כזכור בדצמבר 2011 הודיעו מנהלי אטלס ו-CMS כי החלו לסגור על החלקיק החמקמק בטווח של 124-126 גיגה אלקטרון וולט, והפעם הם יודוחו על תוצאות הניסויים ב-2012, שבוצעו באנרגיה גבוהה יותר מאשר בעבר.
חוקרים ממכון פרמילאב הודיעו אתמול, (2/7/2012), כי צמצמו את טווח המסות של בוזון היגס, החלקיק שאמור להוות את המפתח למסה ביקום. החדשות באות בשיאן של ההכנות לקראת הכרזה מובטחת ביום רביעי במאיץ החלקיקים בסרן שבג’נווה, במהלך כנס מדעני פיסיקת החלקיקים ICHEP המתקיים במלבורן, אוסטרליה.
(כזכור בוזון היגס מכונה בטעות גם חלקיק האלוהים. במקור קרא לו ליאון לדרמן, שהיה בזמנו מנהל פרמילאב בכותרת ספר שכתב The Goddamm Particle ומישהו בהוצאה השמיט את ה-Damm).
גם לאחר ניתוח נתונים של 500 טריליון התנגשויות בעשור האחרון במאיץ החלקיקים טבטרון Tevatron בפרמילאב לא זוהה עדיין חלקיק ההיגס ישירות. ואולם צמצום הטווח למסתו תאפשר רמה מסוימת של בטחון. לפי החוקרים, ההיגס, אם הוא קיים, הוא בעל מסה של 115-135 ג’יגה אלקרון וולט.
“הנתונים שלנו מכוונים בחוזקה לקיומו של בוזון היגס, אך יידרשו תוצאות מהניסויים ב-LHC באירופה כדי לבסס התגלית” אמר רוב רוסר, שותף בניסוי מהמעבדה הלאומית פרמילאב השייך למשרד האנרגיה האמריקני.
החוקרים עורכים מצוד אחר בוזון היגס באמצעות צפיה בחלקיקים שהוא מתפרק אליהם. בעוד ב-LHC מחפשים פוטונים אנרגטיים, בפרמילאב מחפשים קווארקים תחתיים. שני סוגי החלקיקים הללו צפויים מדעיכתו של חלקיק היגס. “כמו שמכונת משקאות מחזירה תמיד את אותו עודף בשילוב שונה של מטבעות.” אמר.
המובהקות הסטטיסטית של תוצאות פרמילאב היא של 2.9 סיגמה, משמעות הדבר היא שיש סיכוי של 1 ל-550 כי הנתונים מקורם בגורם אחר. בעוד מובהקות של 5 סיגמה נדרשת כדי להכריז על תגלית רשמית, ממצאים אלו מעידים כי להיגס אין יותר מדי מקום להתחבא בו.
“פיתחנו סימולציה מתוחכמת ותוכנת ניתוח לזיהוי תבניות דמויות היגס” אומר לוצ’יאנו רוסטורי, אף הוא משתתף בניסוי. “עדיין יותר קל לאתר פרצוף של חבר באצטדיון מלא ב-100 אלף בני אדם מאשר לחפש אחר אירועים דמויי היגס בין טריליוני התנגשויות.”
המדענים במאיץ החלקיקים בסרן יחשפו עוד פרטים על בוזון ההיגס ביום רביעי
המדענים הפעילים במאיץ החלקיקים בסרן שבז’נווה – LHC (מאיץ ההדרונים הגדול) יחשפו פרטים נוספים על הדרך לאיתור בוזון היגס.
כזכור, בדצמבר 2011 התקיים אירוע דומה שציפו לו בדריכות ובמהלכו הודיעו ראשי ניסויי אטלס ו-CMS כי ראו קפיצות בנתונים בערך באותה המסה – 124-126 גיגה אלקטרון וולט (GeV). ואולם ראשי שני הניסויים הדגישו בסמינר שנערך בז’נווה, כי המובהקות הסטטיסטית של התוצאות קטנה מדי ולא מאפשרת הכרזה רשמית על הגילוי, דבר שידרוש ניסויים נוספים וניתוחים נוספים.
גם הפעם מתוכנן סמינר, ליום רביעי בשעה תשע בבוקר שעון מרכז אירופה (עשר שעון ישראל). אלא שבין שני הסמינרים הודיעה בפברואר הנהלת סרן כי הצליחה להגדיל את עוצמתה של קרן האנרגיה ל-4 טרה אלקטרון וולט, במקום עוצמה של 3.5 טרה אלקטרון וולט שהופעלה ב-2010 וב-2011. לפי הודעת סרן, ראשי אטלס ו-CMS ידווחו על ניתוח המידע הראשוני של הניסויים שנערכו ב-2012.
47 תגובות
O היית פעם עני ?
ר.ח,
התכוונתי שהטעות אולי הייתה שחשבו שאין אתר (=
אני מצטער אם התפרשתי כמתנשא, לא זאת הייתה כוונתי.
כוונתי היא שפעמים רבות הקהילה המדעית הייתה מקובעת לגבי השערות שדמו לעובדות, ושיש ללמוד מהעבר ומראש אין לקחת שום דבר כמובן מאליו. כפי שאיינשטיין עשה בתקופת האתר.
אני מסכים איתך, כי אין לדעת מהיכן תגיע ההתקדמות הבאה, ושיש להתקדם בכל התחומים. לא חשבתי שחקר החלל הוא בזבוז, או פקפקתי בתרומתו לאנושות. אני מאמין, שגם המאיץ יכול לתרום אמון לאנושות. אך אני גם יודע, שאנו מוגבלים בזמן, ושיש עוד בעיות, לכן יש לנתח את המצב בצורה סטטיסטית, ולמקד שיתופי פעולה ומשאבים עצומים, כשל פרוייקט המאיץ, לפי סדר עדיפויות.
כפי שציינת, לחלק את הכסף לעניים לא יפתור את הבעיה. אלא מחקרים ממוקדים בשורשי הבעיה.
ניצן.
התואר “החלקיק האלוהי” הוא קיצור של התואר “החלקיק הארור” ובאנגלית “the “goddamn particle”.
פיטר היגס עצמו הוא אתאיסט.
O,
הבנתי שכתבת שחשבו בטעות שיש אתר. מה שאני לא אוהב בגישה שלך זה שני דברים.
1) ההתנשאות חסרת הבסיס על המדענים “חשבתי, שהתפשרות על “נראות” על פני הוכחה חד-משמעית, מביאה את המדענים לטעויות.” האם אתה אתה מודע כמה ויכוחים יש בספרות המדעית כמה פעמים חוזרים ובודקים עד שתגליות מתקבלות כ”נכונות” וגם זה בערבון מוגבל? ראה למשל את סיפור הניטרינו שחשבו שהוא מהיר מהאור או ההיתוך הקר שהתגלה כטעות. טעויות הרי קורות ואין גוף חסין מטעויות אולם המחקר המדעי היום ביסס שיטה נוקשה ודי מוצלחת (שכמובן יכולה גם לעבור שיפור) לבחינת תוצאות והערכתן.
2) גישת המדע המוכתב או כמו שכתבת “חשבתי, שיש מקומות, בהם יש יותר דחיפות לחקר מדעי.” אוניברסיטאות ומכוני מחקר צריכים לדעתי לפעול תחת חופש מדעי לחקור כל דבר שנראה להם. אתה אף פעם לא יכול לחזות מהיכן תבוא תגלית שתעיף קדימה את המחקר. האם אתה מודע כמה חקר החלל, שלכאורה נראה בזבוז כסף משווע, קידם את האנושות? האם אתה יודע כמה תגליות מקריות קידמו את האנושות? האם מישהו יכול לחזות אילו מקורות אנרגיה יגיעו מהתגליות ה”מיותרות” לדעתך בסרן?
אם תיקח את הכסף ותיתן אותו נניח לעניים תישאר בסוף עם עניים ובלי הכסף אולם אם תשקיע במחקר תגיע לעתיד. רנסנס מול ימי הבניים.
O
אתה צודק. אל תתרגש מאנשים שנוזפים בך על שאתה מעלה תהיות לגבי תקיפותם של מימצאים, בשל היותם מעורפלים. מי שמתלהב מכל בדל הוכחה , לפני שניבדקה היטב אינו רציני.
לפי מה שפורסם באתר זה, לא גילו את חלקיק היגס, אבל מדברים “מסביב מסביב” כדי ליצור מראית עין של גילוי החלקיק.
מה שמצאו כרגע הוא “ריאקציות שתואמות את המודל הסטנדרטי”, בזה כנראה אין שום חידוש, שמשום שכנראה גם בעבר היו “ריאקציות שתואמות את המודל הסטנדרטי”.
יתכן שאותו מימצא עכשיווי נותן תוצאות מדוייקות יותר, לכן, על סמך התוצאות המדויקות יותר— אפשר לקבל השערה מדוייקת יותר לגבי המסה של חלקיק היגס.
אגב, אתה זוכר שלפני מספר חודשים פירסמו בקול תרועה גדולה שכנראה גילו חלקיק שמסתו 125 GEV ?
פירסמו בעניין אותה תגלית ים של מאמרים בעתונות. מאז המהומה של 125 GEV השתררה שתיקה. לא שמענו על בדיקות צולבות או ניסויים נוספים שמטרתם לאמת או להפריך את מימצא החלקיק של 125GEV .
אם תוך חצי שנה, נאמר, תתמשך השתיקה בעניין אותו חלקיק 125GEV — המסקנה שלי תהיה שמדובר בברווז מדעי מת שניקבר בחשיכה.
אני שואל.. מזה חלקיק?..מזה אומר חלקיק אלוקי?..למה הוא נקרא אלוקי??
מה ניתן ללמוד ממנו?
תודה.
-לא טענתי, שהטעות הייתה, שחשבו, שיש אתר (=
-חשבתי, שהתפשרות על “נראות” על פני הוכחה חד-משמעית, מביאה את המדענים לטעויות.
-חשבתי, שיש מקומות, בהם יש יותר דחיפות לחקר מדעי.
אני חושב, שלפחות עד שתיהיה הוכחה חד משמעית, יש לקחת דברים בערבון מוגבל. אני מקווה, שאחרי כל המשאבים שהושקעו, נדע בקרוב אם החלקיק קיים או לא.
O,
אתה לא חושב שאתה סותר את עצמך? אתה טוען שהמדענים של פעם חשבו שהארץ שטוחה, שיש אתר ושהמדענים של היום בורים ואין להם מושג איך יצחקו עליהם בעתיד. אבל איך לדעתך התגלה שהארץ עגולה? שאין אתר? איך לדעתך יגיעו ההישגים שבזכותם אנשי העתיד יצחקו על בורותינו? האם לא בזכות החקר המדעי? ואם לא אז בזכות מה? איך יפתרו את החור באוזון, ההתחממות הגלובלית והרעב באפריקה? בזכות אמונות תפילות או בעזרת מחקר ?
שטויות כבר מזמן הוכיחו שיש ביזונים:
http://www.google.co.il/search?num=10&hl=iw&site=imghp&tbm=isch&source=hp&q=%D7%91%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&oq=%D7%91%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&gs_l=img.3..0i24.1813.2656.0.3078.7.7.0.0.0.0.282.876.0j2j2.4.0…0.0.nun2DlXEwUg&biw=1024&bih=662&sei=96bzT4mZMIiw0AWi8eiZBw
אני חושב, שעם הפוטנציאל שהאנושות כפי שאנו רוצים שתתקיים תחדל, היה צריך להשקיע את הכסף של הניסוי בניסויים, שיניבו פירות לטווח הקרוב.
כבר מספר פעמים שמדענים ראו מה שרצו לראות, כשלא היה שם כלום: הארץ מרכז היקום, האתר, האנרגיה האפילה… אה אנחנו רק ב2012 עוד לא גיליתם את זה. כבר אמרתי יותר מידי.
חור באוזון, התחממות גלובלית, אנשים מתים מרעב באפריקה, ואנחנו כותבים באינטרנט ורודפים אחרי הישגים. עוד אין לאנושות מושג כמה היא בורה, עוד כמה שנים אנשים יצחקו עליכם שבשביל לנוע ממקום למקום הייתם נוסעים ונהרגים.
O, אתה חושב שהאנושות תיכחד לפני שנשתמש בידע המצטבר מהניסויים המדעיים?
לדעתי, היה צריך להשקיע כספים בכמויות כאלו שמשקיעים בפרויקט הזה בניסיון לתקן את החור שנוצר באוזון…
עיגול שחור על רקע לבן. עלולים להיות בטוחים, שיש שם משהו, רק כי “רואים” אותו.
האמת היא, שעם ההסתברות שהאנושות, כפי שאנו רוצים לראות אותה, תכחד, עוד לפני שנספיק להשתמש בידע, שיופק מהפרוייקט באופן מעשי, אני מצטער, שלא ניסו לחשוב כיצד אפשר קודם כל לתקן כמה דברים בעולם עם סכום כסף זהה.
אני כולי ברוי מחלקיקים אלוההים בלבד.אגה,מוכח מדעית.אולי בעברי שם פעם, לפני עשרות שנים ואולי מאות או אלפים,,לך תדע,, נשרו כמה מחלקיקים אלה באזור ההוא,,כמו בעולם כולו.
מבקש הסבר:
ההסבר פשוט. מחר תתקיים מסיבת התרמה להמשך מימון פרוייקט LHC. זה פרוייקט שדורש המשך מימון ועכשיו כנראה מציגים מראית עין של “התקדמות” כדי שהתורמים הנדיבים יפתחו את ארנקיהם.
פירוט נוסף לדברי יש בשתי תגובות שלי לבעל הניק “חסוי” ששורשרו למאמר אחר (מאמר על הניאנדרטלים). תמצא את התגובות הנ”ל כאן
https://www.hayadan.org.il/neanderthal-galileo-290612/comment-page-1/#comments
(יתכן שתצטרך לגלול את התגובות ל”תגובות קודמות יותר” כדי למצוא אותן.
בקיצור:
(ככל הנראה) לא התגלה ב- LHC שום דבר מלבד גילוי חלקיק שהמסה שלו בערך 125GEV זה נעשה מזמן (לפני מספר חודשים). החלקיק הזה יכול להיות לא רלוונטי לחלקיק היגס. כעת אולי יציגו (במסיבת ההתרמה) מה שלב הניסוי הבא. גם אם התוצאות של השלב הבא יהיו חיוביות זה לא יוכיח שחלקיק היגס קיים זה יהיה מקסימום אינדיקציה קלושה שאולי הוא קיים.
אבי, אישור למה? להגברת עוצמת האנרגיה? הפעלת המאיץ?
ומחר זו רק ההכרזה, לא?
גפ החוקרים של פרמילאב אמרו שהם מחכים לאישור של סרן, כי כל מתקן מגלה סוג שונה של עקבות.
לא אבי השאלה אינה קנטרנית, פשוט נראה לי תמוה שהשקיעו כל כך הרבה כספים בפרוייקט הענק הזה, כי אמרו שכדי למצוא את “החלקיק האלוהי” הזה צריכים כמויות אדירות של אנרגיה שירוצו שם בתוך המאיץ…. והנה בסוף נראה שהעדויות החזקות ביותר לקיומו של החלקיק הזה מגיעות דווקא ממאיץ הרבה יותר קטן וצנוע…. לי זה נראה מוזר.
י.א., כמה שאלות….
אם הבנתי נכונה כל עבודת המחקר על הוא למעשה למצוא תחום הסתברותי לקיומו. אילו עוד חלקיקים אנו יודעים עליהם רק ברמה ההסתברותית? האם היו חלקיקים שידענו עליהם רק ברמה זה ולאחר מכן קיבלו מימדים מוחשיים יותר? אם כן האם, עם מזלינו יהיה לצידנו, הוא גם יוכל להפוך ל”ילד אמיתי”?
ובכלל, למה אתה וכל המדענים בCERN כל כך בטוחים בקיומו, ואם כולם כל כך בטוחים בקיומו מדוע נשמעים כ”כ הרבה הסתייגויות?
אנא סלח\י לי על רמת התוכן הירודה, אני בער בכל תחום הפיזיקה הגרעינית התיאורטית. כמו כן אני חושב שהתגלית הזו, וכל המפעל בCERN מחזיר לי את האמון באנושות, שישנם עוד מיזמים בסדר גודל כזה בעולם שנועד “רק” לפתח את הידע האנושי. ביום שתהיה איזשהי וודאות בנושא, בין אם זה מחר או בעתיד, יהיה זה יום חג לאנושות כולה.
מבקש הסבר מבקש הסבר, אז הוא יקבל הסבר.
דבר ראשון עם קצת הבנת הנקרא, תבין שעשור של מדידות בפרמילאב, רק הצליח לצמצם את טווח האנרגיות בהן נמצא ההיגס, בלי קשר לחיפוש שנעשה אחריו בצרן.
חוץ מזה, המאיצים בצרן עובדים שנים רבות ועוסקים בניסויים שונים. החיפוש אחר ההיגס נערך רק בשנים האחרונות. לפני כן עסקו במדידות אחרות ותאמין לי ששום כסף לא נשפך שם סתם.
היי
אוקיי תבינו שרוב שהאנשים לא מבינים בכלל מזה חלקיק!
ואני שואל.. מזה חלקיק?..מזה אומר חלקיק אלוקי?..למה הוא נקרא אלוקי??
מה ניתן ללמוד ממנו?
תודה.
כי זו שאלה קנטרנית. לכן התשובה בהתאם. רק מהמדע מצפים לתוצאות יישומיות. בכל תחום אחר מוכנים לזרוק טריליונים בלי לקבל דבר.
אני לא מבין, השקיעו כל כך הרבה כספים במאיץ החלקיקים הענק LHC כדי שיגלה את החלקיק המסתורי בוזון היגס, ובסוף מספרים לנו שאת עיקר הגילוי עשו בכלל במאיץ חלקיקים אחר הרבה יותר קטן טבטרון Tevatron בפרמילאב ?
מישהו יכול להסביר ?
“מחר, הכוונה ביום רביעי, עכשיו כבר יום שלישי. מה אנחנו מרוויחים ממלמולי תלמידי הישיבות?”
– שואלים אותך מה אנחנו מרוויחים מהמחקר הזה ולמה הוא חשוב ותגובתך היא מה מרוויחים מתלמידי הישיבות. אם לא הייתי יודע שאתה אדם מבוגר, הייתי חושב שמדובר בילד מרדן בן 15 שמחפש לעצבן את כולם. אז כמובן שהרמה המדעית בתגובות בירידה. תגובות כאלו מרחיקות קוראים.
למה “החלקיק הארור”? בגלל שכל כך קשה למצוא אותו?
The God Damm Particle משמעו “החלקיק הארור”
לרוברט,
שאלה טובה.
אם איני טועה, מדובר באיבר במשוואות שהוא בעל יחידות של מסה, מיוחס להיגס ואינו ידוע. לכן מנסים למדוד מהו. אבל כן יודעים לשים עליו גבול תחתון כך שהוא לא יכול להיות אפס.
