אנזימים שיפיקו דלק מפסולת, לתהליך הפקת דלק מפסולת ניתן השם "דלק- ביולוגי מדור שני" (דבמ'ש.) דבמ'ש יכול גם להיות בצורה מוצקה לצרכי חימום או ייצור חשמל ולא דווקא דלק נוזלי, הבעיה היא כי תחשיב הפקת דבמ'ש אינו כולל תחרות בדלק שמיוצר ממזון, דלק זמין ומידי, מדיניות הדלק הביולוגי "רצה" ומקדימה את ההתפתחות המדעית בייצור הדלק, מצב בו ניפגעות אוכלוסיות רבות, מצב בו היתרון הסביבתי אינו ברור.

האם כדאי להפיק אתנול מצמחים?

דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. ניר,
    העצים הנל יהיו מוצלחים יותר כעצי חג מולד מאשר כתאורה שמצריכה הספק גבוה וממוקד

  2. חחח, רעיון כזה מעולם לא שמעתי… עצים המאירים בלילה!

    ניר, אומנם הרעיון מצחיק במבט ראשון, אבל אם לחשוב על זה לעומק יש לזה פוטנציאל כלכלי אדיר – תאורה לילית בערים בעלויות אפסית!

    מי יודע, אולי הגיע הזמן להרים סטרט-אפ ישראלי חדש.

  3. לפי דעתי צריך לפתח עצים המאירים בלילה ע"י שינוי והוספת DNA מהחי.
    פיתוח זה יביא לחיסכון באנרגיה במימדים משמעותים.
    במיוחד בשעות הלילה בערים הגדולות.
    וגם יביא תועלת לאיכות הסביבה ולהתחממות הגלובלית.

  4. עוד שני כתבות בעניין ישר מהתנור.

    דו"ח משותף של ארגון המזון והחקלאות וה-OECD אומר כי הביקוש העולמי הגדל לדלקים אורגניים, בעיקר אתנול וביו-דיזל, יוביל לעליות ניכרות במחירי המזון בשווקים הבינלאומיים, ולפגוע בעיקר במדינות עניות שמייבאות מזון.

  5. עוד כתבה בסדרת כתבות טובות אודות ביו דלק. אני שמח שהנושא מקבל במה אך מצר על כך שאנו שומעים אך ורק את דעתו של ד"ר רוזנטל.

    אני מסכים לחלוטין עם הפסקה האחרונה בה אומר ד"ר רוזנטל בחכמה ובצדק כי ההשקעה בדלקים מדור שני תהיה השקעה נבונה ברמה האקולוגית (גם אם בעייתית משהו ברמה הכלכלית). אני תוהה באשר לתהליך הגידול בו נלקחת אנרגיית השמש, מקובעת לסוכר ונשרפת כדלק לצרכים אנרגטיים: האין הזמן הרב, השטח, המשאבים בהשקיה, בידיים העובדות, הזיהום הסביבתי הישיר וכו' האין כל אלו מייקרים את מחירו של הדלק הביולוגי ביחס לקצירה ישירה של אור דרך תאים פוטואלקטריים? ידוע כי תאים סולריים לא מתחרים כיום בשרפת דלק מסיבות של טכנולוגיה. אך תוהה אני האם ההשוואה בין עלות החזקת תאים סולריים כנגד העלות הגלובלית של שריפת יחידת אנרגיה שוות ערך תהיה אכן יקרה יותר. אינני יודע. על פניו נראה לי שיש התעקשות לעשות שימוש בלואו-טק בכוח ושלא לצורך.

    אני חייב לציין עניין מסוים עליו פוסח ד"ר רוזנטל באספקט האקולוגי: כל אותם גידולים מוזלים אותם הוא רוצה לתת לעולם השלישי לקנות בזול, כל אותן פחמימות אנרגטיות – האם זה באמת המזון שראוי להאכיל בו את בני האדם? נכון! כשרעבים אוכלים הכל. כשמתים מרעב אז לחם הוא ברכה. אבל איזו מטרה אנו מנסים להשיג כשאנחנו מספקים עוד ועוד פחמימות להמונים? אנחנו בעצם תומכים בגידול אוכלוסיה ובעוד ועוד דורות של פיות רעבים בעלי מחזור חיים קצר ואיכות חיים ירודה מאוד (עיין ערך מדינות עולם שלישי).

    לא מקובל להתייחס לאוכלוסיה האנושית כאוכלוסיה אקולוגית שיש לשלוט בגידולה ובטח שלא להתיחס לאוכלוסיה האנושית במושגים של R או K כפי שמקובל במודלים מתמטיים המנסים לחזות את קצב השינוי של אוכלוסיה ביחס לתנאי המחיה שלה. אך יחד עם זאת, במצב בו אנו שרויים כעת, בעולם שבו המשאבים מנוצלים עד הסוף ושהמים מתחילים להיות גורם מגביל כמו גם מאות מליוני אנשים הנמצאים בחרפת רעב ותחלואה – האם נכון, ברמה האקולוגית, לחשב לאחור את אותם שטחים בהם ניתן לגדל עוד סוכר ואתו להאכיל את ההמון?

    אני מקווה שמדברי לא מתפרש כאילו אני מתנגד לדבריו של ד"ר רוזנטל – הו, לא!
    הגישה האקולוגית שלו ראויה לשבח ומי ייתן ורבים מרעיונותיו ייושמו. יחד עם זאת אני מרגיש שהראיה האקולוגית הזו לא מלאה ושיותר מדי משקל ניתן למין הזה שנקרא "בני אדם" על חשבון עקרונות אקולוגיים אקוטיים. אנו בני האדם צריכים לדאוג לעצמנו ואין זה ראוי לאפשר לעניים והרעבים למות ברעבם רק משום שאצלנו במערב גוזלים ועושקים את משאביהם הזולים. יחד עם זאת ראוי למצוא פתרון אקולוגי אמתי לניצול משאבי טבע באופן נכון כך שהדורות הבאים לא יאלצו להתמודד שוב ושוב עם אותן בעיות חריפות שנובעות מעודף אנושי על כדור הארץ. כדור הארץ אנושי, אנושי מדי…

    עמי בכר
    [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן