האמת על החיים הסודיים של הצמחים

אתר NRG העלה באוב רעיון ישן לפיו לצמחים יש רגשות. אחרי השוס של ראיון עם אדם מת, לפחות מדובר ברעיון מופרך אך בלתי מזיק. הנה בכל זאת ההסבר – מדוע עבודתו של החוקר לא היתה תקפה מהבחינה המדעית

תודעת הצמחים או אפקט באקסטר- 'מדע' שלם בעציץ משרדי

צמחים הינם יצורים חיים בעלי דופן תא עשויים מתאית (צלולוזה), חסרי מערכות עצבים ואין להם אברי חישה. דופן התא של בעלי החיים לעומת זאת אינו מכיל תאית, אך יש להם עצבים ואברי חישה.
באתר skepdic.com נכתב כי אף פיזיולוג – בין אם הוא עוסק בבעלי חיים או בצמחים לא יעלה על דעתו לנסות לערוך ניסויים בצמחים כדי לאתר הכרה או EPS משום שהידע שלהם יהיה מספיק כדי להוציא מכלל חשבון את האפשרות שלצמחים יש רגשות או תודעה ובוודאי לא בעוצמה של התחושה וההכרה האנושית. במונחים פשוטים: לצמחים אין מוח או כל דבר אחר הדומה למוח.
ואולם אדם אחד שהוא בור בכל הקשור לבעלי חיים וצמחים לא רק שערכו ניסויים כאלה בצמחים כדי לאתר תחושות ורגשות, ואף טען שיש לו הוכחה מדעית לכך שצמחים חווים מגוון רחב של תחושות ורגשות. הוא גם טען שהצמחים יכולים לקרוא מחשבות אנושיותת. שמו קליב באקסטר (Cleve Backster) והוא פרסם את המחקרים שלו בכתב עת ניו אייג'י בשם כתב העת הבינלאומי לפארא-פסיכולוגיה (International Journal of Parapsychology) תחת הכותרת “עדויות להכרה ראשונית בחיי הצמחים”). המאמר התפרסם בגליון חורף 1968 (כרך 10 גליון 4) של כתב העת. הוא ניסה את הצמחים שלו במכונת פוליגרף ומצא שצמחים מגיבים לאמת ולשקר.
ד”ר באקסטר טוען שיש לו תואר D.Sc ברפואה משלימה מה- Medicina Alternativa. הוא גם טוען לתואר מהמכון הטכנולוגי למדעי האדם, מוסד בלתי מוכר שהוקם בידי ד”ר הירושי מוטויאמה כדי לחקור את “בני האדם כתלת ממדיים”. ד”ר מוטויאמה טוען לכך שהוא מדען וכהן שינטו ש”הגיע לרמת מודעות המאפשרת לו לראות מעבר לגבולות הזמן והחלל”.
אז דוקטור הוא לא. טענותיו ה'מדעיותד של באקסטר נשללו בידי הורוביץ, לואיס וגאשטייגר (1975) וקמטז Kmetz (1977). קמטז סיכם את ממצאיו כנגד באקסטר במאמר בסקפטיקל אינקויירר (1978). באקסטר לא השתמש כיאות בבקרות במהלך הניסוי. כאשר נעשה שימוש בבקרות, לא הצליחו החוקרים לאתר תגובות או מחשבות לגבי אמת ושקר. החוקרים הללו מצאו כי הגורמים חתנודות הפוליגרף יכולים להיות תוצאה של מספר פקטורים, לרבות חשמל סטטי, תנועות בחדר, שינויים בלחות וכו'.

למרות זאת, באקסטר הפך לאהובם של כמה מנהיגי כתות, פארא-פסיכולוגים ופסוודו מדענים. עבודתו צוטטה כהגנה על השריה dowsing מגון צורות של ריפוי באמצעות אנרגיות, חישה מרחוק ללא מכשירים ותוכנית סילבה לשליטה במוח (הידועה גם כשיטת סילבה). ב-1995, הוזמן באקסטר להרצות בכינוס הבינלאומי של סילבה בלארדו, טקסס. כמעט 30 שנה אחרי ה'תגלית' המקורית שלו, הוא עדיין מספר את אותו הסיפור. זה סיפור מאוד חושפני ושווה חזרה. הוא מראה את הטבע הסקרן שלו, כמו גם את הבורות שלו בסכנת הטית האישור והערכה עצמית. באקסטר בבירור אינו מבין מדוע מדענים משתמשים בבקרות במחקרים סיבתיים.

באקסטר מספר כי ב-2 בפברואר, 1966, במעבדתו בניו יורק הוא ביצע את ניסויי הצמחים הראשוניים. המעבדה שלו לא היתה מעבדה מדעית. למעשה היא כלל לא היתה מעבדה בתחילה. זה היה מקום שבו הוא העביר אימונים בשימוש בפוליגרף. היה צמח בחדר. ולדבריו “מסיבות לא ברורות נראה לי שיהיה מעניין לראות כמה זמן לוקח למים להגיע מהשורש, לכל אורך הגבעול ולבסוף לעלים.לאחר שהרוויתי את הצמח, חשבתי 'מה יכול להיות, יש לי המון ציוד פוליגרף, בואו נבדוק את תגובת מכשיר הבודק את גלווניות העור של הפוליגרף לעלים”.
בודק גלווניות העלים ׁGSR – galvanic skin response – הוא מקטע של הפוליגרף הבוחן את התנגדות העור לזרם חשמלי חלש. מצדדי השימוש בפוליגרף אומרים כי תגובות אלה של העור קשורות להתרגשות, ולפיכך לאמירת אמת. התאוריה היא שאם האדם משקר, הוא חרד יותר וכמות הזיעה גדלה במקצת אך בקצב הניתן למדידה. כשהזיעה גוברת, ההתנגדות לזרם חשמלי פוחתת. ברור שבאקסטר הוא טיפוס סקרן. אף אחד אחר לא היה בודק כמה זמן לוקח למים להגיע מהשורש לעלים בצמח משרדי. וכך החל עידן חקירות הצמחים במכונות אמת.
טענותיו של באקסטר הופצו בציבור ונתמכו על ידי מספר אנשים בעלי ידע והתמחות דומים לשלו. העיתונאי פיטר טומפקינס והגנן כריסטופר בירד כתבו את הספר “החיים הסודיים של הצמחים” ב-1989. בספר הוצגו עבודותיהם של באקסטר ו”מדענים” אחרים שהוכיחו לכאורה כי הצמחים הם בעלי יכולת טלפטית ויש להם רגשות, פחד ואהבה. בירד הוא גם המחבר של הספר “גידול מודרני של ירקות ולטומפקינס יש כמה ספרי “סודות”: סודות הפירמידה הגדולה” (1997), “הסוד הגדול של החיים בטבע: לחיות בהרמוניה עם עולם חבוי שלרוחות רפאים מפיות ועד לקווארקים (1997) ו”סודות האדמה – פתרונות חדשיםלשיקום כוכב הלכת שלנו” (1998).
למרות חוסר התמיכה המדעית בתיאוריה של מודעות הצמחים, הרעיון מקובל בידי רבים לא רק כאמת, אלא ככזה שאף אושר במחקרים ריבם. למעשה כוח הצמחים להבין את מחשבות האדם באמצעות קריאת השדות הביואנרגיות שלנו הוא מונח הידוע בקרב הפאראפסיכולוגים כאפקט באקסטר.
ברור שבאקסטר וממשיכיו סבורים שהם ביצוע עבודה מדעית בסיסית וחשובה. מדוע הוא לא זכה בפרס נובל? מדוע כמעט כל הקהילה המדעית מתעלמת ממנו? התשובה צריכה להיות מובנת מאליה. ואולם באקסטר ממשיך בעבודתו במרכז המחקר באקסטר בסאן דייגו, קליפורניה, שם הוא טוען להיות בעל יכולת להדגים שצמחים מגיבים לאהבה שלו ואפילו מציטטים לפקודות שהוא משדר אליהם במחשבה.

תמיכה מדעית?
אף כי המדענים מהזרם המרכזי הפריכו מכבר את טענותיו של באקסטר אודות טלפטיה בצמחים והמודעות שלהם, אתר ניו אייג'/עב”מי בשם Earthpulse.com, המוכר ספרים “מחזית המדע”, מצטט בוטנאי בשם ריצא'רד מ. קליין מאוניברסיטת ורמונט שהסכים לספק את התוכן לכריכה האחורית לספר “החיים הסודיים של הצמחים”. “אם אינני יכול לחדור לתוך צמח” או לחוש רגשות” המגיעים מצמח, ואינני מכיר אף אחד שיכול, אין פירוש הדבר שלא יכול להיות מישהו אחר שיהיו לו יכולות שלאנשים אחרים אין.”
אכן מילים כדורבנות, והן גם נכונות, ואולם חיפוש באתר אוניברסיטת ורמונט לא העלה שום חבר במחלקה הבוטנית או בשום מחלקה אחרת בשם ריצ'ארד מ. קליין. יתכן שמר קליין נחטף על ידי חייזרים, או אולי הוא עובד עם מר באקסטר כיצד לבצע נכון ניסוי בבקרה עיוורת כפולה. אחרי הכל, באקסטר עשוי למצוא שימוש טוב יותר לפוליגרף.