חום מתון ופעילות טקטונית מאפשרים איתור חיים בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, אך נדרש גם סיוע של אנרגיה כבידתית
במטרה לקיים חיים, צריך כוכב לכת לחוג סביב השמש שלו במקום שבו החום של הכוכב הנופל על פני השטח שלו הוא בטמפרטורה המדויקת כדי לקיים מים נוזלים. נכון?
עוד על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
לא בהכרח. מחקר חדש מציע כי במטרה למוך חיים, חייב כוכב לכת כזה גם שתהיה לו טקטוניקת לוחות, ואלו גורמים לצמצום טווח ההמצאות של כוכב לכת כזה מהשמש שלו.
רורי ברנס, אסטרונום מאוניברסיטת וושינגטון הוא החוקר המוביל במאמר העומד להתפרסם באסטרופיסיקל ג'ורנל לטרס המשתמש בחישובים חדשים ממודלים ממחושביםש הוגדרו כ “איזור החיים בסיוע הגיאות”.
מלבד מים זורמים, סבורים המדענים כי טקטוניקת הלוחות נדרשת כדי לקלוט את הפחמן העודף מהאטמוספירה ולכלוא אותו בסלעים, כדי למנוע מהאצת יתר התחממות האטמוספירה כתוצאה מאפקט החממה. תהליך טקטוניקת הלוחות או תזוזת הלוחות מהם מורכבים פני השטח של כדור הארץ מונעים בידי הדעיכה הרדיואקטיבית של גלעין כוכב הלכת, אך כוח המשיכה של הכוכב האם עלול לגרום לגלי גיאות בכוכב הלכת, דבר שיוצר אנרגיה נוספת המניעה את הלוחות.
“רק אם יש טקטוניקת לוחות ניתן לקבל יציבות אקלימית ארוכת טווח, שאנו סבורים שהיא חיונית לחיים” אמר בארנס.
הכוחות הטקטוניים אינם יכולים להיות חזקים מדי כי אחרת החיים ייכחדו זמן קצר לאחר שנוצרו. אמר. כוכב הלכת חייב להיות במרחק כזה משדה הכבידה של הכוכב כך שטקטוניקת הלוחות לא תיצור פעילות וולקנית קיצונית שבנה מחדש את פני השטח של כוכב הלכת בזמן קצר מדי שלא יאפשר לחיים להתפתח.
“מעל לכל, ההשפעה של מחקר זה היא הפחתת מספרן של הסביבות הניתנות לחיים ביקום, או לפחות כפי שאנו מבינים שצריכות להיות סביבות ניתנות לחיים.” אומר בארנס. “המקום הטוב ביותר לחפש בו אחר חיים הוא במקום שבו ההגדרה הישנה וההגדרה החדשה חופפות.
לחישובים החדשים יש השלכות גם על כוכבי לכת שקודם נחשבו קטנים מדי מכדי להחזיק חיים. דוגמה לכך היא מאדים, שבעברו ידע פעילות של טקטוניקת הלוחות, אך פעילות זו פחתה ככל שהחום הפנימי של כוכב הלכת דעך.
ואולם ככל שכוכבי הלכת קטנים יותר לשמש שלהם, כוח המשיכה חזק יותר, וגלי הגיאות גורמים לכוכב הלכת לשחרר אנרגיה נוספת. אם מאדים היה נע קרוב יותר אל השמש, גלי הגיאות של השמש היו עשויים להניע מחדש את טקטיוניקת הלוחות, לשחרר גזים מהגלעין ולעבות את האטמוספירה. אם מאדים מכיל מים נוזליים, בנקודה זו הוא היה יכול להתחיל לפתח חיים כפי שאנו מכירים אותם.
כמה מירחי צדק עשויים להשקל אף הם כפוטנציאל לתמיכה בחיים. ואולם באחד מהם, איו, מתבצעת פעילות וולקנית כל כך מאסיבית כתוצאה מכוחות הגיאות של צדק, עד כי הדבר גורם להסרת מועמדתו. פעילות טקטונית מחדשת לחלוטין את פני השטח של איו בתוך פחות ממיליון שנה. “אם הדבר היה מתרחש על כדור הארץ, היה קשה לדמיין כיצד החיים היו יכולים להתפתח”. אמר באנרס.
כוכב דומה לכדור הארץ, אך מאסיבי ממנו פי 8 נקרא גלייס 581d. כוכב לכת זה התגלה בשנת 2007 והוא שוכן במרחק כ-20 שנות אור מאיתנו בכיוון קבוצת מאזניים. בתחילה הוא נראה כי הוא רחוק מדי מהשמש שלו מכדי גלייס 581 מכדי להכיל מים ואולם תצפיות מהתקופה האחרונה קבעו כי המסלול נמצא בתוך תחום החיים למים נוזלים. ואולם כוכב הלכת נמצא מחוץ לאיזור החיים, אם לוקחים בחשבון את גלי הכבידה, שהחוקרים מאמינים כי הדבר מגביל מאוד את האפשרות לקיום חיים שם.
“המודל שלנו חוזה כי גלי כבידה עשויים לתרום אולי רבע מהחום הנדרש להפוך את כוכב הלכת לניתן לחיים, כך שהמון חום מדעיכה של איזוטופים רדיואקטיביים תידרש כדי לספק את ההפרש” אמר ג'קסון.
והוסיף בארנס: “השורה התחתונה היא שכוחות הגיאות הם גורם חשוב שאנו עומדים לשקול כאשר אנו מחפשים כוכבי לכת נושאי חיים.”
לידיעה ביוניברס טודיי
40 תגובות
משה:
איזה קשקוש!
בויכוח בתיאולוגי מדעי יש תמיד צד אחד שרק הוא צודק והשני אידיוט. פעם אנשי אמונה טענו שהיקום נוצר במפץ גדול "ויהי אור" קראו לו. המדענים טענו מנגד כי היקום הוא קדמון. פעם אמרו אנשי אמונה כי האל כל העת מחזיק את עולמו לבל יקרוס. המדענים טענו שיש שיווי משקל. היום רוב המדענים מקבלים את שתי ההנחות הדתיות לשעבר. כיום קוראים לאנרגיה הזו, "אנרגיה אפילה" יש "כח חלש", "כח חזק" ואף אחד לא מנסה לומר מאין מגיעה אותה אנרגיה אפלה.
לסבדרמיש יהודה
כוכב "חי" במרחק 1,000 שנות אור ? אני קונה עכשיו. זה לא כ"כ רחוק. זה ממש פה מעבר לפינה. אלף לפה אלף לשם.. אנחנו כבר שכונה. נכון, אולי לא כולם אינטיליגנטים, אבל חיים….לך תדע.
חברים יקרים.
אני צופהמניחמנחש כי החיפוש אחרי חיים דמויי ארץ
בפלנטות חוץ-שמשיות יעשה בארבעה שלבים עיקריים כדלקמן :
1]שלב זיהוי פלנטות דמויות ארץ-
ישוכללו אמצעי הצפיה וישוכלל כושר ההפרדה דור-1(רזולוציה) כך שנוכל לזהות בתצפיות, פלנטות דמויות ארץ סביב כוכבים שהיום רואים סביבם רק פלנטות ענקיות(דמויות צדק).
2]שלב זיהוי סימני חיים מפלנטות דמויות ארץ-
ישוכללו אמצעי הצפיה וישוכלל כושר ההפרדה דור-2, כך שנוכל לזהות בתצפיות, קווי פליטה של קרינת חומר חיי כגון: פליטה של צבע ירוק וקוי פליטה של חלבונים.
3]שלב זיהוי סימני חיים אינטיליגנטיים מפלנטות בהן התגלו סימני חיים-על פלנטות שבהם יזוהה קיום חומר חיי, יבוצע מעקב למציאת “קרינה אינטיליגנטית”, כגון קרינה מקודדת, קרינת גלי רדיו וטלוויזיה וכיו”ב שניתן לתרגמה למשהו שהוא בעל חוקיות של שפהתמונה וכו’.
4].זיהוי חלליות משדרות קרינה א.מ. שנשלחו מהפלנטות בהן זוהו קודם לכן חיים אינטיליגנטיים. יתכן כי חלליות אלה נשלחו לכיווננו ועושות דרכן אלינו. יש להערך לבואן ולקבלן בכל הכבוד והיקר המגיע להן.
חן טי:
עניתי שם
https://www.hayadan.org.il/andromeda-planet-1606099/#comment-226461
יהודה:
לי אין שום דעה בעניין אבל על כל פנים – לא טענתי שהחיים אינם נפוצים.
הגבתי – כפי שראית – רק לשיקולים שנראו לי שגויים.
