צירוף של הימצאו של הירח בנקודה קרובה במסלולו סביב כדור הארץ, היותו במילואו ואשליית הירח הגורמת בלאו הכי לירח להראות גדול בעת הזריחה יגרום לתופעה נדירה: הירח בזריחתו יהיה גדול ובהיר מאוד
החודש היה לירח תפקיד נכבד באירועים אסטרונומיים. בתחילת המחזור, ב-1 בדצמבר, הירח התיישר ביחד עם נוגה וצדק למעין סמיילי שמימי. מסתבר שגם במילואו הוא גורם לנו לצאת החוצה בשעות בין הערביים, הוא יהיה בהיר במיוחד.
אם תביטו בסביבות ארבע וחצי אחה”צ על האופק המזרחי תראו את הירח גדול ובהיר מתמיד. מסתבר שלא כל הירחים המלאים שווים. כמה ירחים מלאים גדולים מאחרים וזה של יום שישי השבוע יהיה גדול במיוחד. הסיבה לכך, היא שהירח יהפוך גם למלא בדיוק 4 שעות לאחר שיגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, דבר שיהפוך אותו ל-14% גדול יותר ו-30% בהיר יותר מאשר הירחים המלאים שראינו בחודשים הקודמים השנה.
פרופ’ יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה, אומר כי הירח נע במסלול אליפטי סביב כדור-הארץ ולכן גודלו הנראה בשמיים משתנה מעט. בנקודה הקרובה ביותר במסלולו החודש, הנקראת פריגיאה, מרחקו מאיתנו 356,567 ק”מ (לעומת המרחק הממוצע שהוא 384,000 ק”מ, והמרוחק ביותר שהוא 406,000 ק”מ).
“החודש הירח נמצא בפריגיאה בדיוק בזמן שהוא במלואו, ולכן נזכה למראה מהמם ביופיו. בגלל הקרבה לקו האופק, הוא ייראה לנו גדול עוד יותר. זהו מראה נדיר יחסית שאירע לאחרונה בעוצמה כזו ב-1993”, אומר יאיר.
ואולם אם הירח גדול ב-14%, איך ניתן להבחין בהבדל כשאין שום דבר בשמים שיאשפר למדוד את קוטרו. ואכן כאשר הירח במרום השמים אין הבדל בין ירח מלא אחד למשניהו ולכן המועד הטוב ביותר להבחין בוה או ליד האופק, כאשר אשליית הירח שבעטיה רואים את הירח גדול יותר ליד האופק, מתערבת במציאות ושני הגורמים ביחד מספקים מראה מדהים. מסיבות שלא לגמרי מובנות לא לאסטרונומים ולא לפסיכולוגים, הירחים התלויים בגובה נמוך נראים גדולים באופן לא פרופורציונאלי כאשר רואים אותם מבעד לעצים, בניינים ועצמים קרקעיים אחרים. העיגול הגדול הזורח במזרח כאשר השמש שוקעת ייראה כל כך קרוב שתרצו לגעת בו.
גם פרופ’ יאיר אומר כי: “המשמעות היא שהירח יהיה גם גדול וגם בהיר. הוא ייראה ברור וגדול. הירח תמיד נראה גדול לעין האנושית כשהוא ליד. מדובר בפיצוי פסיכולוגי של הראיה, משום שאין הבדלים בגודל הפיסיקלי. הפעם גם הקוטר הפיסיקלי של הירח גדול וגם האפקט הפסיכולוגי, יגרום לכך שהירח בזריחתו ייראה ענק.
למה תגרום התרחקות הירח מאיתנו?
“מדידת המרחק באמצעות קרני לייזר למראות שהותירו האסטרונאוטים של אפולו על הירח הוכיחו כי הוא מתרחק מאיתנו ב-3.8 סנטימטרים בשנה, או 38 קילומטרים במיליון שנה. יבוא יום ולא יהיו עוד ליקויי חמה מלאים משום שגודלו של הירח לא יהיה מספיק כדי לכסות את השמש, כמו כן תחול התמתנות בתופעות הגיאות והשפל, אבל יש עוד הרבה זמן לדאוג לכך.
