מרכז נאמן בטכניון ערך לאחרונה יום עיון ובו סיכם את דעות הצדדים השונים בנושא הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם. להלן תמציתו
מרכז נאמן בטכניון ערך לאחרונה יום עיון ובו סיכם את דעות הצדדים השונים בנושא הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם.
פצלי שמן הם סלעים שכבתיים ממוצא אורגני שניתן להפיק מהם בין 20% ועד 70% נפט על ידי חימום ומיצוי. על פי סקר גיאולוגי יש בדרום הארץ שכבות פצלי שמן בעומקים שונים – מפני השטח ועד עומק של כ-200 מטר, בכמויות של כ-15 מיליון טון – לא כולל את עמק האלה וחבל עדולם.
בעולם מפיקים את הנפט מפצלי השמן במכרות פתוחים בהם מגלים את שכבת הפצלים, כורים וממצים את הנפט והגז בתנורים. תהליך זה הורס שטחי ענק ומזהם את הסביבה והאוויר. קנדה וסין – ארצות בעלות שטחים ענקיים הן ארצות ש”יכולות להרשות לעצמן” הפקה בתהליך כה בזבזני. אפילו בארה”ב (הגדולה) מנסים להימנע מההליך הבזבזני על ידי פיתוח שיטה שבה חימום ומיצוי הנפט יעשה במקום (in situ). לפי שיטה זו, במקום כריה בשטח נרחב יוחדרו צינורות שיזרימו מים חמים (עד כ-500 מעלות צלזיוס לשכבות הפצלים, יחממו וימצו את הנפט והגז שישאבו למתקן ההפקה. במקרים מסוימים, כדי להקל על הפקת הגז והנוזל, משלבים בהפקה שבירת (fracturing) סלע האם (התשתית).
ראוי לציין כי בארה”ב נמצאת השיטה בשלבים נסיוניים,
כאשר בכל מקום בו מתקיימים הנסיונות – פורצת התנגדות של התושבים והירוקים. אצלנו מציעה חברה IEI (להלן היזם) להפיק את הנפט מפצלי השמן בחבל עדולם, על ידי מתקני הפקה “ניידים” שכל מספר שנים יעברו וינצלו שטח אחר.
מתקן “נייד” כזה תופס שטח של כ-1 קמ”ר לתקופה של 25 שנים בה יפיק כ-50,000 חביות ביום, על פי נתוני היזם. הסיכונים הסביבתיים והחברתיים בהפקת אנרגיה מפצלי שמן הם:
שימוש בכמויות ענק של מים
סילוק חמרים שיוריים (פסולת)
זיהום אקוות (אקוויפר)
פגיעה באוכלוסיות – אנושיות וחיות בר
פגיעה בקרקע ובנוף
זיהום מים ואוויר
ברור שכדי לנצל את הנפט שיופק יש לשנעו. לא ראיתי התיחסות לכבישים שיסללו ולכלי הרכב הכבדים שינועו עליהם.
¬
ביום עיון בנושא הפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם הופיעו היזמים להפקה, מולם ולידם הציגו גורמים שונים את מסקנותיהם ודעותיהם. כדרכם של מציגי דברים בפני קהל, רוב המצגות מלוות בטבלאות ותמונות וחסרות תוכן מפורט, ובכל זאת להלן תמצית הדברים.
הצעת חברת IEI
כמובן שעל פי חברת IEI כמויות הנפט המאופיין במשקל סגולי נמוך ובתכולת גפרית גבוהה והגז שניתן להפיק הן עצומות: כ-50,000 חביות ביום מכל קמ”ר, וסך הכל כמאה וחמישים מיליארד חביות.
לדברי היזם עלות הפקת חבית תהיה כ-40$ (היום מחיר חבית בשוק הוא כ-100$), זאת בשיטה, שנבדקת היום בארה”ב, של חימום שכבת הפצלים בעומק ללא כריה פתוחה. על פי היזם אין ולא תהיה פגיעה סביבתית. היזם מסביר כי על ידי הפקת האנרגיה משדה פצלי השמן בעדולם תחסוך המדינה כ-5 מיליארד דולר בשנה. מענין כי את עמדת המתנגדים מביא היזם בצטטו את “דו”ח צנובר” ובפרשו כי בסקר שהזמינו תושבי חבל עדולם הגיעו הסוקרים למסקנה כי אין סכנה ממשית למי התהום ושוב, רשות המים מפקחת על ה”פילוט” ודורשת קידוחי ניטור שיראו כי אין זליגת חמרים לאקווה.
אין במצגת של היזם התיחסות לבעיות סביבתיות אחרות כמו פגיעה בנוף, זיהום אוויר, רעש וכו’, למעט האמירה הסתמית כי: “לא תהיה פגיעה סביבתית”.
ד”ר אברהם ארביב, מנהל המו”פ במשרד האנרגיה והמים, הציג מצגת (רבת מלל) בה הוא מספר על נסיונות הפקת אנרגיה מפצלי שמן במישור רותם. הנסיונות (ובמידה מסוימת ההפקה המסחרית) עלו למדינה ולשותפיה כ-100 מיליון דולר.
להבנתי המסקנה הסופית היא כי אין הצדקה כלכלית להפקת הנפט מפצלי השמן בעדולם וכי הזיהום הסביבתי ופליטת מזהמים לאוויר גדולים יותר מאשר בתחנת כוח פחמית.
על אף שעד היום פועלת תחנת כוח שמפיקה אנרגיה מפצלי שמן עבור כי”ל, הפכה החברה המפתחת ל”חברת מדף”.
על פי נתוני ההידרולוגיה כפי שהוצגו ע”י ד”ר אבי בורגה מהמכון הגאולוגי, עובייה של השכבה הגאולוגית בה נמצאים פצלי השמן בעדולם כמה מאות מטרים. הפצלים “יושבים” מעל תצורת סלע (חבורת יהודה) שמהווה את האקווה העיקרית בארץ. בין הפצלים לאקווה יש שכבה של סלעי קירטון (גיר רך) שעוביה כ-100 מטר.
מאחר ששכבת הקירטון אינה מעבירה מים, קובע ד”ר בורגה כי: “בתהליך הפקת נפט מפצלי השמן אין סכנה ממשית לפגיעה באקווה שמהווה את ספק המים העיקרי”. ובכל זאת ידרשו עמדות ניטור ותאום עם רשות המים והשרות ההידרולוגי.
אין בסקר התיחסות לכמויות המים הענקיות שנדרשות לתהליך, אין התיחסות לסילוק פסולת.
ב”אדם טבע ודין”, שנציג שלהם השתתף אף הוא בכנס, טוענים כי מיזם פצלי השמן יגרום לפגיעה בשטחים פתוחים: פגיעה נופית והשפעה שלילית על אופי האזור. המיזם יגרום לזיהום אוויר, מפגעי רעש וזיהום מקורות מים. כמו כן יש לארגון השגות על ההליך החוקי של קידום המיזם.
לסיכום (שלי, א.ר.)
כיצד יוצאת מדינת ישראל בהצהרות לצמצום פליטת גזי חממה תוך כדי קידום מיזם מזהם?
מדינת ישראל מקדמת טכנולוגיות לפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים ובו בזמן מאפשרת מיזם מזהם להפקת נפט עתיר גופרית. במקביל, מדינת ישראל מבקשת להכיר בעמק האלה כמרחב ביוספרי וכאתר מורשת עולמית ובו בזמן עושה להפיכתו לאזור תעשיה.
קטונתי מלהבין מדוע לנסות לפתח מקור אנרגיה יקר ומזהם כאשר יש לנו גז בים וכאשר בכל העולם נוטים יותר ויותר לפתח מקורות אנרגיה נקייה.
ושוב: ראוי ונכון כי מחשבי החישובים יעזרו בכלכלנים שיודעים גם לחשב את ערכם של שטחים פתוחים – מול אזור תעשיה, של אוויר נקי מול זיהום, של נוף חקלאי פתוח מול מגדלי קידוח. דרושים כלכלנים שיידעו לחשב עלות של מיזם תעשייתי מול איכות חיים וסביבה.
7 תגובות
לאסף
אני מאמין כי הסיבה האמיתית לפיתוח מקור אנרגיה זה אינה באה ממניעים כלכליים אלא ממניעים פוליטיים.
למדינת ישראל הרצון להיות בלתי תלויה במדינות אחרות תמיד היה גורם משפיע והרצון להשיג עצמאות אנרגתית כנראה חשובה לממשלה יותר מנושאים סביבתיים. והקשר לגז הטבעי – גז טבעי אומנם מקור אנרגיה בארצנו שהוא נקי יותר וירוק יותר אולם הוא משמש להפקת חשמל ולכן הוא פחות רלוונטי לאנרגיה לצורכי תחבורה שם הפרויקט הנ”ל נכנס לתמונה על מנת להשיג עצמאות אנרגתית הן לייצור חשמל והן לתחבורה.
זאת דעתי בכל מקרה…
אז ב’, דבר תכלס מה הכיוון שלך, בעד או נגד המיזם?
הלו ! להתעורר שם !
כבר מזמן חצינו את הקוים האדומים בדרך למדינת עולם שלישי.
הכלכלה צומחת .
המדינה פורחת .
ואזרחים רבים נותרים בלי פרנסה מכובדת.
חישוב נוסף שהכלכלנים צריכים לעשות הוא להראות כמה יותר משתלם לבסס את משק האנרגיה שלנו על מקורות מתחדשים לעומת מקורות מתכלים, במיוחד אם אותם דלקים מופקים בארץ.
בחישובי עלות-תועלת רגילים נראה שמיזם פצלי השמן משתלם ואפשר אפילו לפצות על אובדן של אקוויפר ההר, עם למשל הקמה של מתקני התפלה נוספים.
אך כאן נכנס תהליך השינוי בכלכלה שעוברת לכלכלה בת קיימא, שבה מתחשבים בהשפעה גם על הדורות הבאים ועל הרשת האקולוגית בכל מקום.
לצערי הרב הדרך עוד ארוכה ובשל כך התקבלה ההמלצה השערורייתית על ייצוא רוב הגז לחו”ל, ע”י קביעת שער היוון גבוה כ”כ כאילו המדינה היא חב’ אקזיט.
להגיד שאותה כמות נפט תכניס לנו כסף רב זה לא נכון, כי זה יעלה לנו בשטחים הפתוחים, בזיהום אוויר משמעותי, בעיקר ממקור דלק הרווי בגופרית בריכוז הגבוה פי 60,000 מהתקן המתיר גופרית בדלק. בשל כך, כמו שנכתב ע”י חב’ IEI עצמה, יידרש שינוע של התמצית המופקת בעזרת משאיות למתקן זיקוק שיותאם לריכוז גופרית גבוה כ”כ, דבר שעוד לא קיים בארץ.
מיזם זה יקבע אותנו על המשך ביסוס ההכנסות שלנו על ייצוא משאבי טבע כאילו היינו עוד מדינת עולם שלישי. לראיה מישור רותם שכל מעבר בו מזעזע אותי מחדש.
אותו מיזם שהוקם שם להפקת אנרגיה מפצלי השמן לא הניב רווחים גם לפי הצהרות משרד האנרגיה והמים והחברה לישראל.
זאת בלי להכניס את העלויות הבריאותיות של תושבי ירוחם ודימונה בשל הפליטות מהפקת האנרגיה מהפצלים.
המיזם הזה, יחד עם שגשוג הפראקינג בעולם, רק מראה כמה אנחנו מכורים לדלקים הפוסיליים, ומוכנים לעשות הרבה בשביל להשיג עוד מנה. אותם פצלי שמן המהווים תחליף לנפט גולמי, משולים מבחינתי לתחליף הסם הניתן למכורים להרואין בשם אדולן. מכאן שחב’ IEI וממשלת ישראל מעוניינים להפוך את חבל עדולם לחבל אדולן כדי לספק סם לתאגידים הפטרוכימיים העולמיים.
אסף,
צר לי שבחרת לכתוב שהציטוטים לקוחים מהמצגת של היזם ושל הכנס מבלי להפנות למקום המדויק (כי בדקתי והם לא מופיעים שם). כמו כן, צר לי שבחרת להסיר את אחריותך לדברים רבים ואחרים ולטעון שאינך אחראי על כך עכי את רק ציטטת (ללא מראה מקום מדויק). זה לא רציני.
ציפיתי לתשובה יותר רצינית לאור המוניטין שלך.
בכל מקרה, אם יהיו לך תשובות ספציפיות לשאלות שהעלתי מקודם. אשמח לקרוא.
תודה
לאוהד שלום
לפי סדר התגובה שלך :
– לא זכורה לי פניה שלך ישירות אלי במידה והיתה פניה שמופנית ל”הידען”
הרי שאני לא הכתובת, לבטח לא עניתי לך כי “אני עסוק מכדי לענות”,
הכתבות שלי הן שלי כי אני כותב אותן ולפעמיםבמידה ואני מצטט ידיעות אחרות
אני מוסיף את דעתי , דעתי לא דעת האתר .
– מי שמפרסם ועורך את הידיעות (כולל כתבות שלי) הוא עורך “הידען”
ואיני חושב שהוא חייב לענות לכל מי שפונה עליו ,
– בתחילת הרשימה (וברובה ) הבאתי את הדברים כמו שהם מופיעים במצגות,
כולל המצגת של דר ארביב … ואם דר ארביב כתב “חברת מדף” ציטטתי את דבריו,
כך גם לגבי ההשקעה (למיטב הבנתי השקעה = עלות) ,
כמו כן ציינתי (מה שאינו ברור מהמצגת של דר ארביב ) כי יש מפעל (קטן) שמספק
אנרגיה לכי’ל,
– מאחר ואיני מבין בכלכלה ציטטתי את דברי המציגים כלשונם כולל המספרים,
וכולל החישוב כי המיזם אינו כלכלי,
– עם כל הכבוד לבג’ץ … אכן יש מקרים ונושאים בהם אנשיו מגלים בורות.
– בתחתית הרשימה יש קישור לכל המצגות ושם אתה יכול לראות איך נראה “מתקן זמני”,
– במצגות יש התיחסות למים והפניה למס’ מקורות , בכולם מתריעים על הסיכון לאקווה
ועל הצורך בשימוש בכמויות ענק של מים בתהליך ההפקה,
– אחרי שתראה את המצגות ותמונות המתקנים אולי תבין את נפח התנועה
וכמות המשאיות שינועו בשטח , גם להנחת צינורות יש עלות סביבתית / נופית.
– המתקן בדרום קטן לאומת המתוכנן בעמק האלה וההפקה בו בכריה פתוחה ,
המתקן “תקוע” ברכס זוהר במקום מרוחק מכל ישוב והוקם ללא התחשבות סביבתית ,
ולכן אין להשוותו למה שמתוכנן בעדולם,
– ושוב החישובים אינם שלי אלא לקוחים מהמצגת של היזם.
אוהד – רוב הרשימה היא מובאות מהמצגות רק בסופה הבאתי את דעתי
שאולי אינה לרוחך אבל זו גם דעה של כל מי שהסביבה יקרה לו .
היי אסף,
בעבר כתבתי מאמר תגובה לכתבה שהתפרסמה אצליכם על שינויי האקלים. ביקשתי שיפורסמו הנתונים ואפילו אבי הבטיח לי שהם יפורסמו במאי. זה היה לפני שנה אבל אני עדיין ממתין.
בנוסף, כתבתי מספר תגובות בעבר לך ולאבי בהן ניסיתי לשכנע אותכם למצוא טעויות במאמר שכתבתי על הסכום שאותו יש לשלם ליזמי האנרגיה הסולארית. אזכיר רק כי בסוף נמנעתם מלמצוא טעויות במאמר הקצר שכתבתי מאחר שטענתם שאתם עסוקים בפרסום מאמרים רבים מידי יום – “הכמות עדיפה על האיכות” אמרתם, אם אני זוכר נכון.
אני דווקא תומך באיכות על פני הכמות אבל כבר אז סיכמנו שאנחנו לא מסכימים בנושא זה.
בכל מקרה, מאחר שבאנרגיה אני קצת מבין (כמו שבטח שמתם לב מהמאר של האנרגיה הסולארית), רציתי להעלות מספר הערות ושאלות למאמרך:
1. קצת כלכלה: במצגת של ד”ר ארביב (בדקתי), נכתב שהשקיעו 100 מיליון דולר ולא שהמיזם עלה 100 מיליון דולר. יש לציין שהמיזם סיפק ומספק עד היום (זה כתוב במפורש במצגת) חשמל וקיטור. להגיד שהניסיונות עלו 100 מיליון דולר זה קצת חוטא לאמת, בייחוד לאור העובדה שעדיין מייצרים שם חשמל וקיטור.
2. תוכל בבקשה להציג את הבסיס למסקנה שאליה הגעת כי המיזם לא כלכלי? בייחוד לאור העובדה שעל פי המצגת של ד”ר ארביב, עלות הפקת חבית נפט הינה 60 דולר במונחים נוכחיים.
3. למה כוותך ב”הפכה החברה לחברת מדף”, תוכל הסביר מה זאת “חברת מדף”? אני מאמין כי ציטטת משפט נבוב מהמצגת של ד”ר ארביב. להבא, אני מאמין שצריך להיזהר יותר בציטוט משפטים שהכותב לא בקיא בפירושם.
4. למיטב זכרוני בג”צ דחה לאחרונה איזה עתירה נגד חברת EIE. לדעתך גם בג”צ לא מבין בעניין וגם עליו היזם הצליח לעבוד?
5. הזכרת מתקנים ניידים שיהיו בשימוש, תוכל בבקשה לפרט בנושא או להפנות למראה מקום בדבר אותם “מתקנים ניידים”?
6. גם בעניין השימוש במיים אשמח לאיזה לינק.
7. לידיעה כללית, נפט וגז מובילים בדר”כ בצינורות, יכול להיות שבגלל זה לא ראית את ההתייחסות לכבישים ומשאיות
8. מה הבדל פליטות גזי החממה בין נפט מיובא (כולל פליטות בשינוע) לעומת נפט שיופק או שהופק מפצלי שמן בדרום במתקן “שעלה 100 מיליון דולר”? תוכל להציג את חישובך?
9. לסיום, ניסית לראות איך ה-50,000 חביות ליום מסתדרים עם ה-150 מיליארד חביות? כמה שנים זה יוצא? תמיד תוכל להגיד שחברת EIE טוענת כך. במקרה זה, גם פה אשמח ללינק.
אסף, מאחר שאני מאמין שאינך כותב סתם ככה, אני סמוך ובטוח שתספק תשובות ענייניות לשאלות שהעליתי.
בתודה מראש,
אוהד