מיכאל, אבי ויהודה שלום רב 🙂
כתבתי את התגובה הזו לכתבה "אסטרונומים צפו בכוכב לכת בגלקסית אנדרומדה" ולאור התגובות כאן, אני חושב שהיא מתאימה יותר לדיון זה, אז אנא, התעלמו ממנה שם (ואבי, אם אפשר למחוק אותה כדי לא ליצור כפל תגובות, אז אני מודה מראש ).
אשמח לקבלת דעתכם לגבי תאוריה שלי:
אם נניח לרגע שכדור הארץ הוא כוכב צעיר יחסית לכוכבי לכת אחרים בגלקסיה שלנו ובכלל (כמו שאני חושב שקראתי באיזה מאמר כאן) אזי ההתקדמות הטכנולוגית שלנו כאן יכולה להיות באיחור של מליון או מספר מליוני שנים ביחס לחיים תבוניים אחרים בגלקסיה שלנו או גלקסיה אחרת.
בשלב ראשוני, גזע תבוני שיצא לחקור כוכבים אחרים בסביבתו, בוודאי כבר פיתח יכולת טיסה מהירה וזולה מספיק כדי שיוכל לייבא חומרי גלם- במחיר סביר- לכוכב האם וגם לבנות מושבות על כוכבים
קרובים המאפשרים זאת.
בשלב שני, כדי לקיים תקשורת יעילה בין הכוכבים נדרשת טכנולוגיה המאפשרת העברת מידע מהירה יותר ממהירות האור. פריצת דרך כזו תהיה הבסיס למעבר חומר במהירות שמעבר למהירות האור ואז לטיסה בינכוכבית במהירות זו או גבוהה יותר.
כאשר יש אופציות כאלו, היכולת לחקור את כוכבי הגלקסיה שלך באמצעות טלסקופיים איכותיים באמצע החלל (כמו ממסרים המאפשרים תקשורת בינכוכבית) קלה וזולה ולכן לא חייב להיות קושי רב כדי לאתר את החיים על פני כדור הארץ.
דעתי היא, שלאחר איתור החיים כאן, איתור חומרי הגלם הקיימים על פני כוכבנו, הגיעו למסקנה אותם שכנים, שאין פוטמציאל כלכלי בקשרי מסחר עם כדור הארץ, שלא לומר על אפשרות להפסדים עקב התנגדות צבאית לכל ביקור יוצא דופן.
מהי דעתכם?
למיכאל
גם אם תחליט שהכל הוא כמו שכאן, הרי שקיבלת המון אפשרויות להתפתחות החיים!.
כמעט בכל מקום, החל ממעמקיי האוקיאנוסים עבור במידבריות החמים ביותר וכלה במישוריי אנטארקטיקה החיים קיימים ואף תוססים, אז מה יכול כבר להיות שונה בכוכבי לכת אחרים? ששם יותר חם?, יותר קר? פחות חמצן? מה כבר יכול להיות השינוי שימנע מהם להיווצר?
אני מאמין שהחיים ממש, ממש, נפוצים במרחבי הגלקסיה וכל גלקסיה.
שבת שלום
סבדרמיש יהודה
ניקולס ודן:
אין אף מדען (ממש אף אחד!) שלא יודע מה שאמרתם.
ובכל זאת – מכיוון שאי אפשר לבדוק את כל היקום ומכיוון שאפילו איננו יודעים איך להתחיל לזהות חיים שונים לגמרי וגם מפני שהדוגמה היחידה של תנאים בהם אנו יודעים בבירור שחיים יכולים להתפתח – מעדיפים לבדוק כוכבים שהתנאים בהם אינם רחוקים מדי מאלה המוכרים לנו כאן.
זה כמובן אינו מונע מאיש מביניכם לחפש במקומות אחרים.
אם ראינו רק ברבורים לבנים, עדיין לא אומר שכל הברבורים לבנים.
כזה מאמר ולא בודקים שגיאות כתיב….
"נוסלים" XD.
ולנושא:
למה תמיד הכל צריך להיות כמו שהוא כאן?
לא יכולה להיות דרך אחרת, אנחנו לא מרכז היקום, לא אנחנו יצרנו הכל.
אז למה אבל למה! הכל צריך להיות כמו שהוא כאן?! יש אינספור כוכבים ביקום מספיק בשביל לתת לכל דרך, אפשרות להתפתח מעצמה ולתת תוצאות אחרות.
אם נותנים לקוף מכונתכתיבה ומספיק זמן הוא בסוף ידפיס פיסקה ממחזה של שיקספיר.
ל א. בן-נר
חישוב קטן
ניראה מה המרחק ביננו לכוכב אחר שבמערכת שלו יש חיים.
השמש שלנו מרוחקת כשלושים אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה. באזור הזה הגלקסיה היא בעובי של כ-2000 שנות אור. נפח טבעת בעובי כזה וברוחב של מ 15000 עד 45000 שנות אור בגלקסיה הוא כ 12כפול 10 בחזקת 12 שנות אור מעוקבות לכן בכל ואם לדבריך יש כ 30000 כוכבים נושאי חיים, אזי,בכל קוביה שניפחה כארבע מאות מיליון שנות אור מעוקבות נימצא בממוצע רק כוכב אחד נושא חיים! וזה מראה שהמרחק בין כוכב נושא חיים אחד למישנהו אפילו צפי חישובך הוא לפחות כמה מאות שנות אור.
זאת ועוד, אם אנו מדברים על יצורים תבוניים שקימים כיום הרי שהמרחק יגדל לאלפי שנות אור לפחות.
כך שהסיכוי שאנחנו נהיה מודעים ליצורים אלה הוא קלוש.
כמובן שהכל היה שונה אם היינו מדברים על יצורים שאינם רק לפי המתכונת של כדור הארץ כי אז הכמות תיגדל וכמו שאומרים- השמים הם הגבול.
שבת שלום
סבדרמיש יהודה
א.בן-נר:
אני מניח שברור לך שעיקרון הרציפות מוכר לי ואני ממשיך להחזיק בהסתייגויותיי.
כמו שציינתי – פלוטו, כוכב חמה והשמש עצמה קרובים אלינו יותר מכוכבי לכת בגודל מתאים הסובבים שמשות אחרות במרחק מתאים ולמרות זאת נראים לי כוכבי לכת אלה כמועמדים טובים בהרבה לגילוי חיים.
מרחק במרחב התלת ממדי אינו הכל.
המרחב בו יש לחפש חיים כולל ממדים נוספים וחשובים יותר כמו מרחק מן השמש הרלוונטית, ממדי כוכב הלכת, הרכבו הכימי, גיל מערכת השמש בה הוא נמצא, קיומו של שדה מגנטי, קיומה של טקטוניקה ועוד.
כשלוקחים את המרחב הרב ממדי הזה נראה החיפוש שונה לחלוטין.
לאורי קול
אני מודה כי הערכת הסיכוי הכלולה בתגובתי הראשונה הנה שרירותית.
יחד עם זאת שים לב כי סבדרמיש יהודה העלה את הסיכוי פי 100 עקב שספר בגלקסיה פי 100 כוכבים ממה שאני ספרתי.
זה מאפשר לנו להקטין את הערכת הסיכוי למציאת חיים,מפרומיל (=אלפית) למיליונית,כפי שהנך מציע, ועדיין לקבל הערכה לקיום חיים בגלקסיה בכ-30,000 (שלושים אלף) פלנטות !!! (30,000=300,000×100:1000) .
עדיין כמות משמעותית ביותר הנותנת מוטיבציה לחיפוש סימני חיים בגלקסיה.
למיכאל ר.(בעבר מיכאל)
אנסה בקיצור,לחזק את הרעיון של “תופעות שבאות בקבוצות” שהעליתי בתגובתי הקודמת(מס’-15). הרעיון מבוסס על העקרון הפיסיקאלי הכללי שפונקציות פיסיקאליות הן בד”כ רציפות (להוציא את הסקאלות הקטנות, הקוונטיות).
התנאים להיווצרות החיים הנו מכלול מורכב ורב של פונקציות פיסיקאליות-כימיות-אקלימיות-גאולוגיות-…וכו’
שבערכים מסויימים מאפשרות קיום חיים דמויי ארץ.
עקרון רציפות הפונקציות הפיסיקליות גורם לחשוב כי בסביבה הקרובה קיימת סבירות גבוהה לקיום תנאים דומים, ולפיכך גם סיכוי טוב למציאת תופעות דומות. זה לא סותר את האפשרות כי תנאים דומים כאלה, עשויים להתקיים גם במקומות רחוקים מאוד ואולם, ברור כי החיפוש במקומות רחוקים מאוד הנו יקר, קשה ובעל סיכויי הצלחה נמוכים.
ליהודה סבדרמיש
אם לידיעתך ישנם מאה מיליארד כוכבים בגלקסיה הרי שמספר זה מגדיל את הסיכוי למציאת חיים, ביחס להערכתי, מה-טוב. יחד עם זאת הנחתי כי קיום חיים אינו אפשרי בקרבה יתרה ובמרחק רב מדי ממרכז הגלקסיה אלא, רק ברצועה מסויימת, שהנחתי כי היא כוללת לכל היותר כ-30% מכלל הכוכבים בגלקסיה.
א. בן -נר היקר,
שכחת להוסיף להערכה שלך ערך משוער של השגיאה.
לעניות דעתי, הערכה שלך כה גסה, שאני מעריך את השגיאה להיות כ- 1,000,000 🙂
בכל מקרה, סיכוי של אלפית לקיום חיים הוא סיכוי עצום בכל קנה-מידה, ובכל מערכת יחידות.
לט.ג.,
אני מבין שאתה מכיר טוב את המתכנן, אז רציתי לבקש ממך את מספר הטלפון שלו או כל דרך אחרת להתקשרות. כבר זמן-מה שאני רוצה לדסקס איתו על מספר נושאים…
אודה לך מאוד אם תוכל לעשות כן.
כל מה שקשור לאמונה של אדם, איש איש באמונתו יחיה. אנשים מוכנים לשלם בחיים שלהם ורק לשמור על האמונה שהם מחזיקים בה.
המדע מבוסס במהותו על חוקרים ומחקרים ושינויים מתמידים באמונות (תיאוריות). הדבר דורש אם כן גמישות גם ברמה התיאורתית וגם לעיתים ברמה האמונתית של האדם.
את עניין האדם כמרכז היקום כאמונה ותיאוריה הפריחו מזמן. המתכנן (ברמה התיאורתית) לא שם אותנו במרכז, מקסימום הייתי אומר ברמה התיאורתית ולשם ויכוח כמובן, שאנחנו מושבה קטנה שלו.
הדבר דומה לאמונה שכדור הארץ שטוח ושנגיע לקצה ניפול.
השמש מסתובבת סביב כדור הארץ וכדור הארץ במרכז המערכת.
ככל שכמות הידע גדלה, כדור הארץ והאדם בתוכו מתרחקים מהמרכז, אם יש כזה בכלל.
אגנוס:
דבריו מטופשים בכל פירוש אפשרי כך שזה לא ממש משנה למה התכוון.
האמת היא גם שהוא לא התכוון למסור כל מידע אלא רק לשטוף את מוחם של אנשים.
חבר’ה, אני לא חושב שט.ג. התכוון למרכז היקום במובן הגיאוגרפי. זה לא אומר שאני מסכים עם מה שהוא אמר.
ככל שמרבים לחקור ולהתקדם כך נשארים פעורי פה מול יכולתם של אנשים להמשיך להחזיק בדעות שכבר לפני מאות שנים הוכחו כשגויות ואבד עליהן הכלח
ט.ג
הכוכב שלנו הוא מרכז היקום???
מאיפה אתה כותב לנו? מהמאה ה-12 ??
ככל שמרבים לחקור ולהתפתח-כך גם ניצבים פעורי פה וחסרי אונים-מול העובדה שכל המכלול הזה שאנו רואים-תוכנן ע"י מתכנן.
"מישהו" הרי חייב היה לשים את השמש בדיוק במרחק הזה כדי שנוכל לחיות פה:
עכשיו רק השאלה היא-למה ?
ואת זה לא תמצאו בחלל-אלא רק על הכוכב שלנו שהוא מרכז היקום-כי כך קבע המתכנן.
עוד מעט קט יגיעו גם לכך.
מתן תורה היה רק פה.
ל א. בן נר
קודם כל הרעיון שלך דוקא מצא חן בעיני!
האם הוא לא מסקנה מהעיקרון הקוסמולוגי שאומר שמה שנכון כאן נכון גם במרחק?, הרי מה שנכון כאן ודאי וודאי שנכון על ידנו!, והרי זה בדיוק מה שאמרת:- הכל מגיע בקבוצות!.
נכון שאין לכך הוכחה אבל גם לעיקרון הקוסמולוגי אין הוכחה!
שתי הדברים הם סתם קוריוזים מעניינים .
וחוץ מזה הרי מקובל להגיד גם שצרות מגיעות בקבוצות אז למה שגם הרעיון שלך לא יהיה נכון?,
מלבד זאת יש שתי טעויות "קטנות" בתגובתך:- בגלקסיה שלנו יש לפחות 100 מיליארד כוכבים וקוטרה הוא מאה אלף שנות אור.
