בשנת 480 לפני הספירה ציווה אחשורוש מלך פרס על אנשיו לבנות תעלה באורך שני קילומטרים, שתחצה את חצי-אי אתוס שבצפון יוון. מבצע זה היה, כך נראה, אחד המפעלים ההנדסיים הגדולים של אותהתקופה.
שיטות סייסמיות איפשרו את גילוי התעלה העתיקה
מאת יודהיג’יט בהאטאצ’רג’י’ ניו
יורק טיימס, הארץ
ארכיאולוגיה
בשנת 480 לפני הספירה ציווה אחשורוש מלך פרס על אנשיו לבנות תעלה באורך שני קילומטרים, שתחצה את חצי-אי אתוס שבצפון יוון. מבצע זה היה, כך נראה, אחד המפעלים ההנדסיים הגדולים של אותה תקופה.
התעלה היתה חיונית לפלישתו של המלך אחשורוש ליוון. 12 שנים
קודם לכן ניסו הפרסים לעשות זאת, בחוסר הצלחה. אחשורוש היה
סבור, כנראה, שבניית התעלה תאפשר להעביר את ספינות הצי בלי
שיעמדו באיום של טביעה בעת סערה בים.
אחשורוש אכן פלש ליוון באותה שנה, והחל בתקופה קצרה של כיבוש
פרסי באירופה. ב-2,500 השנים שחלפו מאז, ההיסטוריונים חלוקים
בדעתם אם תעלת אחשורוש המפורסמת אכן נחפרה בשלמותה, מחוף אל
חוף של חצי-האי. כמה מהם פיקפקו בעצם קיומה, וטענו שקיומו של
מישור סלעי על חצי-האי היה הופך את בניית התעלה למשימה בלתי
אפשרית, בהתחשב ביכולות הטכניות שהיו לפרסים.
כעת גילו חוקרים מבריטניה ויוון ממצאים שמהווים, לטענתם, עדות
חד משמעית לכך שהתעלה אכן נבנתה במאה החמישית לפני הספירה.
בהסתמך על מידע גיאולוגי שנאסף כמה מטרים מתחת לפני הקרקע, שם
קבורה כיום התעלה, הצליחו החוקרים לשרטט מעין מפה שמפרטת את
ממדי התעלה ואת מיקומה.
רוחב התעלה היה כ-35 מטרים על פני השטח, והיא איפשרה מעבר של
שתי ספינות מלחמה יחד. צדדיה היו משופעים כלפי פנים, כך
שבתחתיתה היה הרוחב כ-17 מטרים. עומק התעלה היה 15 מטרים מתחת
לפני הקרקע.
“זה היה מבצע אדיר”, אמר ד”ר בן איסרלין, ארכיאולוג
באוניברסיטת לידס שהחל את פרויקט המחקר על התעלה בתחילת שנות
ה- .’90″לא היו אז גלגלות. הפועלים היו ממלאים סלים באדמה
ומעבירים אותם הלאה מאיש לרעהו, וכך כל הדרך עד למעלה”.
מיפוי התעלה היה גם הוא מבצע מסובך. ד”ר ריצ’רד ג’ונס, החוקר
הראשי בפרויקט וארכיאולוג באוניברסיטת גלזגו, ועמיתיו למחקר,
השתמשו בשיטה סייסמית שבדרך כלל משמשת בקידוחים לאיתור נפט
ומינרלים. בשיטה זו, חובטים עם פטיש כבד בחתיכת מתכת שמונחת על
הקרקע. החבטה יוצרת גלי הדף שמתפשטים מטה, לתוך הקרקע. החוקרים
ניתחו את הזמן שנדרש לגלים לשוב לפני השטח, וכך הצליחו לשרטט
תרשים סייסמי של התעלה הקבורה.
“המבנה גדול מכדי שניתן יהיה לאפיינו באמצעות טכניקות
ארכיאולוגיות רגילות”, אמר ד”ר ואסיליס קראסטאתיס, חבר בצוות
שביצע את המחקר הסייסמי והגיאופיסי במצפה הלאומי של אתונה.
ממצאי הצוות דווחו באחרונה בכתב העת .Journal of Applied
Geophysics מבנה התעלה, כפי ששורטט על ידי הצוות הגיאופיסי,
אושר על ידי ניתוח דגימות משקעים שהוצאו מעומקים שונים.
התעלה, הקבורה תחת משקעים שהצטברו במשך מאות שנים, היא עדות
לאסטרטגיה צבאית, ניהול כוח אדם והנדסה אזרחית ברמה מרשימה.
המבנה מספר גם על קוצר ראות ועל חופזה, ועל מלך שככל הנראה
מיהר כל כך לכבוש, שלא נתן דעתו על שימור התעלה כמעבר מים
קבוע.
“מניתוח המשקעים בתעלה, ידוע לנו שככל הנראה היא לא האריכה
ימים”, אמר ג’ונס. “הפרסים לא חשבו עליה כעל מבנה שיעמוד למשך
מאות שנים. ברגע שספינותיהם עברו, זה היה סופה”.
ד”ר מריה ברוסיוס, חוקרת של היסטוריה עתיקה באוניברסיטת
ניוקאסל, אמרה שהתעלה מפגינה יכולות הנדסיות שהיו קיימות עוד
לפני תקופתו של אחשורוש. “היכולת לבנות מבנה כזה היתה קיימת
מאז ימי ממלכת בבל וממלכת אשור”, אמרה ברוסיוס.
