כך עולה ממחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בראשותו של ד”ר אלי לואיס, ראש המעבדה לחקר השתלות וסכרת באוניברסיטה
צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של ד”ר אלי לואיס, הוכיח שטיפול בבעלי חיים חולי סכרת באמצעות חלבון הקרוי אלפא-1-אנטיטריפסין (AAT), במסגרת השתלת איי לבלב, מונע את הדלקתיות שבעטיה האיים המושתלים נכשלים בתפקודם. תוצאות משמעותיות דומות תוך שימוש באותו רכיב, AAT אנושי, אך במודל חלופי של בעלי חיים חולי סכרת, פורסמו בעיתון המדעיProceedings of the National Academy of Sciences (PNAS)). שתי העבודות נתנו אינדיקציה אמיתית לפיה הירידה בדלקתיות היא המפתח להישרדות של תאי בטא באיי הלבלב.
ד”ר אלי לואיס, ראש המעבדה לחקר השתלות וסוכרת באוניברסיטת בן-גוריון: “מצאנו שעל ידי עיכוב סימולטני של מספר מולקולות דלקתיות תוך שימוש בטיפול בטוח, נטול תופעות לוואי רעילות לתאי בטא של הלבלב או סטרואידים, ניתן לחסום דלקתיות בצורה כה יעילה עד שמתאפשר אירגון מחדש בתגובה החיסונית, כך שזו מסייעת לקליטת השתל בגוף”.
לדבריו, טיפול בחולי סוכרת בעזרת השתלת תאים של איי לבלב אנושיים עשוי לאפשר רמת גלוקוז נורמטיבית בדם ללא צורך בהזרקות אינסולין. אף על פי כן, למרות השימוש בטיפולים מדכאי-החיסון הניתנים כיום, ההשתלות לא שורדות זמן רב בשל דלקת כרונית שמשמידה את התאים המייצרים אינסולין; בתוך חמש שנים לאחר ההשתלה, רוב החולים חוזרים להזרקות אינסולין.
ד”ר לואיס מספר כי טיפול בעכברים חולי סכרת בעזרת AAT – מולקולה אנטי-דלקתית אנושית המיוצרת בגופינו באופן טבעי – בתקופת טיפול חד-תרופתי קצרה של 14 יום לאחר השתלת איי הלבלב, יצרה מצב של הגנה סביב מקום ההשתלה ושמרה על תפקודם של איי הלבלב למעל מ-120 יום לאחר סיום הטיפול. “להפתעתנו, לאחר שהשתלים הוסרו ובוצעה סדרת השתלות שנייה, החיות קלטו איים מאותו זן מקורי תורם ללא טיפול נוסף – תוך שהם דוחים איים זרים כראוי. המערכת החיסונית עברה, כביכול, “חינוך מחדש” על ידי AAT המאפשר לשתלים להיות מזוהים כ”ידידותיים” ולהיקלט בגוף,” אמר לואיס.
השתלת איים
השתלת איי לבלב אנושיים בחולי סוכרת נחשבת לאופציה ריאלית כיום. בתהליך זה, אשר מתבצע בכ-50 מרכזים רפואיים בעולם, האיים נאספים מתורמים במעבדה סטרילית מיד לאחר קביעת המוות של התורם. באותו הזמן, מאותר חולה סוכרת המועמד לטיפול ומגויס צוות של משתילים. בתהליך כירורגי פשוט באופן יחסי, מועברים איים אל תוך הכבד בהרדמה מקומית, והחולה מקבל כיסוי תרופתי מינימלי שנועד לחסום את מערכת החיסון. באופן זה מושגת אי-תלות מוחלטת באינסולין.
למרבה הצער, מסת האיים דועכת במהירות לאחר השתלתם בגלל דלקת מקומית חזקה. יותר מכך, אין כיסוי אנטי-דלקתי בעקבות הסרת סטרואידים מהפרוטוקול הטיפולי. מסיבה זו, המושתל האופייני יקבל לפחות שני שתלים על מנת להשיב רמות גלוקוז אל הנורמה. אך ייתכן כי המידע המתסכל ביותר נמצא בדיווח האחרון לפיו מעקב של חמש שנים אחר תפקוד האיים, מגלה כי קיימת שחיקת איים גבוהה הנגרמת חלקית על ידי דלקתיות ממושכת לא מעוכבת. למעשה, למעלה מ-80% מהמושתלים חוזרים להזרקת אינסולין עצמית לאחר פרק זמן זה. לפיכך, קיימת דרישה לפיתוח טיפול אנטי-דלקת בטוח, ישים ואפקטיבי.
“המחקר שלנו מתפרסם בעיתוי קריטי, שכן הטיפול שצוות ההשתלה השתמש בו עד כה כביכול הפנה גבו לחולים והוא אינו מגן על איי הלבלב לאורך זמן,” מסביר ד”ר לואיס. “בעוד שרבים איבדו אמון בשיטה זו, המאמר שלנו מציע טיפול תרופתי בטוח, אשר נמצא בשימוש נרחב, על מנת לספק את הכיסוי המדויק החסר כרגע כדי לאפשר השתלה להצליח מוצלחת וקליטה ארוכת טווח. למעשה, אנו כמעט ומחליפים את הצורך בסטרואידים בהקשר ספציפי זה על ידי חסימה של דלקות היכן שהסטרואידים היו פועלים, אך ללא תופעות הלוואי שלהם.”
AAT אנושי נמצא בשימוש מזה למעלה מ-20 שנה בצורת הזרקות תוך-ורידיות שבועיות לטובת טיפול במקרים נדירים של חוסר גנטי באלפא-1-אנטיטריפסין. בטיפולים ממושכים אלו, AAT מדגים רמת בטיחות מרשימה.
מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כבר אישר ניסוי אנושי קליני על מנת להתחיל את בדיקות ההשפעה של AAT בחולי סכרת מסוג-1 אשר נמצאים בתהליכי השתלה באוניברסיטת קולורדו, ארה”ב. ניסויים קליניים אחרים מסביב לעולם נמצאים כרגע בתהליכי הערכה.
באותו נושא באתר הידען:
