סיקור מקיף

עץ החיים

האיחוד האירופי אישר ליבא מאפריקה את פרי הבאובב. ניצול העץ מבלי לפגוע בו יתן פרנסה לאלפי אפריקנים וידרבן אותם לשמור על העצים החשובים הללו

באובב
באובב

לפני זמן רב (מארס 2005)  כתבתי על עץ הבאובב ופרטתי את מעלותיו ותכונותיו. בחזרה בקצרה: העץ שגדל לממדי ענק משמש מקור מזון ומסתור עבור חיות בר. ברוב ארצות אפריקה מקדשים את העץ ומיחסים לו תכונות מאגיות חיוביות, לכן למרות שכל חלקי העץ ניתנים לשימוש שומרים התושבים על שלמותו ונמנעים מלפגוע בו.

השימושים רבים. הפירות (היבשים) משמשים כמצופים ברשתות דייגים, חללים בעץ משמשים כמחסנים, קליפת הגזע משמשת לטווית חבלים, העלים נאכלים כסלט, הפרי משמש כמרכיב לתרופות וכתמציות למאכל, הזרעים נטחנים ונאכלים, שמן שממוצה מהזרעים משמש לבישול וטיגון, ועוד שמושים רבים ומגוונים.

עכשיו הולך ותופס העץ ופריו את מקומו החשוב גם באירופה, האירופאים גילו את היתרונות הרבים – ריכוז הוויטמינים ונוגדי החמצון שיש בפרי הבאובב גבוה מזה שבהרבה מוצרי מזון מסורתיים. האפריקאים שמחים שכן פירושו של דבר הוא ענף יצוא יוקרתי חדש. יצוא פרי הבאובב הוא ניצול בר-קיימא של משאב, כלומר השימוש החיובי ביותר שניתן לעשות במשאב טבעי.

כהתחלה יהיה היצוא לאירופה מסנגל, כמו ברוב ארצות אפריקה גם הסנגלים מכירים ומוקירים את הבאובב ופריו, מוקירים עד כדי כך שמכנים אותו “עץ החיים”. כפריים סנגליים נהגו למכור את פרי הבאובב בשווקים מקומיים, עכשיו ניפתח לפניהם שוק ענק – השוק האירופי.

מזה שלש שנים מתקיים ניסיון של שווק פירות יבשים ע”י חברה איטלקית, את הפרי (הטרי) אסור היה לשווק עד עכשיו. תקנון האיחוד האירופי דורש אישור שווק לכל פרי שלא היה משווק ב-1997,

עכשיו התקבל אישור האיחוד האירופי לשווק מלא. האישור מאפשר את שווקו של הפרי בכל 27 מדינות האיחוד, אישור שפתח בפני האפריקאים אפשרויות שיפור משמעותי ברמת חייהם, נבנות מרפאות, ילדים הולכים לביה”ס, מותקנות מערכות השקיה בשדות וכו'.

השוק החדש גורם לשמירה מוגברת על העצים, שכן עד עכשיו היו רועים מאפשרים לעדריהם לאכול עצים צעירים, עכשיו שערך הפירות גבוהה מוגנים כל העצים ע”י התושבים.

על פי הערכה רק בסנגל יאספו כ 15.000טון פירות, וזאת בשנה ראשונה. סקר שוק ודרישה מראה כי איסוף פרי הבאובב ייצר הכנסה שנתית של כ 640 אלף יורו.

על פי “מרכז לגידולים שאינם בשימוש” באוני' סאוטהמפטון, הבאובב הוא ” פרי העתיד”, עשיר בוויטמינים C,B1,B2 עשיר בסידן (קלציום) ובנוגדי חמצון, ( פרי אחד מכיל פי שלש סידן מכוס חלב, וויטמין סי כמו בשלשה תפוזים)

באירופה יהיו שמושים רבים לפרי. בשלב ראשון, ציפת הפרי תהווה מרכיב ב”דגני-בוקר”, במשקאות בריאות, כתוסף ומייצב לממתקים, חטיפי בריאות ועוד. אחרי שחברות המזון האירופאיות יחקרו וילמדו את האפשרויות מנבאים לבאובב הצלחה מסחררת. וכך תוך זמן קצר נוכל ללעוס חטיף וללגום משקה בריאות שמקורם בעץ הבאובב.