כל טוב
סבדרמיש יהודה
א.בן-נר:
לדעתי הנקיטה האקראית בשיקול הזה אינה מוצדקת.
הרים באים בקבוצות בגלל תופעות גיאולוגיות דומות המתרחשות לאורך שרשראות הכום (כמו מפגש בין פלאטות טקטוניות).
כוכבים נמצאים בצבירים בגלל כוח המשיכה שמושך אותם אלה לאלה.
התקבצויות מסוג אחר אתה מוצא גם על ציר הזמן (כמו מפולת כלכלית כלל עולמית, או מגפה של שפעת).
כללית – לכל ההתקבצויות יש הסבר בדמות תופעה שגורמת לאירוע שהיא דומה במקומות או בזמנים בהם הוא מתרחש.
בשני קטבי כדור הארץ יש תופעות דומות (כמו קרחונים, לילות או ימים הנמשכים יותר מ 24 שעות וכדומה) – לא בגלל שהם קרובים אלא בגלל שהם משתפים ביניהם את הגורמים לתופעות אלו.
חיפוש הגורמים *הרלוונטיים* המשותפים הוא זה שמגדיר את האזורים שבהם יש לחפש וזה מה שהמדענים עושים.
בגלל זה הגדירו, למשל, את מה שנקרא "רצועת החיים" בתור אותו אזור שבו הצירוף של גודל השמש ומרחקו של כוכב הלכת ממנה מאפשרים מים נוזלים.
למרות שבמונחים אסטרונומיים כוכב חמה ופלוטו מאד קרובים אלינו אין הם נראים כמועמדים אידיאלים לחיפוש חיים.
לעומת זאת – כוכבים בגודל סביר המרוחקים מרחק מתאים מן השמש ומקיימים עוד כמה תכונות רלוונטיות הם יותר "קרובים" אלינו בכל מה שכרוך בקיום חיים.
ברשותכם ידידי.
אציע מחשבה אופטימית בקשר לסיכוי למצוא חיים דמויי ארץ, דאווקא בסביבה הקרובה לנו.
קו מחשבה זה לקוח מתוך הרצאתו של פר’ רנן בר-קנא, אתמול במועדון האסטרונומי באונ’ ת”א(אם כי נדון שם בהקשר לסוגיה אסטרונומית שונה).
ובכן, האופטימיות שלי מבוססת על הרעיון כי, תופעות טבע כלשהן מופיע בקבוצות. למשל: פסגות הרים מופיעות באיזורים של רכס- הרים. לא סביר למצוא פסגת הר גבוה בודדה, בלב עמק.
כנ”ל גם באסטרונומיה, הכוכבים מופיעים בקבוצות (גלקסיות), לא סביר למצוא כוכב בודד בחלל בסביבה ריקה שאין בה גלקסיות וכוכבים
וגם הגלקסיות מופיעות בצבירים. כנ”ל גם לגבי מציאות חיים, מושבות של אוכלוסיות חיים נמצאות בשכנות זו לזו, בסביבה המאפשרת קיום חיים. לא סביר שנמצא מושבה בודדת של סוג מסויים של חיים, במקום שלא מתקימות בו מושבות חיים נוספות .
ובכן לפי ההגיון הזה, גם אנו, מערכת השמש והפלנטות שאנו חלק ממנה, סביר להניח כי, בסביבתנו הקרובה, מתקיימות מערכות שמש+פלנטות נוספות שמתקיימים בהן תנאים תומכי חיים דמויי ארץ.
השאלה היא כמובן מהי סביבה קרובה ? ברור כי הסביבה הקרובה ביותר הנה הגלקסיה שלנו, וליתר דיוק, הכוכבים הנמצאים בגלקסיה בערך במרחק הדומה לשלנו ממרכז הגלקסיה, משהוא כמו 40-15 אלף שנות אור ממרכז הגלקסיה. ניתן להעריך כי רצועה זו מכילה,בהערכה גסה, כ- 300 מליון כוכבים (מתוך כמיליארד הכוכבים בגלקסיה כולה שקוטרה כ- 50,000 שנות-אור). זה לא כ”כ מעט. גם אם נניח (הנחה שרירותית אך “הגיונית”) כי, הסיכוי לקיום “תנאים תומכי חיים דמויי-ארץ”(תת-חיד”א)הוא רק בפרומיל אחד (אלפית) מתוך כל הכוכבים הללו, אזי, (על סמך הנחה זו),ישנן בגלקסיה שלנו כ-300,000 פלנטות שמתקיימים עליהן חיים דמויי ארץ (חיד”א), ברמה זו או אחרת של התפתחות.