אתר נאס”א מוסיף כי ירח בפריגיאה מביא עימו גם גאויות פריגיאה גבוהות במיוחד, אין ממה לחשוש, טוענים ב-NOAA, הסוכנות האמריקנית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה. במרבית המקומות, כוח המשיכה של הירח בפריגיאה, מעלה את גלי הגיאות ב-2-3 סנטיטמטרים בלבד יותר מהרגיל. גיאוגרפיות מקומיות עלולות להגביר את האפקט עד לכדי גובה של 15 סנטימטרים, לא בדיוק שטפון גדול.
21 תגובות
דורון:
מלבד זאת – האפוגיאה כלל לא שיחקה כאן.
דברו על הפריגיאה הנוכחית (שהיא גם בזמן ירח מלא) אל מול שאר אירועי הירח המלא של השנה.
דורון:
אלה אינם נתונים סותרים אלא נתונים שנמדדו בהזדמנויות שונות.
גם באתר של נסא (המוצבע מן הכתבה) יש נתונים (קישור בסוף המאמר של נסא) על ארועים רבים של אפוגיאה ופריגיאה ונתוני כל אחת מהן שונים.
הנה הקישור, לנוחותך:
http://fourmilab.ch/earthview/pacalc.html
חוץ מזה – שאלתך לא היתה על הנתונים אלא על הקשר בין הנתונים לבין המסקנה ובפירוש שאלת על החישוב.
שאלתי נשאלה לא בכדי.
יש נתונים סותרים באתרים שונים, כולל של נאסא, לגבי מרחקי הירח מכדה"א באפוגי ובפריגי
http://science.nasa.gov/headlines/y2008/09dec_fullmoon.htm
Apogee 405,363 Perigee 357,448
http://en.wikipedia.org/wiki/Moon
Apogee 405,696 Perigee 363,104
http://www.fourmilab.ch/earthview/moon_ap_per.html
Apogee 406,720 Perigee 356,375
http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/factsheet/moonfact.html
Apogee 407,000 Perigee 357,000
דורון טל:
החישוב הוא נכון.
אתה כנראה חשבת על יחסי קטרים בשעה שמה שקובע כאן הוא היחס בין זוויות מרחביות.
באתר של נסא לא מופיעים מרחקי הירח בזמן ארועי הירח המלא אבל בחישוב לאחור על פי העובדה שהירח המלא האחרון היה גדול ב 14% אפשר להראות שהמרחק הממוצע של הירחים המלאים השנה הוא 380709.3761
ראיתי באתרך שחיליק לביא נמנה עם ידידיך.
אם תרצה הסבר נוסף אתה מוזמן לבקש ממנו את מספר הטלפון שלי.
הוגין:
אינני מתכוון לבדוק זאת. זה פשוט בלתי אפשרי
האם יש קשר אסטרונומי או מדעי לבין הירח המלא של הערב
לבין רעידות אדמה חס ושלום לא עלינו ?
זה מפחיד אותי מאוד
לא אני חישבתי. אתר נאס"א חישב. ראה קישור בסוף הכתבה.
מרחק מרכז הירח ממרכז כדה"א בנקודה הקרובה ביותר, 363,104 ק"מ ובנקודה הרחוקה ביותר 405,696 ק"מ. כיצד חישבת 14%?
מיכאל,
לדעתי ,יתכן מאוד שהיה תיעוד למראה הירח העצום,כוון שבאותה הפלגה במקרה נערך סרט על-ידי חברת הפקה כלשהיא ומטבע הדברים היו צלמים מקצועיים שצילמו את המראה ,אם בא לך ניתן לבדוק ,אם אינני טועה שם הסרט נקרא "חופשה משפחתית" והוא הוקרן גם על המסכים כך שתוכל לבדוק מי היו הצלמים,ואם תיעדו את אותו מראה ירחי חריג ומוזר ביותר,בלשון המעטה.
