תושבי קרתגו העתיקה אכן הקריבו את ילדיהם

החוקרים מבקשים להפריך את התיאוריה השלטת לפיה אין להסתמך על כתבים יוונים ורומיים הנגועים בגזענות אנטי קרתגית אינה במקומה, במיוחד כשהממצאים הארכיאולוגיים תומכים בסברת הקורבנות

בתי קברות לילדים בקרתגו. הילדים הוקרבו כקורבנות לאלים. צילום ד"ר ג'וזפין קןןין, אוניברסיטת אוקספורד
בתי קברות לילדים בקרתגו. הילדים הוקרבו כקורבנות לאלים. צילום ד"ר ג'וזפין קןןין, אוניברסיטת אוקספורד

לאחר עשרות שנים של נטיה להכחיש את הטענה כי תושבי קרתגו הקריבו את ילדיהם , מחקר חדש גילה ראיות "מכריעות", לכך כי תרבות עתיקה זו באמת ביצעה את הפולחן השנוי במחלוקת.

מאמר משותף לחוקרים ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם , ובהן אוניברסיטת אוקספורד , מציע כי הורי קרתגו הקריבו בטקסיות ילדים צעירים כמנחה לאלים. המאמר טוען כי נסיונוות מלאי כוונות טובות לזהות קברי תינוקות עתיקים ככאלו שבהם קבורים תינוקות שמתו מוות טבעי הן שגויות. לדברי החוקרים נוהג הקרבת התינוקות הוא זה שגרם להקמתה של התרבות הקרתגית מלכתחילה.

המחקר סוקר עדויות ספרותית , אפיגרפיות (תחום המחקר המפענח וחוקר כתובות המופיעות על גבי חרסים וכו'), ארכיאולוגיות ורשומות הסטוריות של היוונים והרומיים שנחקרו עד שנות השבעים של המאה ה-20 כאשר חוקרים החלו לטעון כי תיאורית הקרבת הקורבנות היא פשוט תעמולה נגד קרתגו.

ד"ר ג'וזפין קווין מהפקולטה ללימודים קלסיים באוניברסיטת אוקספורד, ממחברי המאמר, אמרה : "זה הופך להיות יותר ויותר ברור שהסיפורים על הקרבת ילדים בקרתגו נכונים. זה משהו שהרומאים והיוונים דיווחו, וזה היה היה חלק מההיסטוריה הפופולארית של קרתגו במאה -18 ו-19.

"אבל במאה 20 יותר ויותר אנשים החלו לתמוך בדעה כי זו היתה תעמולה גזענית מצדם של היוונים והרומאים נגד האויב הפוליטי שלהם , וכי קרתגו צריך להישמר מההשמצות הנוראות הזה. " מה שאנחנו אומרים עכשיו הוא שהעדויות הארכיאולוגיות , הספרותיות והתיעודיות להקרבת ילדים הן מכריעות ושבמקום לדחות אותן על הסף, אנחנו צריכים לנסות להבין את משמעותן. "

העיר-מדינה של קרתגו העתיקה הייתה מושבה פניקית ששכנה בתוניסה של ימינו. היא פעלה בין שנת 800 לפני הספירה בקירוב ועד 146 לפני הספירה כאשר נהרסה על ידי הרומאים.

ילדים הן בנים והן בנות, בגיל של שבועות ספורים הוקרבו על ידי בני קרתגו במקומות המכונים תופת (תפת). בפועל בוצעו הפולחנים הללו גם על ידי תושבי מושבות פניקיות אחרות בסיציליה, סרדיניה ומלטה. ההקדשות מהורי הילדים לאלים חקוקות על לוחות אבן מעל השיירים השרופים שלהם , שהסתיימו עם ההסבר לאל או אלים הנוגע בדבר " שמע קולי וברך אותי ' .

ד"ר קווין אמרה : "אנשים ניסו לטעון כי האתרים הארכיאולוגיים הללו הם בתי קברות לילדים שנהרגו או מתו בגיל צעיר , אבל מלבד העובדה שילד חלש, חולה או מת יהיה הצעה עלובה למדי לאל , וששרידי בעלי החיים שנמצאו באותם האתרים טופלו באותו אופן בדיוק , קשה לדמיין איך מותו של ילד יכול להיחשב כתשובה לתפילה.

"קשה לנו להבין היום את מניעיהם של אנשים לביצוע פעולה זו ומדוע ההורים הסכימו לכך אבל כדאי לנסות." "אולי נבע הדבר היה מתוך אדיקות דתית עמוקה, או התחושה שהטובה שהקורבן יכול להביא אל המשפחה ואל הקהילה כולה גבר על חייו של הילד .

"אנחנו צריכים לזכור את הרמה הגבוהה של תמותה התינוקות בעת העתיקה. זה היה יכול להיות הגיוני להורים שלא להיקשר יותר מדי לילד שלא יכול גם לעבור את יום ההולדת הראשון שלו. '

ד"ר קווין הוסיפה: "אנחנו חושבים על טענת הקרבת הקורבנות כעל הוצאת דיבה משום שאנו רואים את המוסר במונחים שלנו. אבל אנשים הסתכלו על זה בצורה שונה לפני 2,500 שנה. אנחנו לא צריכים לדמיין שאנשים קדמונים חשבו כמונו ונחרדו מאותם הדברים."

התגובה נגד הרעיון של הקרבת ילדי קרתגו החלה במחצית השנייה של המאהה-20 והובלה על ידי חוקרים מתוניסיה ובאיטליה, המדינות שבהן נמצאו אתרי התופת. ד"ר קווין הוסיף: " קרתגו היה הרבה יותר גדולה מאתונה ובמשך מאות שנים רבות הרבה יותר חשוב מרומא, וזו עובדה שרבים שכחו."
אם נקבל את העובדה שפולחן הקרבת הקורבנות אכן התקיים בקנה מידה גדול, הוא מסביר מדוע המושבה נוסדה מלכתחילה. יתכן שהסיבה שהאנשים שהקימו את קרתגו ושכנותיה עזבו את ביתם המקורי של הפיניקים בלבנון של היום, הייתה כי פיניקים אחרים הסתייגו מהפרקטיקה הדתית יוצאת דופן שלהם.

 

" נטישת ילד הייתה נפוצה בעולם העתיק,וקורבנות אדם נמצאו בחברות היסטוריות רבות אבל הקרבת ילדים היתה נדירה יחסית . אולי קרתגו שימשה למייסדיה כמו מייסדי ההתיישבות באמריקה בצוקי פלימות', היו אדוקים במסירותם לאלים שכבר לא התקבלו בברכה בביתם."

"דחיית הרעיון של הקרבת ילדים עוצר אותנו מלראות את התמונה גדולה יותר. " היא מסכמת.

לידיעה באתר אוניברסיטת אוקספורד

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. ניסים
    התכוונת למילה , כדאי שתדע שהצרוף ברית-מילה הוא רק מאז
    נסיונו של אברהם להקריב את בנו,
    – מי שמתייחס לנושא חייב להפנים את ההבדל בין מילה לברית,
    – יהודים לא היו לפני הולדתו של יהודה ויצירת שבט יהודה,

  2. קרתגו ביוונית ובלטינית היא שיבוש של המילה הכנענית "קרתא חדתא" ובעברית "העיר החדשה" להבדילה מהעיר צור שבלבנון שהיתה מקור המתיישבים בקרתגו.

    המסקנות של החוקרים מתיישב יפה עם מה שנכתב בתנך על הפולחן הכנעני המושחת ולא מוסרי.

  3. באשר לקרבנות הילדים בקרתגה הפויניקית, העדות תלמודית מצמררת מספרת על מקור השם גיא בן הינום – שמפסגתו היו מדרדרים ללמוות בהתרסקו תינוקות בני שנה ובכדי שהאמהות לא תשמענה את זעקת האומללים היו הכוהנים מכים בעוצמה רבה בתופים ובכלי הקשה בכלל. לימים הומר הקרבן, סובלימטיבית, בתיש, בשעיר (ומכאן כינויו שעיר לעזאזל), אשר נצרבו בו כל חטאות בני ישראל, ובמותו האכזרי באה להם כפרה ומחילה.
    ניתן גם לשער כי טקס פידיון הבן הבכור היה מקורו בקרבן אדם אשר הומר בקרבן בהמה ווזה האחרון הומר בטקסים המודרנים של פידיון הבכור בתשלום סמלי

  4. התגובה נגד הרעיון של הקרבת ילדי קרתגו החלה במחצית השנייה של המאהה-20 והובלה על ידי חוקרים מתוניסיה ובאיטליה, המדינות שבהן נמצאו ה-
    לא הייתה ביקורת ליפני אלפיים חמש מאות שנים? נראה שהחוקרים לא קראו את הטקסט נתמכי.יש אזהרות חמורות נגד עבודה זרה (הפלשתים היו זורקים את ילדהם לאש של אליל בשם מולך). זה היה ריטואל עתיק שנמשך גם אחרי…איך אנו יודעים? כי גם מוחמד בקוראן מזהיר מפני אותו ריטואל

  5. פולחן הקרבת ילדים בדתות הפגניות במזרח התיכון היה פולחן מקובל ויש לו סימוכין וראיות רבות בתנך .
    .הפיניקים שמוצאם מצור וצידון עבדו את הבעל שהיה גם האל הראשי בארצות המוצא . הפולחן גם חדר ליהודה ומסופר שאחז המלך העביר את בנו באש . הוכחה חדה יותר נמצאת במלחמה נגד מואב שם הקריבו את בן המלך לכמוש כדי להציל את העיר .הגיוני מאוד עם כל הסימפתיה לפניקים שאכן נהגו כך .

  6. לא צריך להביא בתרגום המאמר את המלה " tophets " כפי שהיא, כי פשוט אין דבר כזה 'תופתס' בכנענית צפונית שהיא פניקית. האות 'S' באה רק באנגלית, בהוראת ריבוי. יש רק 'תפת' (ת' בחולם חסר) – מוקד, שרפה [עיין למשל: ירמיה יט' 14, או מלכים ב' כג,10]. כל מי שלמד פעם תנ"ך במערכת החינוך העברית, צריך לדעת את זה או לפחות להבין את זה, ולהבין גם את פשרה של התופעה האלילית הנדונה במאמר עפ"י משמעות המושג בתנ"ך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן