אסטרטגיות אנטי-סרטניות בדרך כלל כרוכות בהרג התאים הסרטניים. מסתבר שיש אפשרות נוספת, להפוך את התאים לתאים רגילים של הרקמה באמצעות הפעלה מחדש של גן יחיד. חוקרים מצאו כי רמות נורמליות של גן סרטן מעי גס אנושי בעכברים הפסיקו את צמיחת הגידול ותפקוד המעיים הנורמלי חזר בתוך ארבעה ימים בלבד
אסטרטגיות אנטי-סרטניות בדרך כלל כרוכות בהרג התאים הסרטניים. מסתבר שיש אפשרות נוספת, להפוך את התאים לתאים רגילים של הרקמה באמצעות הפעלה מחדש של גן יחיד. כך עולה ממחקר שפורסם ב-18 ביוני בכתב העת Cell . חוקרים מצאו כי רמות נורמליות של הגן הפסיקו את צמיחת גידול. תפקוד מעיים נורמלי שב לאחר ארבעה ימים, הגידולים נעלמו בתוך שבועיים והסימנים של הסרטן נעלמו כמה חודשים לאחר מכן. הממצאים מספקים הוכחה לעיקרון ששחזור התפקוד של גן בודד מדכא גידולים יכול לגרום לנסיגה של גידול ולהציע דרכים עתידיות לפיתוח טיפולים יעילים נגד סרטן.
סרטן המעי הגס הוא סיבת המוות הנפוצה השנייה מבין סוגי הסרטן במדינות המפותחות. כ-700,000 מקרי מוות של אנשים שלקו בסרטן המעי הגס נרשמים ברחבי העולם בכל שנה. “משטרי טיפול בסרטן מעי גס בשלב מתקדם הכרוכים בכימותרפיה – שילוב של חומרים רעילים ובעיקר לא יעילים – עדיין מהווים את הטיפול העיקרי בעשור האחרון,” אומר סקוט לווה, ממרכז הסרטן של ביה”ח ממוריאל סלואן קטרינג.
קרוב ל – 90% מהתאים הסרטניים בגידולי המעי הגס מכילים מוטציות המכבות גן מדכא גידולים הנקרא (adenomatous polyposis coli APC) אף על פי שמוטציות אלה נחשבו כמעורבות בהיווצרות הגידול, אך לא היה ברור אם APC גם משחק תפקיד בצמיחת גידול והישרדות לאחר שהסרטן כבר התפתח.
“רצינו לדעת אם תיקון השיבוש ב-APC בתאים סרטניים במצב מתקדם יהיה מספיק כדי לעצור את צמיחת הגידול ולגרום לרגרסיה”, אומר המחבר הראשי לוקאס דאו מבית ספר לרפואה ע”ש ווייל באוניברסיטת קורנל. החשש הוא כי ניסיונות לשקם את תפקודם של גנים שאבדו או שונו במוטציה בתאי הסרטן עלולה לגרום לעתים קרובות לפעילות גן עודפת וזו גורמת לבעיות אחרות בתאים נורמליים.
כדי להתגבר על האתגר הזה, השתמשו לאו וצוותו בטכניקה גנטית מדויקת כדי להפוך שיבוש פעילות APC במודל של עכברי שחלו בסרטן מעי הגס. בעוד הרוב המכריע של מודלים של בעלי חיים פיתחו את הגידולים בעיקר במעי הדק, מודל החיה החדש גם פיתח גידולים במעי הגס, בדומה לחולים אנושיים.
ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים קודמים, לפיהם דיכוי APC בבעלי החיים מפעיל מסלול איתותWnt , אשר ידוע כשולט בהתפשטות תאים, הגירתם והישרדותם.
כאשר APC חודש, איתות Wnt חזר לרמות נורמליות, תאים סרטניים הפסיקו להתרבות, ותאי המעי התאוששו ושבו לתפקוד תקין. גידולים נסוגו ונעלמו או הפכו לרקמה נורמלית בתוך שבועיים, ולא היו סימנים של הישנות סרטן בתקופת מעקב של שישה חודשים. יתר על כן, גישה זו הייתה יעילה בטיפול בעכברים עם גידולים ממאירים במעי הגס סרטן המכילים מוטציות של הגן p53, הנמצאים במחצית מהחולים האנושיים.
אף על פי שלא סביר שחידוש הגן APC יהיה רלוונטי לסוגים אחרים של סרטן, לגישה הניסויית הכללית יכולות להיות השלכות נרחבות. “הרעיון של זיהוי מוטציות המבקרות גידול ספציפי הוא מוקד עיקרי של מעבדות רבות בעולם”, אומר דאו. “אם נוכל להגדיר אילו סוגים של מוטציות ושינויים שולטים בצמיחת גידול ויהיו לנו כלים טובים יותר כדי למצוא את הטיפולים המתאימים ביותר לסרטן בודד.”
בשלב הבא יבקשו החוקרים לבחון את השלכות ההפעלה מחדש של APC בגידולי סרטן המעי הגס שפיתחו כבר גרורות בתקווה לחקות את האפקט הזה בטיפולים תרופתיים.
“לא מעשי כרגע לשחזר ישירות את תפקודAPC בחולים עם סרטן המעי הגס, והראיות האחרונות מראות כי חסימה מוחלטת של איתות Wnt עלולה ליצור סביבה רעילה לתאי מעי נורמאליים”, אומר לאו. “עם זאת, הממצאים שלנו מצביעים על כך שמולקולות קטנות המאפשרות ויסות ללא חסימה של מסלול ה – Wnt יוכלו להשיג אפקטים דומים להפעלה מחדש של APC. כמובן, נדרשת עבודה נוספת כדי לקבוע אם עיכוב Wnt או גישות דומות יספקו ערך טיפולי לטווח הארוך”.
