פרופ' בר-נון בראיון מדארמשטאדט: מבצע הויגנס היה מוצלח

 בראיון טלפוני לאתר הידען מדארמשטאדט, שם שוכן מרכז הבקרה המדעי של סוכנות החלל האירופית (המקביל ל-JPL) הוא מדבר על תחזיותיו שהצליחו ועל הידע שלנו שהתרחב אודות טיטאן


לתמונה הפנורמית בהגדלה

זו תמונה פנורמית המספקת מבט מלא – 360 מעלות סביב הויגנס. החלק השמאלי, מאחורי הויגנס, מראה גבול בין איזורים בהירים וכהים. הפסים הבהירים הנראים ליד הגבולו הזה יכולים להיות ערפל קרקעי של מתאן או אדי אתאן, מכיוון שהם לא נצפו באטמוספירה העליונה. ככל שהחללית ירדה, היא נסחפה מעל מישור (במרכז התמונה) והתקדמה לעבר אתר הנחיתה באיזור כהה (מימין). איזור כהה זה הוא קרוב לודאי ערוץ ניקוז שבו עשויים גם להיות כמויות כלשהן של חומר נוזלי. מתנועת החללית, מהירות הרוח היתה בערך 6-7 מטרים לשניה. התמונה צולמה מגובה של כקילומטר אחד ברזולוציה של כ-20 מטרים לפיקסל.
תיאור התמונה – מתוך אתר סוכנות החלל האירופית

הראיון עם פרופ' בר-נון

מבין עשרות המדענים שהמתינו ביום שישי לתוצאות המדעיות ששידרה החללית האירופית הויגנס היה גם נציג ישראלי. פרופ. עקיבא בר-נון, מהחוג לגיאופיסיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, הוא חבר בצוות המדעי של החללית Cassini-Huygens של נאס"א ואיס"ה (סוכנות החלל האירופית).
קבוצת המחקר של פרופ. בר-נון חוקרת כבר 30 שנים את אטמוספירת טיטן. היא ניבאה את מציאתו של הגז פרופן, אשר אמנם נמצא באטמוספירה על ידי החללית Voyager של נאס"א. עתה היא מנבאת את ההרכב הכימי של האובך שייבדק כאשר Huygens יעבור דרך האטמוספירה.

תוצאה ניסויית חדשה, שנמדדה על ידי הדוקטורנט רונן יעקבי, היא לכידתם של הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון באובך הנוצר באטמוספירת טיטן. לכידה זו, יחד עם שקיעתו של האובך מהאטמוספירה לקרקע של טיטן, מסבירה את הכמויות האפסיות של הארגון, קריפטון וקסנון באטמוספירת טיטן, כפי שנמצא במעברה של החללית Cassini-Huygens ליד טיטן.

איך אתה מסכם את המבצע שהגיע לשיאו ביום שישי?יוצא מן הכלל, זו הצלחה של הויגנס.

כמה זמן אתה עובד על הפרוייקט?אני משתתף בפרויקט הזה כבר 15 שנים ועובד על טיטאן כבר 30 שנה.

האם קיבלת חיזוק לניבויים שלך?"כל הניבויים שלי הצליחו. הניבוי הראשון היה שלא יהיו גזים אצילים – ארגון קריפטון וקסנון באטמוספירה של טיטאן או כמויות מזעריות שלהם וזאת מכיוון שהם נלכדים באובך מאירוסולים הנוצר באטמוספירה ויורד למטה במשך הזמן. האובך הזה מנקה במשך הזמן את האטמוספירה מהגזים האצילים הללו. תחזית נוספת הייתה שלא יהיו ברקים באטמוספירה של טיטאן, הכינו מיקרופון מיוחד על הויגנס שיגלה את הרעש של הרעמים והוא לא מצא שום דבר. באמת אין ברקים על טיטאן, בניגוד לדעות של אנשים אחרים. המיקרופון היה פתוח במשך שעתיים שהחללית עשתה את דרכה למטה, וזה פרק זמן מספיק כדי שאם יהיו רעמים היינו שומעים אותם.
נקודה נוספת היא שפחדנו לפני 10 שנים בערך שאותו אובך יהיה דביק. לפי הניסויים שלנו במעבדה. פחדנו שהוא יסתום את כל הפתחים של כל המכשירים ויפריע לגלאים. במשך השנים שעברו מאז הגענו למסקנה שהגרגרירים הקטנים של האובך יתקשו או מתקשים או מתקשחים ולכן הם יהיו כמו גולות של זכוכית ולא כמו גרגרים דביקים. ואכן לא נדבקו גרגרי האובך לגלאים של הויגנס.

האם הופתעת מסימני הזרימה?"לא, אם כי כדי להיות זהירים, באשר לעצם קיומם של סימני הזרימה צריך עוד להסתכל על התמונות ולעבד אותן הרבה יותר טוב. נוזלים אולי צריכים להיות שם מכיוון שאנחנו יודעים שנוצרים באטמוספירה אתאן ופרופאן וגם המתאן בעצמו יכול להתנזל על פני הקרקע, ולכן אפשר להניח שיש נוזלים שם. אני מניח שמדובר בפחמימנים נוזליים ואין סיבה שהם לא יצרו כל מיני נחלים או ואדיות, אבל לפחות באיזור של הנחיתה לא היה ים או אגם כיוון שאנחנו יודעים את החוזק של הקרקע במקום הנחיתה.

האם ניתן להבין מהצילום שלא הרחק משם יש ים?לא ניתן להסיק זאת כי גם אלו שאחראים על הצילומים לא אומרים שראו שם אגמים. האחראי על הצילומים לא הצהיר את זה. יתכן שיש שם אגמים, אין סיבה שלא אבל בזמנו חשבנו שאולי כל השטח מכוסה בים של פחמימנים נוזליים, הנחיתה הזו הוכיחה שאין הדבר כך.

מה היו ההפתעות?לא היו כל כך הרבה הפתעות, אנחנו הכרנו מכמה החודשים האחרונים וחלק מפני השטח של טיטאן מהצילומים של טיטאן. את הרכב האטמוספירה כבר הכרנו מתצפיות מהארץ ומוויאג'ר בפרטים די טובים. הפתעה לטובה כמו שניבאנו היתה שלא מצאו שם כמויות של גזים אצילים. אנחנו יודעים יותר טוב את פרופיל הטמפרטורה והלחץ באטמוספירה, יודעים את החוזק המכאני של הקרקע באיזור הנחיתה ויודעים עוד הרבה דברים שנדבר עליהם בהזדמנות.

הולכת ומתפתחת תחרות בין ארה"ב לאירופה, אולי מעין סוג של קנאת סופרים?סוכנות החלל האירופית מזמן עשתה פרויקטים. אחד היפים הוא רוזטה שנשלח בשנה שעברה. יש שיתוף פעולה הדוק ופורה וידידותי מאוד בין סוכנות החלל האמריקנית לסוכנות החלל האירופית והאווירה היא מצוינת. לא הייתי מגדיר זאת כתחרות. הפרויקט הזה עלה 3 מיליארד דולר, מיליארד וחצי לקאסיני ומיליארד וחצי להויגנס. אין סיבה ששתי הסוכנויות הללו לא תשתפנה פעולה. חבל שהרוסים לא יכולים להשתתף.

סוכנות החלל הישראלית לא בתמונה?ישראל לא בתמונה בהקשר הזה. ישראל עושה דברים אחרים בחלל. היה לנו פרויקט יפה עם הרבה משתפים ב-SRG – טאווקס שמנהלים חגי נצר, נח ברוש וחבריהם, ולצערנו הרוסים הפסיקו לפתח את הלווין שאליו הוא היה אמור להיות משוגר והוא לא נשלח. נקווה שהוא אכן יישלח על ידי ההודים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן