באובב

עץ האלוהים – גדול העצים באפריקה ואחד העצים המפורסמים בעולם

אולי המפורסם שבין עצי אפריקה ואחד המפורסמים והגדולים בעולם. כתרים ושמות רבים ניקשרו לו : עץ האלוהים, עץ קדום שפגע באלים, העץ שעומד הפוך, עץ לחם הקופים, שמות שממחישים את צורתו המיוחדת מחד ואת חשיבותו מאידך.

שמו העממי באפריקה המזרחית הוא מבויו (Mbuyu). השם באובב הוא סילוף של השם שנתנו לו סוחרים מצרים במאה ה16 – בו -הובב. הסוחרים שהביאו מאפריקה מוצרים אקזוטים התרשמו מהעץ המיוחד למרות שלא הביא להם תועלת. מי שנתן לו פרסום רב היה ללא ספק אנטואן מ סנט אקזופרי , כאשר תאר אותו כעשב מזיק שיש להשמידו בעודו באיבו פן יגדל ויחנוק את כוכבו של הנסיך הקטן. לנסיך היתה בעיה קשה שכן את ניבטי הבאובב קשה לזהות בגלל מופע שונה מהעץ הבוגר – לצעירים עלים פשוטים בעוד לבוגרים עלים מרכבים המזכירים צורת כף יד וחמש אצבעות , מה שנתן לו את שמו המדעי Adansonia digitata. אדנסוניה – ע”ש הבוטנאי אדנסון שהגדירו לראשונה ודיגיטטה בגלל צורת האצבעות.

אותה בעית זהוי שהיתה לנסיך הקטן יש כנראה גם לבני הסאן – בושמן – באפריקה הדרומית שכן הם אינם מכירים את העצים הצעירים ולכן מאמינים כי העצים נופלים לקרקע – בלילה כשהם בגודל מלא ”מי שיצמיד אוזנו לקרקע בלילה יוכל לשמוע את רעש העצים הנופלים ” – כקול טיפוף רועם .

ואכן רב העצים המוכרים גדולים ובוגרים וקשה מאד למצוא עצים צעירים אולי בגלל שנוי תנאים אקלימיים שאינם מאפשרים נביטת עצים צעירים הופעתו המרשימה ושימושיו הרבים עשו אותו לאחד העצים החשובים והמוערכים יותר בין תושבי אפריקה שישה מינים שונים גדלים במדגסקר , אחד באוסטרליה , אחד נפוץ באפריקה באזורים בגובה ממוצא של 700 מטר שבהם יותר מ400 ממ‘ גשם בשנה. למרות שגובהו אינו מגיע ליותר מ 25 מטרים הרי הקף גזע מצוי של יותר מעשרה מטר , עצים גדולים ידועים בהקף גזע של למעלה משלושים מטר, וגיל מופלג של מאות שנים עושה את הבאובב לאחד העצים הגדולים והעתיקים בעולם.

הבאובב הוא אחד העצים היחידים באפריקה שמשליך את עליו בעונות יבשות. אחרי הגשמים צומחים עליו הגדולים , פרחי ענק לבנים, ופירות גדולים. כל אלה מהווים מקור מזון ומסתור לחיות רבות: דבורים בונות כוורות בגזעו, עטלפים מוצצים צוף מהפרחים ובהזדמנות זאת מאביקים אותם, אוכלי עלים רבים : אנטילופות, זברות , ג‘ירפות, ואחרים נהנים מהעלווה , צפורים מוצאות בעץ מסתור וחרקים למזון, קופים – בעיקר גונונים ובבונים מלקטים חרקים ,עלים צעירים , פירות ופרחים, גחנים וזבדים אוספים מהקרקע את הפרחים שנשרו והגדולים מכולם – פילים אוכלים מהצומח הירוק, פירות וגם מגרדים את קליפת הגזע המכילה מינרלים רבים וכן מהווה מקור לנוזלים במקומות בהם שורה בצורת קילוף העצים ע‘י פילים גורם לתמותת עצים אבל בתנאים רגילים הבאובב מסוגל לספק לכל דורש את מבוקשו ולהמשיך ולחיות שכן העץ מסוגל לאבד נוזלים עד 60% ממשקלו ולהחזיר לעצמו אבדן זה תוך מס‘ שבועות בעונת גשמים, תכונה שבגללה יש מי שקורא לעץ ”הסוקולנט הגדול בעולם.

אמונות רבות מיוחסות לעץ המלכותי. בני הסאן – מאמינים כי הבאובב הוא מקור כל החיות על פני האדמה.

אחרי שהאל הוליד מתוך הבאובב את חיות הארץ הוציא מתוכו גם את ה“אנשים האמיתיים“ הם הסאן ( בושמנים) ורק אחר כך את יתר בני האדם בסודן הבאובב כה חשוב עד כי כל עץ משויך לבעליו , רשום בארכיון המדינה וניתן להעברה, רכישה כמו כל נכס במזרח אפריקה ”ידוע“ כי בלילה משוטטות רוחות בין ענפיו ידוע“ גם כי מי שיקטוף את פרחיו מסתכן בטריפה ע‘י אריות“.

במערב אפריקה ”מסוכן“ לאכול את הזרעים שכן הם מושכים תנינים. לעומת זאת במזרח אפריקה שתית משרה של הזרעים במים ”מגינה“ מפני תנינים על נשות זמביה אסור לאכול מהזרעים בזמן הכנת בירה שכן הבירה תתקלקל. שבטים רבים מכנים את העץ ”עץ הפוריות“ ונשים עקרות נשלחות לשבת בצילו בעונת הגשמים שכן אז שוכן בעץ אל הגשם. ושוב הסאן מספרים כי האל חילק את הצמחים לאחריות החיות והבאובב ניתן לצבוע שהיה אחרון בתור , הצבוע לא היה מרוצה ולכן נטע את העץ הפוך כל מי שיראה את העץ המרשים בסוף עונת הגשמים כאשר כולו ירוק ופורח בלבן יבין את ההשראה להתפתחות אמונות שונות.

אבל לא רק אמונות , בנוסף להיותו מקור חיים לחיות בר שימושים רבים ומגוונים לעץ עבור בני אנו.ש ברפואה מסורתית משתמשים בעלים (המכילים טנין) מושרים לטיפול בחום ושלשול קליפת הגזע שטעמה מר שימשה להכנה מסחרית של תרופה להורדת חום תחת השם המסחרי (cortex cael cedra). הזרעים מכילים אלקלואיד הניקרא אדונסינין , משמש כנוגדן להרעלה שנגרמה מרעל בו משתמשים למריחת חיצים לציד כדי לרפא את מי שניפגע מחץ או כדי להכשיר בשר שניצוד בעזרת הרעל strophathin, רעל הממוצה משרף צימחי ונימצא בשימוש אצל בני הסאן. ה“הכשר“ נעשה ע‘י שטיפת פצע החץ במישרת הזרעים או הקליפה הפרי היבש מרוקן ומשמש ככלי קיבול לנוזלים וכן כמצופים לרשתות דיג. שריפת תוך הפרי (בעל מבנה ספוגי) גורמת לעשן בעל ריח חריף המשמש להרחקת זבובים מהבקר שימושים נפוצים נוספים באזורי תפוצת הבאובב: העלים משמשים לזרז תסיסה בתעשיה ביתית של יין מהשרשים המבושלים מפיקים צבע אדום לצביעת בדים וגוף קליפת הגזע – אחרי שיטוח והשריה משמשת מקור ל: סיבים לרשתות דיג, חומר לאריגת בדים ללבוש, מיתרים לכלי נגינה, ולמלכודות לציד חיות בר בעבר היתה כוונה לנצל את הסיבים לתעשית נייר כוונה שבוטלה בגלל החשש שפס יצור כזה היה גורם להשמדת העצים ערכו המזוני של הבאובב גדול גם עבור אנשים.

הפרי והזרעים מכילים אחוז גבוהה של ויטמין סי , דיסה המיוצרת מהפרי נקראת ע‘י תושבי אפריקה הדרומית ”קרם-טרטר“ ובשפת האפריקנרס ניקרא כך העץ ואכן בדיקה העלתה כי בפרי , נוסף לאחוז גבוה של חומצת לימון יש חומצה טרטרית ואשלגן , המהווים תוספי מזון חשובים. במלחמת העולם השניה שימש הפרי כתחליף לקמח דגנים לאפית לחם מבחישת הפרי הטחון עם מים מקבלים משקה חמצמץ , מרענן ובריא. הזרעים מכילים גם חלבונים שונים בעיקר גלובולין וכן אמילן ושומנים, ולכן אחרי טחינה ניתן לאחסן את ה“קמח“ שמשמש לבישול מרק או , אחרי קליה כתחליף קפה.

העלים הטריים נאכלים ירוקים (טעם תרד) כסלט או משמשים להכנת רוטב טעים. ניצני פרחים ועלים נחשבים למעדן בעיתות מחסור ניתן לבשל את קצוות השרשים למעין דיסה – מעט מר אבל מזין נוזל המממוצה מהגזע משמש לדילול חלב , לשתיה לתינוקות. אפר משריפת ענפים מהווה תחליף מצוין למלח .

כעץ גדול ובעל אורך חיים בן מאות שנים נוצרים בבאובב חללים גדולים. חיות רבות מוצאות בחללים כאלה מסתור במקומות בהם יש אנשים אלה עושים בחללים שימוש רב. בני הסאן יודעים כי בחללים אלה נאספים מי גשמים, בסוף עונה גשומה אוטמים. את הפתחים הגדולים ובתחתית הגזע קודחים חור צר , את החור פוקקים וכך יש ”ברז-מים“ לנוחות הצמא. חללים בהם לא נאספים מים משמשים מחסני ”חרום“ למזון או מצרכים אחרים. בשמורת טרנגירה (טנזניה) שימש חלל גדול בעץ על גיבעה כמיסתור וכנקודת תצפית עבור עבריני ציד. בטרנסוול שבדרא‘ף שימש חלל בעץ כבר משקאות והיה מפורסם כ- מרצ‘יסון-בר במלחמת העולם השניה הותקן בית-שימוש בתוך עץ באובב שעמד בקטימה-מלילו ברצועת קפריווי – נמיביה. השרותים בעץ עדיין ”מתפעלים“ היום. בקסנה – בוטסואנה- עדין ניתן לראות עץ ברחבה שמול תחנת המשטרה המקומית שחללו שימש כ“חדר“ מעצר. אכן שימושים רבים שונים ומגוונים לאחד העצים היותר גדולים , מיוחדים ומרשימים בעולם כולו.

עץ שכל הכתרים והתארים מגיעים לו , עץ אדיר שכדאי לראותו מי שהטיול לאפריקה קשה לו ובכל זאת רוצה לראות , להכיר, להריח ולגעת יבקר בקיבוץ עין-גדי , בגלל האקלים המיוחד בים המלח ובגלל העובדה שבקיבוץ העצים מושקים תמידית , עצי הבאובב בעין-גדי ירוקים כל השנה וניתן להתרשם מפארם, גדלם , יופים וכו‘ וכו‘ וכו‘ של עצי הבאובב.