אירופאים ראשונים שסיפרו על כיפות לבנות בקו המשווה, היו מקור לגיחוך, היום כולם יודעים מכירים ומוקירים את “הפסגות הלבנות של מזרח אפריקה”. טיילים מכל קצוות תבל באים להתפעל מהתופעה, כמו גם מעושר הצמחייה והחי שמתקיימים במורדות.
ד”ר אסף רוזנטל
שלשה רכסים/הרים במזרח אפריקה מכוסים בקרחונים ובשלג עד, שלשתם מפורסמים וידועים בגלל ייחודם, חשיבותם ויופיים המושך. אירופאים ראשונים שסיפרו על כיפות לבנות בקו המשווה, היו מקור לגיחוך, היום כולם יודעים מכירים ומוקירים את “הפסגות הלבנות של מזרח אפריקה”. טיילים מכל קצוות תבל באים להתפעל מהתופעה, כמו גם מעושר הצמחייה והחי שמתקיימים במורדות.
בגלל יחודם וחשיבותם הוכרזו שלשת ההרים – רואנזורי, הר-קניה, קילימז'רו, כאתרי מורשת בין-לאומיים, (עי' יונסקו). אלא ש ב 20 השנים האחרונות קורה משהו, מטיילים שרואים את הר-קניה או את ה קילימנז'רו “טוענים” כי הם שונים ממה שראו בתמונות / גלויות, הכתר הלבן הולך וקטן, הולך ונעלם.
הרכס השלישי בגבהו באפריקה הוא רכס הרי ה רואנזורי (אוגנדה/רואנדה), פטולומי (נוסע רומי) תאר אותם כ”הרי-הירח”. למרות קרבתם לקו המשווה, כיפותיהם הגבוהות (5108 מטר) מושלגות,מכוסות קרחונים שמהווים את אחד המקורות החשובים למימי הנילוס. היער במורדות הרכס מהווה את אחד המיקלטים האחרונים לגורילות ההרים ולשימפנזים, הנגישות הקלה (יחסית) והעושר הטבעי מושך מבקרים רבים. השלג והקרחונים (ברואנזורי כמו גם בהר-קניה ובקילימנז'רו) מספקים מי שתייה והשקיה למיליוני צרכנים, מספקים זרימה בתחנות כוח, וכמובן משקים שמורות טבע מהידועות והחשובות בעולם.
על פי מקורות, הראשון שמדד את קרחון הרואנזורי היה הדוכס אברוזי (חוקר צרפתי שלאחרונה העלו עצמותיו לקבורה בברזוויל – שנקראה על שמו), אברוזי מדד ב-1906 את הקרחון וקבע את שטחו ל 6.5 קמ”ר. במאי 2006 התפרסם דווח ב-Journal of the American Geophysical Union.
על פי הדיווח הקרחון ברואנזורי ששטחו היה ב 1987 2 קמ”ר הצטמצם ל פחות מקמ”ר אחד.
המספרים מבוססים על נתונים מלווין, נתונים שפורשו ע”י חוקרים מיוניברסיטי קולג' בלונדון. על פי הקצב הנוכחי טוענים החוקרים כי הקרחון של רואנזורי יעלם לחלוטין תוך פחות משני עשורים.
גבהו של הר-קניה (קניה) “רק” 5195 מטר – השני בגבהו באפריקה. הר קניה נחצה ע”י קו המשווה, כלומר נמצא באזור אקלימי טרופי – חם, בגלל גבהו שוכנים בין כיפותיו קרחונים ובחדשים יולי אוגוסט מנשבות בו סופות שלגים שמכסות את ראשו בשלג. ההר שנתן את שמו למדינה שסביבו נחשב למושב האל של שבטי הבנטו ובשל כך מקודש.
היער סביב ההר עשיר ומגוון, מעל ליער, אחו-אלפיני. שימו לב, אחו אלפיני על קוו המשווה! הר-קניה מספק מים לנהרות בהם 6 תחנות כוח שמייצרות כ 80% מהחשמל בקניה. אחד הנהרות שחלק ממקורותיו בהר, מוביל מים למרכז קניה ומשקה את השמורה הגדולה והידועה טסבו. השם – הר-קניה (סרוס אנגלי של בטוי מקומי) מבטא/מתאר את העטרת הלבנה בראשו, היום השם אינו מתאים. העטרת הלבנה נעלמת ואינה רצופה, ההמסה המוגברת גורמת לתנודות עונתיות קיצוניות בכמויות המים בנחלים שסביב להר, עד כדי עונות בהן חסרים מים לתושבים שלרגלי ההר, חסר מים באחד האיזורים היותר רווים בקניה. סקר מראה כי 12 הקרחונים בפסגות הר-קניה מצטמקים במהירות, במאה השנים האחרונות איבד ההר 90% מהיקף קרחוניו !
הקילימנג'רו (טנזניה) נחשב ל”שיאן עולמי” בגלל גובהו מעל סביבתו המידית כ-5000 מטר. הוא מתנשא לגובה של 5999 מטר מעל פני הים, מה שמציב אותו כגבוה בהרי אפריקה. לכן – למרות קירבתו לקוו-המשווה, כיפותיו והמכתש שביניהן מכוסים קרחונים ושלג. לרגלי הקילמג'רו מצפון שוכנת שמורת אמבוסלי, שמורה יבשה ומאובקת (מקור השם הוא – אבק בשפה המקומית), נחל שחוצה את היובש מהווה מקור משיכה לחיות הבר ולעדרי הרועים. בשטחים הפתוחים חורשות עצי שיטה שמוריקות אחרי גשמים, השמורה פורסמה ע”י המינגגוי שבילה בה. מאז אמצע שנות השמונים, בד בבד עם תחילת הצטמקותו של הכתר הלבן בראש ההר החלו עצי השיטה להתייבש… מסתבר כי ההמסה המוגברת של שלגי הקילמג'רו מעלה את מפלס מי התהום באמבוסלי, עלית המפלס מעלה מלחים, המלחים פוגעים ומיבשים את הצומח הנמוך כמו גם את עצי השיטה. על פי מדידות והשוואת נתונים איבד הקילימגז'רו 80% מכסוי הקרח והשלג ב-80 השנים האחרונות.
הדעות חלוקות – מה גורם להצטמקות הקרחונים. ההתחממות העולמית? ירידה בכמות המשקעים? ירידה בעובי שכבת האוזון או אולי מחזור טבעי? יש להניח כי מס' גורמים מעורבים ומשפיעים. יהיה הגורם אשר יהיה רכסי מזרח אפריקה “ישלמו” (כבר משלמים) מס כבד כשהתהליך ימשך בכוון ההגיוני.
העלמות העטרות הלבנות מראשי ההרים שעל קוו המשווה תסגור את הגולל על תקופה בה צמחו אמונות, אגדות ומסורות מקומיות, בדיחות וחוסר אמון אודות חוקרים אירופאים, ומעל לכל יופי והתפעלות ממופע טבעי עשיר ומיוחד, העלמות שתביא לסיום תופעת טבע מיוחדת,
שלושת הרכסים לבני העטרת נחשבים, כל אחד לעצמו וכולם יחד, לאחד ממוקדי המשיכה היותר חשובים / מעניינים, כל אחד בארצו, כולם יחד באפריקה בפרט ובעולם בכלל, לכן המלצה – לפני שתעלם העטרת הלבנה, בואו לראותה.
