סיקור מקיף

רקע ומידע על עיקרי הפרויקטים ותכנית העבודה לשנת 2012 של סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה שמה לה למטרה להרחיב את היתרון היחסי של ישראל בתחום החלל האזרחי ולהציב אותה בקרב חמש המדינות המובילות בעולם בתחום

הלוויין עמוס 3. איור: חברת חלל תקשורת
הלוויין עמוס 3. איור: חברת חלל תקשורת

סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה שמה לה למטרה להרחיב את היתרון היחסי של ישראל בתחום החלל האזרחי ולהציב אותה בקרב חמש המדינות המובילות בעולם בתחום. הסוכנות שואפת להגיע לרמה של סוכנויות חלל מקבילות בעולם במטרה להגיע תוך מספר שנים למצב שבו תחום החלל בהיבט האזרחי-כלכלי-מדעי של ישראל יהיה דומה למעמדה בתחום החלל הביטחוני.

לצורך מימוש מטרה זו, יעדי הסוכנות לשנה הקרובה הם:

  1. קידום פיתוח לוויינים ומערכות בתחום החלל.
  2. הרחבת התשתיות בתחום החלל.
  3. הרחבת שיתופי הפעולה הבין-לאומיים בתחום החלל.

הסוכנות תשקיע את המשאבים בערוצים הבאים:

  • מחקר חלל באקדמיה.
  • מחקר ופיתוח לוויינים קטנים וקלי משקל.
  • שיתופי פעולה בין-לאומיים.
  • חינוך בקהילה (לעידוד הציבור הרחב ובמיוחד צעירים לעסוק בתחומי המדע והחלל).
  • גיוס יועצים ומומחים מיוחדים לעבודה בסוכנות.

פרויקטים קיימים ונמשכים
• ¬¬פרוייקט הלוויין ונוס והמצלמה המולטי-ספקטראלית
הסוכנות חתמה ב-2005 על הסכם לשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית (CNES) לתכנון ובנייה של מיקרו לוויין ישראלי-צרפתי בשם VENµS שמשקלו כ-200 ק"ג. בניית הלווין בתעשייה האווירית נמצאת לקראת סיום והשאיפה היא שהוא ישוגר ב-2014 וביצוע המשימה המדעית בו יימשך כשנתיים.
במסגרת פרויקט זה מפתחים בחברת אלאופ הישראלית מטען ייעודי מדעי הכולל מצלמה מולטי ספקטראלית בעלת 12 אורכי גל שונים, תחנה קרקעית לקליטה ועיבוד תמונות מהלוויין ומטעד טכנולוגי הכולל מערכת הנעה חשמלית. המצלמה תורכב על גבי הלוויין ונוס ותשמש לזיהוי ואיתור זיהומים במים באזור הים התיכון.
המשימה הטכנולוגית הנוספת של הפרויקט נועדה להוכיח יכולת תמרון וייצוב של הלוויין ושינוי מסלולו.

• מחקר משותף עם איטליה
במסגרת שיתוף הפעולה של סוכנות החלל הישראלית עם סוכנות החלל האיטלקית (ASI), החלה השנה הערכות לביצוע מחקר משותף על מספר לוויינים שכולל פיתוח מצלמה בעלת 250 אורכי-גל אשר תאפשר לזהות זיהומים וחומרים רעילים באוויר. הפרויקט אמור להסתיים השנה. חציו של הפרויקט ממומן על ידי איטליה וחציו על ידי ישראל.
• פרויקט עם נאס"א
בתחילת 2009 הגישה הסוכנות הצעה לנאס"א לשימוש בלוויין הישראלי קל המשקל TECSAR שעליו תורכב מצלמה לצילום כוכב הלכת נגה. בשל היותו של הכוכב מכוסה עננים רעילים, לא הצליחו עד כה לצלמו באמצעים רגילים. מצלמת מכ"ם מפתח סינטטי שפיתחו האמריקאים שוקלת כטונה מה שלא איפשר את שיגורה בשל משקלי הלוויינים הקיימים. ישראל ניצחה בשלב הטכני של ההצעה אך בשלב השיבוץ למשימות החלל לא נכנס לבסוף הלוויין הישראלי למשימה. עם זאת, בסוכנות ובנאס"א שוקלים כעת לפתח במשותף לוויין מסוג זה.
הסכמים שנחתמו ב-2011
• ב-2011 נחתמו שני הסכמים בין-לאומיים משמעותיים: עם סוכנות החלל האירופית (ESA) ועם סוכנות החלל הרוסית.
• הסוכנות נמצאת במגעים עם ברזיל וקזחסטן לחתימה על הסכמים.

תכניות נוספות

  • הסוכנות הגישה מועמדות לאירוח כינוס החלל העולמי בישראל בעוד כשלוש שנים. באפריל יודיעו ראשי הארגון על המדינה שנבחרה לארח את הכינוס. סוכנויות חלל מובילות הביעו את תמיכתן באירוח הכנס בישראל והכריזו על נכונותן להשתתף בו.
  • פרוייקטי מחקר בהתנעה – מכון ויצמן, הטכניון, SpaceIL
  • רקע ונתונים על תעשיית החלל בישראל ושוק החלל העולמי
  • תעשיית החלל בישראל מונה כעשרים חברות בענפים של פיתוח וייצור לוויינים, הפעלת לוויינים, מכירת שירותי תקשורת וחישה מרחוק ומכירת ציוד קרקעי.
  • דו"חות חברת המחקר Futron מהשנים האחרונות הראו שישראל נמצאת במקום השמיני בין המדינות העוסקות בחלל על פי מדד תחרותיות הנחשב מהימן.
  • עד היום הושקעו בתשתיות החלל בישראל כ-2 מיליארד דולר, חלקם בתשתיות פיזיות.
  • לישראל 13 לוויינים, תשעה מהם סובבים כרגע בחלל, מתוכם לפחות שישה לווייני תצפית ושלושה לווייני תקשורת. עד כה נרשמה 100% הצלחה של הלוויינים שכבר בחלל.
  • שוק החלל העולמי מוערך ב-250 מיליארד דולר. גודלו של שוק הלוויינים המסחרי לרבות האפליקציות הנגזרות ממנו הוא כ-120 מיליארד דולר, רובו לווייני תקשורת, וכ-2 מיליארד דולר מתוכו עבור מערכות חישה מרחוק. ניתוח שערך ב-2010 איל רוזנר, יועץ לפיתוח עסקי ששכר משרד המדע והטכנולוגיה, הראה שפוטנציאל השוק האזרחי לחברות הישראליות הוא כ-6-4 מיליארד דולר בשנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן