חשיפה ראשונה של יחידת הלווינים של אמ”ן

אל”מ אלי פולק, מפקד המערך החזותי בצה”ל חשף את היחידה המפעילה את לווייני הריגול הישראלים, בכנס החלל הישראלי שערכו מכון פישר ומשרד המדע * היחידה שהוקמה לפני 13 שנה בלבד, מפעילה את הלווינים ומפתחת מערכות ממוחשבות שתאפשרנה לזהות באופן אוטומטי את השינויים באתרים המצולמים כדי שהלקוחות של הלווינים לא יטבעו בים של פיקסלים

מערך האיסוף של מדינת ישראל, המאפשר למי שצריך לדעת מה מכין האויב, גם באתרים מרוחקים כגון אירן, אינו זוכה לחשיפה, לכל היותר לאיזכור בעת שיגור לוויני הצילום מסדרת אופק. מהרצאה שהתקיימה במסגרת כנס החלל הבינלאומי שהתקיים בסוף ינואר בהרצליה, לאחר שהלוויינים משוגרים, יש מי שמפעיל אותם יום יום ודואג שהם יחלפו מעל האתרים הנדרשים, כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו להשתמש במידע לתכנון אסטרטגי ואף טקטי. כיום משרתים את מערכת הבטחון הישראלית לווין הצילום אופק 7, לווין המכ”ם טקסאר ולוויינים מסחריים שישראל רוכשת מהם את התצלומים. הלוויינים משלימים את התצלומים המגיעים ממטוסים, מל”טים ומזל”טים ומאפשרים לקבל תמונה שלמה של שדה המערכה.

“מעגל המודיעין מורכב מארבעה רכיבים: איסוף , הפקה, עיבוד והפצה. תכלית הפעילות המודיעינית והמבצעים היא התראה, הרתעה והכרעה. כל מענה טכנולוגי (מערכות וסנסורים) נועד לתמוך בתכלית זו. אתגרי המודיעין הם לספק מענה משולב לחזית ולעומק והתפתחות איום מורכב. בין היתר העימותים כיום הם עם כוחות בחתימה נמוכה, המשתמשים בירי תלול מסלול תוך הסתרה, הונאה, שימוש בתווך אורבאני ובתת הקרקע. הלקוחות מבקשים עדכניות ודיוק, למרות העליה בנפחי המידע והעיבוד. הצרכן המודיעיני יבקש כמה שיותר חליפות לווין מעל יעד מסוים בזמנים מסוימים ועלינו לפתח יכולת הפצת המידע והידע עד לרמת הדרג הנפרס בזמן מבצעי.”

“זמן חיות המטרה קצר מאוד. מה שלא הצלחת לאסוף, לעבד ולסגור מעגל תוך זמן קצר לא יהיה קיים. בנוסף עלינו לנהל מעקב רציף על השטח ואיתור שינויים, לחפש מטרות בחתימה נמוכה ומאפייני הסתתרות, זיהוי וגילוי תשתיות תת קרקעיות. מרחבים הרריים משופעי צמחיה (בלבנון). מרחבים אורבניים (עזה), מענה למזג אוויר – לילה ואל ראות, האויב גם לומד תוך כדי לחימה. הפקת הלקחים שלהם מרשימה. שיתוף הידע קיים והיות ויש מדינה אחת שהיא נותנת את החסות – אירן היא עוסקת בשיתוף והטמעת ידע. ”

“האיומים מגיעים ממספר מעגלים – המעגל הראשון הוא הטווח הקצר – עזה, שם הבעיה היא תותחים, רקטות קצרות טווח, הברחתם והסתרתם במנהרות. גם במעגל השני – לבנון, אנו פוגשים טילים ורקטות ארוכות טווח וגם שם האויב פועל למינהור והסוואה. המעגל השלישי – אירן, שמפתחת טילים ורקטות ארוכי טווח המכסים את ישראל ובקרוב גם חלקים נרחבים מאירופה. לשם המחשה שטחה של אירן הוא 1.6 מיליון קמ”ר, לעומת 22 אלף קמ”ר – שטחה של ישראל.”

אל”מ פולק הראה סרטון הדמיה תלת ממדית של האתר להעשרת האורניום של אירן בנתנז, כולל מבנים תת קרקעיים. “ללא עולם הלוויינות כנראה שלא היינו רואים מה קורה באירן. היכולת של מדינת ישראל באיזורים מרוחקים תלויה בלוויינות.

“הדרישות שלנו מהלווינים הם: יכולת כיסוי רציף יום ולילה ובכל תנאי ראות; יכולת איסוף איכותי כלומר צילום ברזולוציה גבוהה וספיקת שטח גדולה, כלומר כיסוי שטחים נרחבים לצרכים שונים יכולת כיסוי אזורים ממוקדים בכלל העולם יכולת תכנון משימות והפצה בקבועי זמן קצרים ניצול מקסימאלי של כל חליפת לוויין מעל השטח; שיפור יכולת ההתרעה באמצעות דגימת מטרות בתדירות גובהה (מספר פעמים ביום). ”

לא לטבוע בים הפיקסלים

“כדי לענות לדרישות אלו אנו משתמשים בחיישנים שונים – למשל צבע (לווינים מולטי ספקטרליים שמסוגלים לצלם בהרבה אורכי גל במקביל), אינפרה אדום או לייזר. חיישנים אלה שיספקו הפרדה, דיוק, יכולת לבנות תמונה בתלת מימד, וכל זה תוך בטחון מידע ותקשורת. חיישנים אלה מאפשרים לתת מענה לחתימה נמוכה והסתתרות, מרחבים משופעי צמחיה ואיזורים אורבניים. במיוחד חשוב השילוב בין הסנסורים הללו.”

אתגר נוסף עמו עלינו להתמודד היא גודש המידע – טיפול בהיקפי ובאיכות מידע חזותי גדלים. בזכות העשייה המדהימה של הגופים בתחום הזה אנחנו עולים גם בהיקף הפיקסלים בגלל הרזולוציה וגם בדיוק עדכניות והיקף ההדמאות, והיעד שלנו הוא להגיע למערכות אוטומטיות שיודעות לסנן, לתכלל, לעבד ולהפיץ, אחרת נטבע בתוך ים הפיקסלים.השינויים המהירים בסביבה מחייבים מתן מענה מודיעיני-מבצעי-טכנולוגי בקבועי זמן מהירים.

יחידת הלווינות שאני מפקד גם עליה היא הגוף המבצעי. היחידה הוקמה לפני כ-13 שנים. מלווין אחד שתופעל על בסיס חכירה, היום מופעלים מספר לוויני תצפית מודיעיניים חלקם כחול לבן, חלקם מסחריים. מדובר בחיילים צעירים ואלו הצעצועים שלהם,. בזכותם, ניצולת הפקות המודיעין עומדת בחזית היכולת ביחס למדינות בעולם. היחידה נשנעת על כוח אדם צעיר המוכשר ביחידה ואמון על תפעול מערכות התכנון, השליטה הבקרה והקליטה. מרגע שהלוויין נמצא בחלל אנחנו אחראים על תפעולו.

לסיכום מבקש אל”מ פולק לשבח את הסינרגיה בין הגוף המבצעי (יחידת הלווינות) לגוף המבצע (תע”א) ולמנהלת התוכנית (מת”א) מהווה גורם משמעותי ועוצמתי בתוכנית הלוויינים הישראלית. “לאמן אחריות כוללת למתן מודיעין (איסוף הפקה עיבוד והפצה ) מעצם היותו הקמ”ן של הצבא. תחום הלוויינות נותן מענה מצוין לצרכי ודרשיות קהיתת המודיעין. התוצרים מאפשרים להבין את תמונת המודיעין, לתמוך בלחימה ולסייע בהחלטות הדרג המדיני. כיום לא ניתן לתאר מתארי עימות היום ללא לוויני מודיעין כחול לבן.”