לפני 35 מיליון שנה היתה היבשת השישית, אנטארקטיקה, שונה בהרבה מכפי שהיא כיום. מעטה הקרח העבה המכסה את רובה לא היה קיים. התהליך החל לפני 15 מיליון שנה, ונמשך כ-6 מיליון שנה.
ד''ר נח ברוש
לפני 35 מיליון שנה היתה היבשת השישית, אנטארקטיקה, שונה בהרבה מכפי שהיא כיום. מעטה הקרח העבה המכסה את רובה לא היה קיים. התהליך החל לפני 15 מיליון שנה, ונמשך כ-6 מיליון שנה.
מעטה הקרח הדרומי משפיע רבות על האקלים העולמי: הקרח הלבן והמבריק מחזיר את רוב קרינת השמש המגיעה אליו, ומתחתיו נאגרת כמות מים ענקית. ככל שכמות הקרח גדלה, כך יורד נפח האוקיינוסים ומפלס הימים יורד בכל העולם.
בשנים האחרונות מופנית תשומת לב רבה להבנת האקלים האנטארקטי, ומשלחות רבות שוהות בתחנות המחקר ביבשת. המחקרים מתמקדים בהבנת ההיסטוריה של מזג האוויר שם, על-ידי קידוחי עומק בקרח ובדיקת הרכבו. מהנתונים אפשר ללמוד על הטמפרטורה ששררה בעבר הרחוק בחלק זה של העולם. יחד עם הקידוחים היבשתיים, מתבצעים גם קידוחים ימיים, דרך משטחי הקרח שב''מדף רוס'' ובמדף הקרח הנגדי, על-שם ''רון פאכנר''. בנוסף מתבצעות טיסות מיוחדות לרוחב היבשת כשמכשירי המכ''ם המוטס בוחנים את הקרח מלמעלה ואת כיווני הזרימה שלו.
הקרח איננו
מקובע ביבשת אנטארקטיקה, אלא ''זורם'' לאיטו. בנוסף לכך בודקות משלחות של גיאולוגים את הסלעים, בין היתר גם בחצי-האי האנטארקטי (הקרוב ביותר לאמריקה הדרומית, שם נמצאים גם שני שליחי האגודה האנטארקטית הישראלית המסייעים לחוקרים מאוקראינה).
בשנים הקרובות יגברו מאמצי המחקר באנטארקטיקה, וייתכן שלישראל יהיה חלק מרשים בכך.
