סיקור מקיף

פיתוח ריפוי לסוכרת נעורים בעזרת הנדסה גנטית של תאים אנושיים

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחה דרך לגדל במעבדה תאים אנושיים מייצרי אינסולין.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחה דרך לגדל במעבדה תאים אנושיים מייצרי אינסולין. בעבודה, המתפרסמת בעיתון האקדמיה האמריקאית למדעיםProceedings of the National Academy of Sciences USA נעשה שימוש בתאי גזע של כבד מעובר אדם שגודלו בתרבית רקמה. הקבוצה, בראשות פרופ. שמעון אפרת מביה”ס לרפואה ע”ש סאקלר, בשיתוף עם חוקרים מארה”ב, הראתה שניתן להפוך תאים אלה לתאים מייצרי אינסולין, אשר אפשר להרבותם בקלות במעבדה. תאים אלה יצרו כשליש מכמות האינסולין של תאי ביטא נורמלים. השתלתם בעכברים חולי סוכרת ריפאה את המחלה ושמרה על רמה תקינה של סוכר בדמם למשך חודשים.

העליה התלולה בשכיחות הסוכרת, הפוגעת ב-8% מאוכלוסית העולם, הפכה אותה לאחת הבעיות המרכזיות של בריאות הציבור. סוכרת היא הגורם השכיח ביותר למחלות לב וכליות, שבץ מוחי, עוורון וכריתת גפיים. ההוצאה השנתית לטיפול בסוכרת ובסיבוכיה מגיעה בארה”ב לבדה ל-100 מיליארד דולר. מגמות מדאיגות אלו מדגישות את הצורך הדחוף בפיתוח גישות טיפוליות חדשות.

העליה בריכוז הסוכר בדם, האופיינית לכל חולי הסוכרת, נגרמת בשתי דרכים שונות. בסוכרת מטיפוס 1 (סוכרת נעורים) הסיבה היא הרס של התאים המייצרים את ההורמון אינסולין, תאי ביטא בלבלב, ע”י מערכת החיסון. לעומתה בסוכרת מטיפוס 2, הנפוצה פי 10 ופוגעת בעיקר במבוגרים מעל גיל 45, הסיבה היא רגישות נמוכה של תאי הגוף לאינסולין, המשולבת עם ירידה בייצורו. סוכרת מטיפוס 2 קשורה בהשמנה ובמיעוט פעילות גופנית, הגורמים לעליה בשכיחותה בחברה המערבית.

הטיפול בסוכרת מטיפוס 1 בזריקות אינסולין אינו מונע את סיבוכיה בטווח הארוך, בגלל הקושי לדייק במינון האינסולין במצבים משתנים של הגוף. ריפוי המחלה יצריך את החלפת תאי הביטא הפגועים בתאים חדשים באמצעות השתלה. טיפול זה עשוי להועיל גם לחולי סוכרת מטיפוס 2, המטופלים בשלבי המחלה הראשונים בתרופות להגברת הפרשת האינסולין, בשילוב עם משטר קפדני של תזונה ופעילות גופנית. עם התקדמות המחלה נזקקים כשליש מהחולים בסוכרת מטיפוס 2 לזריקות אינסולין במינון גבוה.

השתלות לבלב מבוצעות רק במיעוט המקרים, עקב המחסור בתרומת איברים. נוסף לבעית דחיית השתל הכרוכה בכל השתלה, בסוכרת מטיפוס 1 עלולה מערכת החיסון להרוס את תאי הביטא המושתלים באותו אופן בו פגעה בתאים העצמיים. המחקר בתחום זה עומד על כן בפני אתגר כפול: פיתוח מקורות זמינים של תאי ביטא להשתלה, על ידי גידולם בתרביות רקמה, ופיתוח של דרכים להגן עליהם מפני הרס ע”י מערכת החיסון.

תאי ביטא נורמלים אינם מסוגלים להתרבות מחוץ לגוף. בשנים האחרונות מנסים החוקרים ליצור תאי ביטא בתרבית על ידי שימוש בתאי גזע. אלה תאים שתפקידם ליצור את הרקמות השונות בעובר וכן לדאוג להתחדשות הרקמות השונות במהלך חיי הבוגר. תאים אלה שומרים על יכולת התרבות מחוץ לגוף ומסוגלים להתפתח למגוון של סוגי תאים. פרופ. אפרת מנסה ליישם את הידע על הגנים המכוונים את הווצרות תאי ביטא במהלך התפתחות הלבלב בעובר כדי לכוון תאי גזע בתרבית רקמה להתפתח לתאי ביטא מייצרי אינסולין. האמצעים כוללים החדרה של גנים לתאים, המכתיבים את כיוון התפתחותם, וכן הוספה של חומרים שונים לנוזל התרבית של התאים, המשפיעים על הפעלת גנים בתוך תאים.

התאים המתוארים במאמר עשויים לשמש להשתלה בחולים, אם תימצא דרך להגן עליהם מדחיה חיסונית. בכך תסלל הדרך לטיפול בסוכרת נעורים אשר יהיה זמין לכל חולה, ללא תלות בתרומת איברים.

ידען תאי הגזע

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~534318647~~~25&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.