במדע אין מקום לאיזון דעות, חלק א' – כיסוי הוגן או הצמדות לאמת?

כך עולה מדו"ח שבחן את שידורי המדע בבי.בי.סי, שערך פרופ' סטיב ג'ונס מאימפריאל קולג' בלונדון לבקשת מועצת רשות השידור הבריטית. הדוח בחן דיוחים בנושאי התחממות כדור הארץ, חיסונים ומזון מהונדס גנטית

ניידת שידור של ה-BBC. מתוך ויקימדיה קומונס (רשיון CC)
ניידת שידור של ה-BBC. מתוך ויקימדיה קומונס (רשיון CC)

"המדע משחק תפקיד חיוני במיוחד בחיים שלנו. פיתוחים מדעיים הם בלעי יכולת להשפיע על כולנו באופן משמעותי. ויכוחים בתחומים החל משינויי האקלים ועד לטכנולוגיות DNA מתקדמות נמצאות בשיח הציבורי. ושאלות של אתיקה, מדיניות ומימון הכרוכות במדע מלוות ברגשות חזקים כאשר ההשלכות פוגעות לעיתים בנושאים מערכתיים רגישים. כך שחיוני שציבור המאזינים של הבי.בי.סי יהנה מכיסוי של המדע בסטנדרטים גבוהים. כך עולה מדו"ח שבחן את שידורי המדע בבי.בי.סי, שערך פרופ' סטיב ג'ונס מאימפריאל קולג' בלונדון לבקשת מועצת רשות השידור הבריטית. הדוח בחן דיוחים בנושאי התחממות כדור הארץ, חיסונים ומזון מהונדס גנטית.

הוועדה הקדישה את שנת 2010 לבחינת הדיוק והעדר הפניות של הדיווחים המדעיים. כדי לעשות זאת הסתייענו בפרופ' סטיב ג'ונס, פרופסור אמריטוס לגנטיקה ביוניברסיטת קולג' לונדון ביחד עם קבוצת התקשורת המדעית באימפריאל קולג' בלונדון.

הדו"ח הגיע לכמה מסקנות מעניינות: הטובה שבהן היא שהתוכן של ה-BBC בתחום זה הוא בעל איכות גבוהה המתפרס על מחלקות רבות של הרשות. פרופ' ג'ונס אומר כי התוכן נדיר בדיוקו ובבהירותו. ואולם ניתוח התוכן גם העלה כמה חוסרים. ביניהם ניתן למנות העדר קשר בין מפיקי התוכניות המדעיות לרוחב הרשות, הסתמכות על מספר מקורות קטן, וכן הביעו מחברי הוח דאגה מכך שמופעל יישום נוקשה מדי של ההנחיות באשר ל"אי פניות" בכיסוי המדע.

מפיקי התוכניות חייבים להבדיל בין עובדות מבוססות ובין דעות בכיסוי המדעי כדי להבטיח שההבדל הזה יהיה ברור גם למאזינים או הצופים.

"ישום הקווים המנחים באשר לאי פניות או נייטרליות ביחס לכיסוי המדע כושל בכך שהוא אינו לוקח בחשבון את מה שהוא מכנה האופי הלא פולמוסי של כמה מהסיפורים המדעיים ואת הצורך להמנע מלתת תשומת לב לדעות שוליות."

לדברי פרופ' ג'ונס, בעבר ניתן זמן רב מדי לתומכי התיאוריה לפיה החיסון המשולש מסוכן ולאחרונה הובאו טענות באשר לבטיחות צמחים שעברו הנדסה גנטית, וכן עצם השפעת האדם על האקלים. הוא מציע שהדרישה לשוויון בקולות המושמעים לא תופיע בגרסה החדשה של הקווים המנחים ובמקומה תופיע בקשה להתחשב במשקל הדעה. גם השארת אי הפניות תוך מתן אפשרות לשכל הישר, גם היא עשויה לעזור. הוא מאמין.