העובדה שהעץ גדל בטבע ללא טיפול ושאיסוף הפרי אינו פוגע בעץ, הופכת את פריו לאחד המוצרים היותר חיוביים שישווקו מאפריקה לשוק המערבי תוך קידום אוכלוסיה אפריקאית.

9 תגובות

  1. בגינס כתוב שסוג של במבוק הוא המהיר ביותר.
    בהולנד, אחרי שמייבשים שטחים מהים, זורעים קנים.

  2. פגוש איניני יודע מה הוא המהיר ביותר אך עץ הפאולינה הוא מהמהירים מבינהם שמעתי גם על אקליפטוס סיני שגודל 10 מטר לשנה אך אין לי סימוכין שאל אגרונום יש בארץ כמה ניסויים ויוזמות פרטיות ואפשר לראות את הפאולינה גדל באיזור השרון

  3. פגוש,
    יכול להיות שאני לא מדייק בעובדות אבל מה שאני מכיר זה
    שרוב כריתת היערות הם דווקא לא למוצרי עץ אלה לביעור שטח, למרעה או לגידולים חקלאיים, זה קורה בעיקר בדרום אמריקה – כמובן ברזיל, אבל קיים בכל העולם.
    נתקלתי פעם בנתון שיערות אורנים שמיועדים לתעשיית מוצרי העץ, שנוטעים בהם וכורתים וחוזר חלילה, הם דווקא במאזן חיובי או מאוזן כי ההיצע גובר על הביקוש.
    אם מישהו מכיר נתונים אחרים אשמח על תיקון.
    בנוסף אני לא בטוח שעצים הם סופחי דו-תחמוצת-הפחמן היעילים ביותר בעולם הצומח,
    גם פה אשמח אם מישהו יוסיף את דעתו.
    בקשר למניעת מידבור – פה אני מסכים איתך, אבל לא קריטי להביא עצים מהונדסים, עדיף עצים מהסביבה הגאוגרפית כך שהם יוכלו להשתלב במאזן האקולוגי בצורה טבעית ולא כגורם חיצוני שלא קשור לסביבה, לדוגמא אם כבר האלו את העץ האוסטרלי האקליפטוס שממש מציל את אוכלוסיית דובי הקוואלה בארץ מסף רעב :-), זו דוגמא לעץ שניטע בעבר אבל אין לו קשר לסביבה, מעניין אם יש בארץ מישהו שאוכל אותו…

  4. מהו העץ שגדל בקצב המהיר ביותר [גרם חומר חי חדש ליום]?
    את העץ הזה יש לנטוע ביערות אחרי משחקי ביוטכנולוגיה והתאמתו לתנאי סביבה קשים כמו יובש או מים מליחים. את התוצרת יש לכרות ולקבור בקרקע ובכך לנסות ולקבור פחמן מהאטמוספרה. בעוד כמה אלפי או מליוני שנים זה יהפוך לנפט אבל לנו זה כבר לא ישנה כלום. הרעיון הוא – א. ייעור והפחתת המידבור ב. הפחתה של כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה בדרך היעילה ביותר. ג. יצירת עץ זמין למוצרי עץ (ובכך להקטין את הלחץ של כריתת יערות).

  5. טוב,הנה זה-קפצתי כמו תייש בראש,לפני שקראתי כתבה זו…מה אומר ומה אגיד,
    האירופיים חכמים,מבינים עניין..ולנו יש מה לתת ומה ללמוד בדרך החיובית

    טוב,אז אולי אציע לבנק פולין המרכזי,לממן את אותו מיזם האקליפטוסים…במקום לפתח
    עוד טיל שלא לעניין,,הרבה כסף הם עושים שם על תיירות שורשים יהודים הבאים מארה"ב..
    ויהודים מרחבי העולם.
    ואפרופו..עץ החיים ??..ויהודה..זה בשבילך,ברמיזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.