על השפעת דו-תחמוצת-הפחמן כגאז חממה כבר יודעים כולם. עכשיו פרסמו חוקרים את מסקנות מחקרם על השפעת הגאז על חומציות האוקינוסים והמסקנה הראשונה היא “אלמוגים ופלנקטון בסכנת הכחדה בגלל עליית חומציות מימי האוקינוסים” .
ד”ר אסף רוזנטל
על השפעת דו-תחמוצת-הפחמן כגאז חממה כבר יודעים כולם. עכשיו פרסמו חוקרים את מסקנות מחקרם על השפעת הגאז על חומציות האוקינוסים והמסקנה הראשונה היא “אלמוגים ופלנקטון בסכנת הכחדה בגלל עליית חומציות מימי האוקינוסים” .
האוקינוסים סופגים חלק ניכר מ דו-תחמוצת-הפחמן שאנו פולטים לאטמוספירה, ההערכה היא כי מתחילת המאה העשרים גרמה האנושות לפליטה של כ 450 ביליון טון של דו-תחמוצת-פחמן לאטמוספירה. כחצי מכמות זאת ניספג באוקינוסים. הגז הנמס במים יוצר חומצת פחמן חלשה אבל מספיק חמוצה כדי לעכל גופים גירניים של אלמוגים וקונכיות זעירות, החומצה גורמת לעליה בחומציות המים במידה שפוגעת בהתפתחותם של צמחים, אלמוגים ופלנקטון , פגיעה זאת מתגברת עד כדי קטל המוני. התחזית היא כי : “בגלל עלית חומציות האוקינוסים יושמדו האלמוגים סביב אוסטרליה כליל עד 2050” .
מאחר והפיטופלנקטון (צמחים זעירים) והפלנקטון (חיות זעירות) מהווים את בסיס המזון באוקינוסים הסיכון למיכלול החי והצומח ברור באותה מידה מסוכנת הפגיעה באלמוגים שמהווים הגנה על איים, מקור הכנסה מתיירות ים וצלילה ובעיקר מהווים האלמוגים חוליה חשובה בשרשרת המזון ומארג החיים של האוקינוסים.
קיימת שיטה לניטרול החומציות ע'י פיזור אבני גיר גרוסות במים , אבל שיטה זאת יקרה ובגלל כמויות הענק שידרשו ( כ 6000 טון בשנה) אינה מעשית מאחר ואין דרך “לנקות” את האוקינוסים מהגאז העודף הפתרון היחידי למניעת הפגיעה הוא הורדת כמות הפליטה. לטענת החוקרים כדי למנוע פגיעה צריכה הפליטה לרדת ביותר מכפול מהמטרה שהציבה אמנת-קיוטו.
ריכוז מאמריו של ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~246514727~~~218&SiteName=hayadan
