ניסוי קליני בלבלב מלאכותי הצליח להוריד את רמות הסוכר בדמם של חולי סכרת מסוג 1, תוך הפחתת נפילות הסוכר

גרסה עדכנית של לבלב מלאכותי נוסתה בהצלחה בניסויים במבוגרים ובמתבגרים בידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון ומבית החולים הכללי בעיר.

לבלב מלאכותי. צילום: ביה"ח הכללי בבוסטון.
לבלב מלאכותי. צילום: ביה"ח הכללי בבוסטון.

צוות החוקרים דיווח על התוצאות בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין שהוקדש גם לדיווחים מדעיים של האגודה האמריקנית לסכרת. ההתקן מבקר את רמות הסוכר אצל חולים בעלי סכרת מסוג 1 שקיבלו הן אינסולין ואת את ההורמון המעלה סוכר בדם גלוקגון.

בשני המחקרים, ההתקן עבר את הציפיות שלנו במונחים של יכולתו לווסת את כמות הסוכר, למנוע מקרי היפוגליקמיה (נפילת סוכר) והתאמה אוטומטית לצרכים השונים שלמבוגרים, שכמה מהם רגישים לאינסולין, ושל בני נוער, הדורשים כמויות גדולות יותר של אינסולין" אמר ד"ר אדוארד דמאינו מבית הספר להנדסה ביו רפואית באוניברסיטת בוסטון והחוקר הראשי. "אין כיום אף טיפול סטנדרטי שיכול להגיע לתוצאות שראינו."

ד"ר פיראס אל חטיב, אף הוא מהמחלקה להנדסה ביורפואית הוסיף: "אחד היתרונות של המכשיר הוא היכולת להתחיל לבקר את רמת הסוכר בדם באופן מיידי בהתבסס אך ורק על משקל החולה והוא מתאים את תהליך קבלת ההחלטות שלו באשר למנות האינסולין והגלוקגון כדי להתאים מטווח רחב של דרישות." אל חטיב תכנן את התקן הלבלב ביחד עם דמיאנו , היה שותף איתם גם ד"ר סטיבן ראסל מהמחלקה לסכרת בביה"ח הכללי בבוסטון.

השלושה פרסמו ב-2010 מאמר בכתב העת סיינס טרנזישנל מדיצין על הצלחה במכשיר הדור הראשון, שנוסה בחולים במשך 27 שעות ואולם המחקר אז בוצע בבית החולים, כאשר החולים (שאושפזו בשל סיבות אחרות) היו רתוקים למיטתם במשך כל זמן הטיפול. הפעם מדובר במכשיר לביש, ומשך הזמן הוארך ליומיים. ואולם פיתוח מכשיר שיוכל לעמוד בתנאים השונים של סביבתו הטבעית של החולה מהווה אתגר.
ראשית בקרב קבוצת הבקרה שחבריה יצרכו להתרגל לא רק לצרכים השונים המשתנים מרגע לרגע של היחיד, אלא גם לצרכים השונים מאוד של מבוגרים ומתבגרים. הגדילה המהירה והשינויים ההורמונלים אצל מתבגרים מייצרים דרישות אינסולין גדולות פי 2-3 מזה של מבוגרים בעלי משקל גוף דומה, מסביר דמיאנו, וגם אם כמויות האינסולין אצל מבוגרים ניתנות לחיזוי, מצב של מחלה רגעית כגון חום או בטן רגיזה יכולה לשנות דרמטית את צריכת האינוסלין במשך ימים או שבועות.

למערכת גם בוצעו שיפורי תוכנה כך שתתאים לצריכות המינון הפרטניות, ובנוסף, הוא עושה שימוש בטלפון חכם (אייפון 4S) ויכולת תקשורת אלחוטית עם שתי משאבות המספקות אינסולין וגלוקגון.כל חמש דקות מקבל הטלפון החכם מדידות סוכר ממערכת ניטור הצמודה לגוף והוא מבצע את החישוב כמה אינסולין או גלוקגון להזריק. בטלפון החכם כלול יישומון שבו החולה מכניס מידע על צרכת המזון רגע לפני אכילתו. ואולם במקום החישוב ההערכה הגסה שהחולים מבצעים בדרך כלל, היישומון שואל האם מדובר בארוחת בוקר, צהרים או ערב והאם תכולת הפחמימות תהיה רגילה, גדולה או קטנה מהרגיל.

החוקרים ביצעו שני ניסויים אצל כל חולה. באחד הניסויים בוצע שימוש בלבלב המלאכותי באופן מלא במשך חמישה ימים, ואילו בחמשת הימים האחרים החולים רק קיבלו את המידע הדרוש והזריקו בעצמם באמצעות משאבות אינסולין את המינון הדרוש. במחקר של המבוגרים השתתפו 20 חולים המטפלים בעצמם במחלה בביתם בעת הבדיקה הרגילה, אך בזמן שהם השתמשו במכשיר במצב של לבלב מלאכותי הם נדרשו להימצא ברדיוס של 5 קמ"ר בלב העיר בוסטון, דבר שאיפשר ניטור אלחוטי רצוף של רמת הסוכר בידי אנשי צוות המחקר. הם לנו במלון ולוו במשך 24 שעות ביממה באחות, אך פרט לכך הם יכלו לבצע כל פעולה שרצו לרבות פעילות בחדרי כושר ואכילה במסעדות.

הניסוי במתבגרים כלל 32 משתתפים בני 12-20 שהשתתפו במחנה של צעירים חולי סכרת, ואשר ביצעו את אותם פעילויות ואכלו את אותן ארוחות כמו חבריהם למחנה במהלך שני שלבי הניסוי. הם נוטרו מקרוב ידי אנשי צוות המחנה ובאמצעות ניטור אלחוטי במהלך החלק של הניסוי שכלל את הלבלב המלאכותי. המשתתפים בשני שלבי שני הניסויים קיבלו התראה באם יש צורך לאכות פחמימות במקרה של נפילת סוכר לרבות במהלך הניטור בלילה.

בשני המחקרים, השימוש בלבלב המלאכותי ייצר שתי תוצאות שלעולם לא מתקיימות ביחד, רמת הגלוקוז הממוצעת בדמם של החולים ירדה בעוד מקרי ההיפוגליקמיה ירד אף הוא. החשש מהיפוגליקמיה עלול להגביל את הנסיונות להוריד את רמת הסוכר הממוצעת ומקשה על הפחתת הסיבוכים ארוכי הטווח ולכן מרשים לקבל את שתי התוצאות בו זמנית. במספרים מדובר על ירידה מרמה ממוצעת של 159 יחידות ל133 אצל מבוגרים ו-142 אצל מתבגרים, פחות מקרי היפוגליקמיה חסכו את השימוש בפחמימות להעלאת רמת הסוכר.

לדברי דמיאנו היתרון העיקרי של ההתקן הוא היכולת לשחרר את החולה מלדאוג כל הזמן למחלה ולחשוש מללכת לישון בלי לדעת אם רמת הסוכר תרד לרמות מסוכנות בעת השינה, דבר שקרה גם אצל משתתפי הניסוי שרגילים לנטר את עצמם יותר מהממוצע, ובכל זאת סבלו מנפילות סוכר ליליות.

"אנו בצעד הנכון לקראת מתן מענה טיפולי אמיתי לסכרת סוג 1, דבר שהוא חמקמק במיוחד." סיכם דמיאנו, שבנו אובחן בגיל 11 כחולה בסכרת סוג 1.

להודעה של החוקרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.