סיקור מקיף

ניתן לשתול DNA מלאכותי בזירות פשע ולהטעות את המשטרה

כך קובעים מספר מדענים ישראלים, בראשותו של ד”ר דן פרומקין ממכון ויצמן, שפיתחו במסגרת חברת ההזנק נוקליקס ערכה המזהה DNA מלאכותי. במאמר שפרסמו בכתב עת מדעי  FORENSIC SCIENCE INTERNATIONAL: GENETICS

ד''ר דן פרומקין. צילום: מכון ויצמן
ד''ר דן פרומקין. צילום: מכון ויצמן

במהלך עשרים השנים האחרונות גרמו יכולות ניתוח ה-DNA למהפכה במדעי הזיהוי הפלילי (המדעים הפורנזיים), וכן הפכו לכלי משמעותי במערכת אכיפת החוק. כיום, עדויות DNA הן המפתח להרשאה או זיכוי חשודים במגוון סוגי פשעים, מגניבה, דרך אונס ועד רצח. ואולם, האפשרות המטרידה שניתן לזייף עדויות DNA זכתה עד כה להתעלמות. כך קובעים דן פרומקין, אדמן ואסרשטרום, אריאן דוידסון מחברת נוקליקס הישראלית, ואמנון גרפית, מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בכתב העת FORENSIC SCIENCE INTERNATIONAL: GENETICS תחת הכותרת “אוטנטיקציה של דגימות DNA”

“הסתבר כי טכניקות הביולוגיה המולקולרית כגון PCI, שיבוט מולקולארי ולאחרונה גם שיטות של הגברת גנום שלם (whole genome amplification – WGA) מאפשרים לכל אחד בעלי ציוד בסיסי וידע, לייצר כמויות בלתי מוגבלות למעשה של DNA מסונתז (מלאכותי) בעל כל מאפיין גנטי שיחפצו בו.”

“את ה-DNA המלאכותי הזה ניתן להצמיד על פני שטח של עצם או לשלב בתוך רקמות אדם מקוריות, ולשתול אותם בזירת הפשע. במאמר זה אנו מראים כי הליך הזיהוי הפלילי הנקוט כיום נכשל בהבחנה בין דוגמה כזו של דם, רוק ומגע על משטח, שה-DNA עליהם הוא מלאכותי, ובין דוגמיות DNA אמיתיות. יתרה מכך, הכנסתם למערכת Profiler Plus, המערכת שבה נוהגים להשתמש במשטרה לזיהוי החשודים, לא הראתה כל חשד לאנומאליה.”

“כדי לטפל בבעיה באורח יעיל, פיתחנו בדיקת אוטנטיות, המבחינה בין DNA טבעי ומלאכותי בהתבסס על ניתוח פיגול (מתילציה) של סדרת מיקומים גנטיים. ב-DNA טבעי, כמה מהמיקומים ניתנים לפיגול ואחרים לא, בעוד ב-DNA מלאכותי, כל המיקומים אינם ניתנים לפיגול.”

“הערכה נוסתה על דוגמאות דם, רוק ופני שטח שעברו מגע עם הנבדק, בהצלחה מלאה. אימוץ השימוש בערכת אוטנטיקציה לדגימות במהלך הליכי הזיהוי הפלילי חיוניים כדי לשמור על היושרה של השימוש בעדויות DNA במערכת המשפט. הם מסכמים.”

תקציר המאמר ב-FSI

6 תגובות

  1. לוטם:
    מה שכתבת בקישור אינו מתייחס לאמור בכתבה באופן מדויק ומלא.
    קודם כל – המאמר מדבר על DNA מסונתז – כלומר – כזה שלא נלקח מאיש אלא יוצר באמצעים מלאכותיים (לכן המאמר גם מדבר על כך שיכולים להיות לו איזה מאפיינים שרוצים).
    המאמר גם טוען שבכזב DNT כלל לא ניתן לבצע מתילציה בשום מקום.
    אינני בקי בפרטים ואין לי מושג מה הסיבה לכך אבל טענתך על כך שהמחקר מיותר מתעלמת מטענה זו.
    יתרה מכך – את מתבססת על הנחה הפוכה (ביחס לDNA עליו את מדברת שלא ברור אם הוא DNA סינתטי או לא).
    לכן – אחת מן השתיים: או שטענת ד"ר פרומקין פשוט שגויה (ואז היה עלייך לומר זאת ולא לטעון שהמחקר מיותר) או שאת מתייחסת לעניין שונה מזה שהמאמר דן בו.
    אגב – בעיני, העובדה ש DNA סינתטי אינו ניתן למתילציה נראית כמצב זמני לחלוטין שכל משמעותו היא שה DNA המסונתז עדיין לא מדמה את ה DNA האמיתי מספיק טוב. אם זה המצב הרי שסביר שבשלב מסוים תמצא טכנולוגיה מוצלחת יותר – כזו שבה ניתן יהיה למתל בדיוק את מה שאפשר למתל ב DNA טבעי וכשזה יקרה, השיטה המתוארת תפסיק לעבוד.

    אלקס:
    לא נכון.
    הרי לא מדובר על כך שבמקום מאד ספציפי בזירת הפשע ימצא קצת DNA אלא על כך שייוצר מצב שהחוקרים ימצאו את ה DNA הזה בכל המקומות שבהם יחפשו.
    לכן יש צורך בהרבה מאג DNA מאותו מקור.

  2. למה שמישהו ירצה לגדל תאים מזויפים של מישהו אחר, תהליך שדורש מעבדה, צוות מדענים, זמן והרבה כסף, אם פשוט אפשר לגנוב את הדגימות ממי שרוצים בעזרת תחבולות שונות, דבר שדורש מיליונית מהמאמץ?
    שתילת ראיות זאת המצאה משחר ההיסטוריה, מה הם גילו שלא ידענו?!

  3. הניסיון למכור פיתרון, לבעייה שיכולה להוות סיכון אם תפורסם, מזכיר לי את הברון מינכאוזן שמושך את עצמו מהביצה בשערות ראשו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.