לפיכך : א]. זה (נראה) לא מעט.
ב]. אנחנו (כנראה) לא לבד.
יהודה:
כבר מתוך מה שכתבתי יכולת לראות שאני חושב על צדק.
נכון שצדק פולט יותר ממה שהוא קולט אבל…..הוא קולט המון.
לכן הוא מתקרר הרבה פחות ממה שהיה מתקרר ללא שמש.
כנ"ל לגבי כדור הארץ.
האמת היא שמעולם לא עשיתי את החשבון כמה זמן יכול כוכב כזה להחזיק חום – רציתי רק להצביע על העובדה שזה הרבה פחות מאשר כשאינו סובב שמש.
למיכאל ואחרים
תחשבו על צדק. צדק פולט לחלל יותר חום ממה שהוא מקבל מן השמש.
הוא בטח מקרין זאת מיליארדיי שנים. מתחת לשכבת האטמוספירה שלו עשוי להיות חמים ונעים, אם כי אולי קצת לחוץ. אבל זה לא מפריע ל"יצוריי צדק" ממש כמו שזה לא מפריע לליוויתנים הצולללים לעומק ק"מ פלוס בעולמנו הקט.
ולאותו אדם שטוען שלחץ לא יכול להחזיק חיים, הייתי שולח אותו לראות את החיים השוקקים ליד הארובות במעמקיי האוקיאנוס בלחץ של מאות אטמוספרות. הרבה יותר מ 90 האטמוספרות של נוגה.
ובואו גם לא נישכח את הלבה הבוערת בכדור הארץ כבר 4.5 מיליארד שנים כאשר רק שיכבה זעירה הצליחה להתמצק בכדור ארצנו- כאחוז מקוטרו.
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
לפני שמציגים תיאוריה שלא צריך שמש בשביל היווצרות חיים "as we know it" כמו שאמרו פה צריך להבין בדיוק מה הכוונה. שמש נותנת אנרגיה, אמנם גם הכוכב פולט אנרגיה בעצמו, ואם אנחנו שוקלים כוכב עם אטמוספירה עבה במיוחד אז החום יפלט לאט, אך מצד שני הלחץ בגלל האטמוספירה יהיה עצום (כמו בנוגה) וכל דבר שאנחנו מכירים (כמו הגשושים הרוסים שנסעו לשם) ימחצו מיד, ולא יהיה הרבה סיכוי לחיים. אפשר להפיק חום מהכוכב עם אטמוספירה דלילה יחסית אם הכוכב יהיה עשוי מחומר רדיואקטיבי שייתן פליטת קרינה קבועה, למשל כוכב לכת עשוי מאורניום. צריך כמובן לעשות קצת מתמטיקה מה המסה שהכוכב יצטרך בשביל להגיע לרמת הקרינה הנדרשת, ולקוות שהיא לא גדולה מדי בשביל שהוא יהפוך לשמש.
צריך הרבה יותר מטקטוניקת לוחות ומים
http://www.haayal.co.il/story_764
ל- 5 אומץ לב ארי, זאת הדרך הנחוצה להגיע לידע.
לחשוב מחוץ לקופסא.
אנונימי:
זה נכון אבל כוכב שאינו סובב שמש גם מתקרר מהר יותר מבפנים.
כללית – כפי שאמרתי – יש סיכוי אבל הוא נמוך ביותר – מה גם שאפילו אם יהיו חיים בכוכב כזה יהיה כמעט בלתי אפשרי לגלות אותם.
גם בכדה"א יש חיים שאינם תלויים בשמש כמו חיים בסמיכות לארובות טרמיות בקרקעית האוקינוס (רכסים מרכז אוקינים) או חידקים החיים במערות ומקבלים אנרגיה מחיזור גופרית
כל הטענות לקיום חיים רק על פי מים זורמים וחיקוי החיים בכדור הארץ הן פשוט לא רציניות.
הדבר היחיד שמערכות חיות זקוקות לו הוא אמצעי לקודד מידע על הסדר שלהן.
החיים בכדור הארץ משתמשים לשם כך בפולימרים של פחמן, יש גם אפשרויות אחרות, כמו גבישים נוזליים או פולימרים סיליקוניים.
עדויות ורמזים פולימרים ארוכים של פחמן נמצאו גם באטמוספרות של ענקי גאזים או של ירחים שלהם.
כל הטענות של מדעני שונים בכיוון הזה הן פשוט יכולת חשיבה מוגבלת או ניסיון לגייס תרומות מכל מני אנשי SETI למינהם. לא שזה רע לכשלעצמו, אבל זה מגביל את החשיבה.
יהודה:
הרעיון הכללי של הטלת ספק בכל הנחה הוא נכון אבל דווקא הנחת היעדר השמש אינה דוגמה כל כך טובה.
כדי שיתקיימו בכוכב תהליכים כלשהם נחוצה אנרגיה ועל אנרגיה זו לבוא ממקור כלשהו.
אנרגיה זו גם תאבד – בסופו של דבר בתור קרינה.
כדי שיתקיימו חיים ללא שמש על כוכב מבודד יש צורך שהכוכב עצמו יספק את האנרגיה.
כדי שתהיה לכוכב מספיק אנרגיה לתקופה ארוכה – סביר שהוא צריך להיות מאד גדול אבל אם הוא גדול מדי הוא הופך ל….שמש.
בכל מקרה – כוכב שנמצא בהתקררות מתמדת אינו מהווה סביבה קבועה.
מה שכן נכון הוא שניתן למצוא בכוכב כזה שכבות מסוימות שלמרות שלאורך זמן הן נעות פנימה או החוצה – הן מהוות סביבה יציבה עד לסיום התהליך שמניע אותן (כמו שקיעתו של גז מסוים לעבר המרכז עקב ההתקררות ועקב היותו כבד מגז אחר – דבר שיוצר סביבה יציבה בגבול בין שני הגזים).
לאור כל הנ"ל – זה אמנם לא לגמרי בלתי אפשרי שייווצרו חיים בכוכב מבודד אבל זה מאד לא סביר.
ל-4 .
“מפחד וחושש מהלא מוכר”:??
יתכן ומדובר מפחד מהראייה הפנימית -מ’מראת’ העצמו.
גם בכדי לראות אל תוככי הנצח האין סופי, כצללי עבר הסטורי תרחישי,רוחות רפאים חשוכות(מסה אפילה:) נחוץ הרבה אומץ לב-ארי-בדומה ל ‘שמש’ פנימית המשמשת להאיר את חשכתם.
בכל אופן-ל-3,ידידי,מי שאינו מברך על פנים רוח קודשה של ה’שמש ד’היום בעולמינו’ עולמות אחרים (אם ישנם )יהיו גם הם רדומים ונמים עבורם ,כלומר: חשוכים ומפחידים,לא עלינו.
אז מוטב,בחיים עכשיו..לראות במאורות העיניים,ולהודות על הכל.
ככה זה הבן אדם, מחפש את מה שמוכר לו.
מפחד וחושש מהלא מוכר.
מה שמצחיק זה שאפילו לא בטוח שאנו זקוקים לשמש כדי לקיים סביבה יוצרת חיים.
מה דעתכם לדוגמא על כוכב לכת בעל אטמוספרה גאזית מאוד עבה. הטמפרטורה הפנימית של כוכב הלכת תהיה קבועה ולא תהיה קשורה לשמש של כוכב הלכת. אולי דווקא זאת המציאות המירבית של היווצרות חיים, כלומר, תנאים סביבתיים יציבים.
לא לשכוח שיצורים אחרים עלולים לראות בכוכב הלכת שלנו כמקום שאינו מתאים לחיים.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
מסכים עם נקודה. ספקולטיבי מאוד. חוצמזה, גם אם יש אמת בדברים, הרי שנקודת המפתח היא "חיים כפי שאנו מכירים אותם". מי אמר שכל החיים דומים לנו? כמובן שאיפשהו יש תנאים דומים לשלנו ושם בטח יש משהו דומה לנו (אין שום ייחודיות בכדור הארץ). אבל אין זה אומר שהתצורה הקיימת היא היחידה. מי יודע כמה צורות חיים נוצרו ונעלמו כי לא התאימו לסביבה? אולי אפילו כאלה עם ביולוגיה שונה לחלוטין ממה שחשבנו עליו אי פעם.
עמי בכר,
מכנס BAGECO
אופסלה, שבדיה
כאשר לא יודעים בדיוק מה מחפשים אפשר להגיד הכל