"הנסיון לתת מקום לכולם, לא חשוב עד כמה הם מוכשרים לדבר על הנושא, ואשר טוענים לבעלי עניין עלול לגרום לאיזון שגוי ולשחרר את הציבור לדעות שוליות ולא לאי פניות, אלא להפך. ניגוד עניינים וחוסר הגינות קיימים במדע ואותם צריך לחשוף, אך לא במחיר של פרשנות מילולית מדי של ההנחיות.

הבי.בי.סי ניסה למצוא פתרון לבעיה אך לא הצליח בכך. הוא חייב לקבל את העובדה שבלתי אפשרי לייצר איזון בין עובדות לדעות. התפיסה היא שאי פניות במדע צריכה להיות מטופלת בגמישות. הקריטריון המרכזי של הקווים המנחים החדשים היא שהבי.בי.סי צריך להשיג "איזון יחסית למשקל" בדיווחים על פרספקטיבות ודעות, ושדעות מיעוט לא יקבלו טיפול שווה. אם זה יצליח – נחכה ונראה.

מדענים – האם ניתן לסמוך עליהם או שהם לא ישרים?
המדע כולל בתוכו אי הסכמה, הוא לא יכול להתקדם בלעדיה. המדענים עלולים להיות מוטים ולא חסרות גם להם דעות קדומות, עודף בטחון, אשליה עצמית, חוסר אכפתיות, קנאה ותעוב אישי. ואולם מרביתם מרמים את עצמם אודות חשיבות עבודתם, אולם רק לעיתים רחוקות הם מספרים שקרים לעמיתיהם או לציבור. לעיתים רחוקות אין משמעות הדבר אף פעם. המדענים לא שייכים למנזר (אף כי יהיו כאלו שיחשבו שהם אכן כת כזו). רמאות קיימת, לפעמים היא שערורייתית ומבישה כמו המקרה של האימונולוג האמריקני שטען ליכולת להעביר פיסת עור מעכבר שחור לעכבר שהונדס גנטית להיות לבקן (הוא השתמש בעט סימון). לעיתים קרובות רמאויות כאלה מתוקנות משום שלא ניתן לאשר את התוצאות, אך אין ספק שכמה מהם מצאו את דרכם לספרות המדעית.

לעיתים קרובות יותר, עבודה בינונית זוכה לקידום יתר, מכיוון שהיא מבטיחה שהריפוי הגנטי נמצא מעבר לפינה (והוא עדיין מעבר לפינה אף כי ההייפ הזה מחוויר בהשוואה להבטחות לדוגמה של הרפואה האלטרנטיבית). יחס מוגזם של אשליות כאלה מגיע בעיקר מתחום הרפואה שם ישנה תצשוקה טבעית של החוקרים והחולים לתוצאות חיוביות.

התקשורת משחקת תפקיד חשוב בחשיפת האמת אודות טענות לתרופות ולטיפולים רפואיים או קוואזי רפואיים.

היו גם מקרים של מדענים ששירתו את מממניהם, לדוגמה ההכחשה בידי חוקרים שנשכרו בידי לובי הטבק להוכיח שעישון גורם לסרטן הריאות. לאחרונה מועלות טענות שמחקרים הממומנים בידי חברות תרופות נוטות להיות חיוביות באשר לתרופה מסוימת מאשר מחקרים שהמימון להם הגיע ממקורות עצמאיים.

כאן חשוב למשל להדגיש את מקור המימון של המחקר, במיוחד כשמדובר בידיעות בעלות השלכה רפואית או טכנולוגית מיידית. חשוב לזכור שמרבית מה שהמדענים הבריטים אומרים אודות פיזיקה תיאורטית, אבולוציה או ביולוגיה ימית ממומן בידי משלם המסים ולא בטוח שצריך לציין זאת בכל ידיעה.

ג'ונס מביא את סיפורו של בריאן קוקס, שהגיש את הסדרה "נפלאות מערכת השמש" (מעניין למה הסדרות הללו לא מגיעות לארץ) אמר באחד הפרקים: "למרות העובדה שהאסטרולוגיה היא ערמה של שטויות, צדק יכול ולמעשה יש לו השפעה חזקה על כדור הארץ באמצעות כוח… המשיכה". הערה זו גרמה לתלונות צופים שטענו שדבריו של קוקס היו חסרי יסוד בלי לאפשר להביע דעה חלופית. מדוע לא התבקשה דעתו של אסטרולוג הפועל לפי גוף ידע שונה שנצבר לאורך אלפי שנים"?
מחלקת התלונות של הבי.בי.סי ענתה יחסית בהגיון: "עמדתו של קוקס היתה בבירור כזו של מדען החוקר את העובדות מאחורי תופעות טבע בעולם הזה ובעולמות אחרים. האמונה שאין מספיק עדויות התומכות באסטרולוגיה היא נחלתם של רבים בקהילה המדעית, המחזיקים בדעה שאסטרולוגיה היא שאלה של אמונה ולא מדע." עוד הוסיף ראש המחלקה כי ההערה היתה צבעונית, אך ענתה על דרישות הצופים באשר לסגנון ולתוכן התוכנית"\

קוקס ציין מגיב אחר שטען: "ההערה שלו היתה לא מוכחת, בלתי מדעית ולא מגובה במחקר. האם הוא בחן את מפת הלידה שלו? מעולם לא ראיתי אותו בועידות של אסטרולוגים או קראתי משהו שכתב על אסטרולוגיה. לפי הנחיות הבי.בי.סי חייבים לתת לאסטרולוגיה מעמד מאוזן."
בתגובה אמר קוקס לג'ונס: "הבי.בי.סי ביקש ממני להגיב על התלונה ותגובתי היתה" אני מתנצל עבור הקהילה האסטרולוגית שלא הבהרתי את עצמי. הייתי צריך לומר שהקשקוש הניו אייג'י חותר מתחת למארג של הציויליזציה שלנו." חבל שהם לא השיבו זאת למגיב ואמרו במקום זה שהערת הפרופסור היא אישית שלו ולא של הבי.בי.סי והיא מבוססת על אמונתו שאין מספיק עדויות התומכות באסטרולוגיה."

חיסונים ואוטיזם – רצון לאי פניות גרם בדיוק ההפך

לפני 13 שנה עלה לכותרות החיסון המשולש, דוגמה לכשל בדיווח בנושא מדעי – וה-BBC עוד לא היה בין הגרועים שבהם. הדיווח הונע על ידי פאניקה רפואית, שהואצה בידי מגוון של קמפיינים בעלי אינפורמציה שגויה שקיבלו חשיפה בידי הבי.בי.סי ואחרים זמן רב לאחר שהויכוח הטכני הסתיים.
לפי סקר המועצה לכלכלה ולמדעי החברה, בשיא הפניקה מרבית האנשים חשו שמשום ששני הצדדים בויכוח קיבלו זמן שווה בידי המדיה, חייבת להיות עדות תומכת לשני הצדדים (אף על פי שכבר אז התוצאות נשללו באופן גורף בידי מומחים). נסיון להיות חסרי פניות, גרם בדיוק לתוצאה ההפוכה.

כתוצאה מנסיון זה, ניתן דיווח יחסית מאוזן באשר לשפעת העופות שהתרחשה כמה שנים מאוחר יותר. לעומת זאת בדיווח על נערה שנפטרה ביום בו קיבלה חיסון נגד וירוס הפפילומה לא ניתן ריסון לפאניקה הציבורית, למרות שהוכח שהיא נפטרה כתוצאה ממום בלב שהיה לה מקודם, כלומר קודש האיזון על חשבון הדיוק המדעי.

לחלק ב' של הכתבה – כיצד יש לסקר את התחממות כדור הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. רפאל
    הבעיה שמעלים כאן אמיתית. רוב האנשים ניזונים מעיתונות פופולרית ש"לא רוצה להביע דעה", ולכן, נותנת איזון בין שני הצדדים.

    התוצאה היא שאנשים לא מתחסנים, מתכחשים להתחממות וקונים "תכשירים" הומיאופטים.

    אנשים מתים מהדברים האלה. אי אפשר להתעלם מהמצב הקיים. הפתרון הוא בהעסקת אנשי מקצוע בעיתונות, וגם בפוליטיקה.

  2. "לדברי פרופ' ג'ונס, בעבר ניתן זמן רב מדי לתומכי התיאוריה לפיה החיסון המשולש מסוכן ולאחרונה הובאו טענות באשר לבטיחות צמחים שעברו הנדסה גנטית, וכן עצם השפעת האדם על האקלים. הוא מציע שהדרישה לשוויון בקולות המושמעים לא תופיע בגרסה החדשה של הקווים המנחים ובמקומה תופיע בקשה להתחשב במשקל הדעה. גם השארת אי הפניות תוך מתן אפשרות לשכל הישר, גם היא עשויה לעזור. הוא מאמין."

    שאלה: מי קובע את משקל הדעה?
    תשובה: פרופ' ג'ונס וחבריו

    שאלה: מי קובע את מה השכל ישר אומר?
    תשובה: פרופ' ג'ונס וחבריו

    הוא מאמין…

  3. הדרישה ל"איזון" בדיווח היא הרעה החולה של המדיה המצולמת והכתובה.
    ובפרפרזה על דברי דוקינס : תתארו לכם מורה להיסטוריה של השואה, נאלץ לתת זמן לימוד שווה גם
    לדעה האומרת שמלחמת העולם לא הייתה ולא נבראה.
    שנים רבות שהפוליטיקלי קורקט הוא להאמין שאין אמת אחת. אסור שמי שעוסק במדע, לפחות כאן,
    יכנע לטרוף הזה.

  4. גבי

    יש לי הצעה יותר טובה, פשוט תעבור להשתמש בדפדפן מודרני יותר כמו פיירפוקס, או כרום, או אפילו גרסא חדשה יותר של אינטרנט אקספלורר.
    זה חינם, זה כדאי, והגיע הזמן.

  5. אבי שלום, משום מה מראה האתר קצת השתבש לאחרונה (לפחות אצלי, אני גולש דרך אינטרנט אקפלורר סטנדרטי של חלונות XP) כל התגובות מתחת לכתבות מוסטות בצורה חזקה שמאלה במקום להופיע באותו קו של הטקסט במאמר, התפריט "כל הכתבות" בצד הימני למעלה בדף נעלם מיד כששמים מעליו את סמן העכבר (והתפריט הנ"ל שימושי מאוד, לפחות אצלי כאשר אני רוצה להגיע לכתבות שראיתי לאחרונה באתר ולא יצא לי באותו רגע לקרוא אותן ואני רוצה לחזור אליהן).

    כמו כן שורת התפריטים העליונה של הדף נפתחת בצורה משונה, במקום להפתח תחת התפריט הנבחר כפי שמקובל התפריט נפתח הרבה יותר שמאלה, ובנוסף התפריט השמאלי ביותר לא זמין בכלל בחלק מהדפים משום שהוא מופיע תחת אחת הפרסומות שמסתירה אותו, לדוגמה בדף הראשי.

    אנא טפלו בעניין, תודה.

  6. תודה על הסקירה. אכן מרתק. הערה קטנה בעניין הסדרות המדעיות שמגיעות או לא לארץ: אני רוצה להצביע על הרמה הירודה של ערוצי ה"מדע" המשודרים: נשיונל ג'אוגרפיק ו"דיסקוברי". אינני יודע אם מדובר בגרסה ערוכה לכבודנו, או עדות כללית ל"דעיכתה של התרבות המדעית", אבל אוסף קשקושים שכזה לא מצדיק את התשלום לערוצי המדע: תופעות פראנורמליות, קעקועים בע"מ, אופנועים מיוחדים, ניתוחי גופות ועוד מני בוקי סריקי התרחקו, לטעמי, מרחק רב מהמנדט שערוצים אלה קיבלו, לפחות ממני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן