הציפורים הקדומות החלו כנראה לעוף מיליוני שנים מוקדם מכפי שחשבו
לארכיאופטוריקס, הציפור הקדומה ביותר הידועה למדע, היה אכן מוח של ציפור, וזה לא נאמר בזלזול. על פי מחקר חדש, גודל המוח של החיה – הנחשבת לדוגמה מובהקת של הפיכת זוחלים מסוימים, ככל הנראה דינוזאורים, לציפורים של ימינו – הוא עדות חד-משמעית לכך שהיו לה הנתונים הדרושים לתעופה. מסקנה נוספת של המחקר, שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת “Nature”, היא שהציפורים החלו כנראה לעוף מיליוני שנים מוקדם יותר מכפי שהמדענים סברו עד כה.
החוקרים, ממוזיאון הטבע בלונדון, ביססו את ממצאיהם על מחקר ראשון מסוגו, שבו נעשתה בדיקת רנטגן ולאחריה שחזור של קופסת המוח והאוזן הפנימית של מאובן ארכיאופטוריקס בן 147 מיליון שנים, שנמצא בגרמניה. השלד, השקוע בתוך מצע אבן גיר, הוא של יצור בגודל של עורב.
החוקרים גילו כי מבחינת הגודל, הצורה והנפח, מוחו של הארכיאופטוריקס היה דומה לזה של העיט או הדרור המודרניים. מדידות של התעלות העגולות למחצה – מנגנון שיווי המשקל בתוך האוזן – גילו כי לארכיאופטוריקס היו “המאפיינים הנוירולוגיים והמבניים הדרושים לתעופה”.
מחקרים קודמים על הכנף והזנב המנוצים של הארכיאופטוריקס והאנטומיה הציפורית שלו – ובכלל זה עצם-בריח בולטת – תמכו בהשערה שהוא היה מסוגל לעוף, ולו במידה מסוימת. אבל צוות המחקר, בראשות אנג'לה מילנר, פליאונתולוגית במוזיאון הבריטי, כתבו שלפני המחקר הנוכחי “היה ידע מועט בלבד על המידה שבה מוחו וחושיו המיוחדים של ארכיאופטוריקס היו מותאמים לתעופה”. בהודעה שפירסם המוזיאון כתבה מילנר, “אם התעופה היתה מצויה בשלב כה מתקדם כבר בתקופתו של הארכיאופטוריקס, פירוש הדבר שהיו ציפורים שהתעופפו מיליוני שנים מוקדם יותר משחשבנו”.
