צוות מדענים של כימאים וביולוגיים הדגים בהצלחה כי תרכובות בור ייחודיות שסונתזו על-ידו מגיבות עם אנזימים פעילים ביולוגית, ממצא שיוכל להוביל לפיתוח גישות הכנה חדשות של תרופות יעילות
צוות מדענים של כימאים וביולוגיים הדגים בהצלחה כי תרכובות בור ייחודיות שסונתזו על-ידו מגיבות עם אנזימים פעילים ביולוגית, ממצא שיוכל להוביל לפיתוח גישות הכנה חדשות של תרופות יעילות.
בחודש מאי של שנת 2008 דיווח הכימאי Shih-Yuan Liu מאוניברסיטת אורגון בכתב-העת המדעי Journal of the American Chemical Society כי מעבדתו הצליחה להכין תרכובות בור-חנקן בעלות דמיון אלקטרוני ומבני לפרודת הבנזן הבסיסית החשובה מאין כמותה בכימיה. תרכובות חדישות אלו מהוות כלי נוסף עבור שימושים אפשריים במחקרים ביו-רפואיים ובתחום של מדעי-החומרים.
צוות המחקר הכין תחליף בנזן המוכר בשמו המדעי כ- “1,2-דיהידרו-1,2-אזאבורינים” (הערך מויקיפדיה) בעל אל-איתור אלקטרוני המתאים לארומאטיות – מושג מרכזי בכימיה שבו מבנים טבעתיים מסוימים הינם בעלי יציבות בלתי-רגילה.
כעת, במאמר חדש בכתב-העת המדעי Angewandte Chemie, אותם המדענים מדגימים כיצד התרכובות החדישות שלהן אכן מתאימות לנישות הידרופוביות בלתי-קוטביות של אנזים מוכר וידוע מסוג ליזוזים שהתגלה עוד בשנת 1921 ונפוץ במחקר ביו-רפואי.
הממצאים התקבלו בעקבות התגובה של התרכובות עם האנזים, גיבוש התצמיד שהתקבל ובחינתו ע”י קריסטלוגרפיית קרני-רנטגן.
“אני חש כי זהו צעד גדול ורציני קדימה,” מציין החוקר. “התרכובות שלנו נקשרות ביעילות לאנזים המסוים הזה ומתנהגות בדומה לתרכובות ארנים הידרופוביות אחרות (כגון בנזן ונפתלן) הדומות למערכות הקיימות בטבע. התרכובות שלנו מכילות רכיבים פולאריים, כך שהיה ספק אם הן אכן ייקשרו לנישות ההידרופוביות של האנזים, אולם הן אכן עשו זאת, בדומה לתרכובות פחמן מקבילות.”
בעקרון, צוות החוקרים הצליח להשתמש בתרכובות בור, חומרי-מזון חיוניים הנפוצים בצמחים – אך כאלו שהטבע דילג עליהן במהלך האבולוציה עבור יצורים אחרים – כחלופות לתרכובות פחמן בהכנה של חומרי-רפואה. השימוש של תרכובות בור בתחום הביו-רפואה אינו חדש אולם הוא עוכב רבות בשל חוסר-יציבותן. יחד עם זמן, במהלך העשור האחרון הן זכו להתעניינות מרובה בקהיליית המדע. תרכובות בור נבחנות ע”י מספר חברות תרופות וחלקן משמשות היום כתרופות נגד חיידקים ובמאבק כנגד סרטן הדם.
ההתקדמות שעליה אחראים החוקרים הללו מחזקת את הרעיון שתרכובות מבוססות-בור תוכלנה לשמש כתרופות חדשות או כחומרי-ניטור ברקמות הגוף. “מחקר זה מספק את הראיה הניסויית הראשונה אי-פעם כי אנזימים בגוף שלנו אינם מבחינים בין התרכובות המלאכותיות שלנו לבין מקבילותיהן מבוססות הפחמן,” הסביר החוקר הראשי.