(לי מן הסתם ..הם סתם הפריעו…אך אולי תמצא דרכם תועלת אובייקטיבית להוכחת עדותי ורשמי-:)
ושוב למדתי שלא צריך לצפות בחיים. ציפיתי למשהו ענק משהו שונה והדבר היחיד שאני יכולה לומר שזריחת הירח היתה מדהימה והירח הרבה יותר מסנוור.
פעם הבאה בעוד 15 שנה אני אבוא עם פחות ציפיות אני מקווה.
עוד משהו באשר לחוף הים – נסו בכל זאת, אבל לקראת שקיעת הירח וזריחת השמש בבוקר, באופק המערבי, אולי עדיין ישאר האפקט.
הוגין:
אובייקטיבית, מה שאת מתארת פשוט לא יכול היה להיות.
ואגב,מדובר על שעות לילה והירח היה ברומו כך..שיש לשלול..שמש בשקיעה -:)
טוב, הירח של היום יפה אך לא גדול במיוחד יחסית לירח המוזר והענק ממש שראינו ביולי 2004 כשהיינו באמצע הפלגה בים התיכון..גודלו של הירח היה פי אחד וחצי (לפחות,להערכתי)מהירח שרואים בשמיים הערב וצבעו היה כתום..חוץ ממנו לא ראינו כוכבים כלל..ברור שיש הסבר אופטי כלשהו ,אך לא היתה לי אינדקצייה "נייחת" להשוואת המראה .
מעניין אם מישהו זוכר או יודע מה היה אז מהבחינה האסטרונומית.
(טרם בדקתי אם צויין באתר משהו לאותו ירח שציינתי).
אני זוכר שלפני כמה שנים (דצמבר 99′ או 00′ אם אני זוכר נכון)
באחד הלילות נאמר שאז היה הירח המלא הבהיר ביותר ב-120 שנה האחרונות.
אז מה ההבדל בין אז לעכשיו?
רק עכשיו הגעתי לכתבה.
אמנם אך טבעי הוא שאומר שאני צודק אבל הפעם אני מתכוון ל"אני" (זה שמתגובה מספר 1). דווקא ידוע מדוע הירח נראה גדול יוצתר כשהוא קרוב לאופק והסיבה היא שיש לנו הערכת מרחק סבירה יותר לגביו. אנחנו יודעים שהוא רחוק יותר מכל דבר שאנחנו רואים.
כאשר הירח למעלה מוחנו מנחש את מרחקו פחות טוב ואז – אותה זווית מרחבית נראית לנו כמייצגת גוף שמבחינה ממשית הוא קטן יותר.
ביחס לפריגיאה ולגיאות כדאי להבין שהפריגיאה מתרחשת אחת לחודש כך שברור שאין מה לחשוש ממנה.
מה שנכון הוא שכאשר הפריגיאה מתרחשת בזמן ירח מלא (כמו גם כאשר היא מתרחשת בזמן ירח "ריק") נמצאים השמש, הירח וכדור הארץ כמעט על ישר אחד ולכן חוברים כוחות הגיאות של הירח הקרוב גם לאלה של השמש והגאויות אכן יותר גבוהות.
אבי ,
וואללה אתה צודק..
צריך להעביר את הים למזרח ואת הבתים למערב,
ובא לציון גואל. (-:)
חהחחה:)
ברוב הארץ גם הים בעייתי כי ממזרח לו יש המון בתים.
וואו אני ארוץ לצלם את הירח.
הבטריות שלי כבר נטענות, אבל אני לא יודע אם ללכת לים ולצלם או לצלם בין העצים והבניינים שליד הבית שלי. לדעתי האופק לא יראה מהבית שלי כ ישנם הרבה בניינים שמסתירים באופן ניכר את האופק – מסקנה : לכו לחוף הים.
ממה שידוע לי, הירח כשהוא באופר נראה כל כך גדול כי המוח יודע שהירח רחוק יותר מהביניינים שאנחנו רואים, והוא גם יודע מה הגודל האמיתי של הביניינים האלה, ולכן כדי שהכל יהיה בסקלה נכונה, המוח מגדיל מאד את הירח….