סיקור מקיף

נראה שהעדפותיהן של נקבות עכביש בבחירת בן זוג נקבעות עוד לפני הגעתן לבגרות מינית

נקבות אלה מתקבעות על זכרים שהן ראו בצעירותן

נקבת עכביש ממשפחת הזאבנים. פרויד היה מתמוגג. תצלום: איילין הבטס, אוניברסיטת קורנל
נקבת עכביש ממשפחת הזאבנים. פרויד היה מתמוגג. תצלום: איילין הבטס, אוניברסיטת קורנל

פרויד היה מתמוגג: סיפור על קניבליזם מיני שמקורו בהתנסות של נקבות צעירות עם זכרים מבוגרים מהן. העוקץ הוא שמדובר בעכבישים.

איילין הבטס מאוניברסיטת קורנל במדינת ניו יורק חוקרת עכבישים ממשפחת הזאבנים. כמו נקבות ממינים רבים אחרים של סדרת העכבישניים, הסבירות שנקבת הזאבני תטרוף זכר הנקרה בדרכה משתווה בערך לסבירות שתזדווג אתו. למעשה, ישנם מיני עכבישים שבהם הנקבה טורפת את הזכר מיד לאחר ההזדווגות, אלא אם כן הוא מספיק להימלט. אך אצל הזאבנים, הנקבות מכריזות על העדפותיהן זמן רב לפני ההזדווגות, והן מגלות עוינות רבה כלפי כל מחזר שאינו עונה על דרישותיהן.

הבטס בחנה כיצד מתעצבים הקריטריונים לבחירת בן הזוג אצל נקבות העכביש. היא סברה שייתכן כי הם קשורים למראהו של הזכר, שכן המראה הוא קריטריון חשוב אצל מינים רבים. אצל זאבנים זכרים ישנו גיוון רב במראה, בפרט בצבע הרגליים הקדמיות. מכיוון שהרגליים הקדמיות משתתפות במפגן מורכב שבאמצעותו מסמן העכביש שהוא בן זוג פוטנציאלי, ולא ארוחה פוטנציאלית, הבטס שיערה שאם יש חשיבות כלשהי לשוני במראה, הדבר יבוא לידי ביטוי בצבע של הרגל המושטת.

אך היא לא הסתפקה בכך ותהתה גם אם העדפה לרגל שחורה לעומת חומה – בהנחה שהיא קיימת – מוטבעת בנקבה בשלב מוקדם של חייה, בטרם הגיעה לבגרות מינית, בהשפעת הזכרים שבמחיצתם שהתה באותו פרק זמן. כדי לבחון את ההשערה שלפה הבטס מתיק האיפור שלה שני גוונים של לק לציפורניים וצבעה בהם את רגליהם של עכבישים זכרים. לאחר מכן חשפה 81 נקבות עכביש צעירות למספר זכרים שרגליהם נצבעו בשחור, או למספר זכרים שרגליהם נצבעו בחום. כאשר הנקבות הגיעו לפרקן הן הונחו בתוך קופסה עם זכר, שצבע רגליו תאם או לא תאם את צבע הרגליים של הזכרים שאליהם היו רגילות.

הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת “National Academy of Sciences”Proceedings of the היו חד-משמעיים. כאשר צבע הרגליים של זכר שהוכנס לקופסה עם נקבה בוגרת תאם את צבע הרגליים של הזכרים שפגשה בצעירותה, סיכויי ההצלחה וההישרדות שלו היו גבוהים, אף שהיו מקרים שבהם התאמת הצבעים לא הצילה את הזכר. לעומת זאת, כאשר צבע הרגליים של הזכר לא תאם את הצבע שהנקבה הכירה, התוצאה כמעט בכל המקרים היתה הפיכתו לארוחת צהריים.

בניסוי של הבטס היתה גם קבוצת ביקורת. החוקרת מנעה מקבוצה של נקבות צעירות כל מגע עם זכרים. נראה שהנקבות הללו כלל לא שמו לב לצבע הרגליים של המחזרים. מתברר שאצל עכבישים, כמו אצל בני אדם, ההעדפות בבחירת בני זוג מתעצבות עוד לפני ההגעה לבגרות מינית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.