אז אומרים שמחפשים את המסה של ההיגס.
אם לא נוח לך עם המונח “מסה”, אתה יכול להתייחס אליו כאל אנרגיית המנוחה שלו (שזה אותו דבר בעצם).
לאיציק, אתה לא מגדיל לחלקיקים את המסה. אתה מוסיף להם אנרגיה קינטית. ככל שאתה נותן להם יותר אנרגיה, יכולים להתקבל חלקיקים עם מסה גדולה יותר (זאת אומרת – אנרגיית מנוחה גדולה יותר).
זה לא קשור להיגס. ההיגס בא לידי ביטוי בצורה המובנת ביותר, לדעתי, כאיזה יצור מתמטי שמאפשר לנו לכתוב שלחלקיקים אחרים יש מסה, כפי שאנו כבר יודעים.
אבל הוא משאיר אותנו עם פרמטר נוסף שלא יודעים (כפי שכתבתי הרגע) ואותו מנסים למצוא.
בנוסף, הוא מכניס למשוואות איברים שמתארים אינטראקציות בינו לבין חלקיקים אחרים.
לשם ההקבלה: יש לנו איבר שמתאר אינטראקציות בין פוטונים (שזה בעצם שדה אלקטרו-מגנטי) לבין אלקטרונים (וגם חלקיקים אחרים).
הדרך בה מנסים למדוד את הפרמטר הנ”ל קשורה לאינטראקציות בין שדה ההיגס לבין חלקיקים אחרים.
אנו יכולים ע”י התנגשות בין פרוטונים באנרגיות גבוהות, לייצר חלקיקים כבדים ולקוות שהם יתפרקו לבוזון היגס, אשר לאחר מכן יתפרק לתוצרים שאנחנו כן מסוגלים לזהות בגלאי.
אם נזהה תוצרים שבאמת נובעים מההיגס, נוכל לחשב על-סמך התנע שלהם את מסת ההיגס.
אגב, התהליך שדרכו נוכל לזהות תוצרים של ההיגס בצורה האופטימלית, תלוי בשאלה מהי מסת ההיגס.
(זהו סוג של מלכוד…)
לכן, אופן הפעולה היה:
קודם הניחו שמסת ההיגס היא בסביבות 100 GeV ואז ניסו למצוא עדויות שלו עקב דעיכות של חלקיק מסויים להיגס (ולמצוא את התוצרים). לא מצאו בתחום זה, אז הניחו שמסתו היא בסביבות 170 Gev וחיפשו עדויות לקיומו בארגיה כזו. שוב לא מצאו. וכן הלאה.
עד שניסו בתחום של 120 GeV ועכשיו נראה שכן מוצאים עדות לקיומו.
אז מכאן ברור שקילוגרם של נוצות לא היו קילוגרם של נוצות אם לא היה לנו את ההיגס.
OranJogger
מאחר ואתה כנראה משכיל מעמיק הנשען
רק על אמיתות מדעיות וחקר מדעי בר קיימא
ששולט על עצמו ותגובותיו ,בעל יכולות ריסון עצמי יוצאות מגדר הרגיל .
הייתי שמח להסבר מושכל
כיצד יכול להיווצר חור שחור במאיץ
מה גודלו איך הוא מתפוגג
ולמה הוא לא מסוכן או כן.
י.א.
אם מאיצים חלקיקים למהירות הקרובה למהירות האור ועל ידי כך מגדילים את המסה שלהם.
אז זה כאילו אוספנו להם בוזוני היגס ?!
ואז בעצם יהיו יותר בוזוני היגס בתוצר התנגשות והסיכוי לאתר את האינטראקציה שמתאימה להם תגדל ?!
ואחזור שוב על שאלתי.
מה שוקל יותר קילו נוצות או קילו בוזון היגס ?
באופן פרדוקסלי ניתן לומר כי הוכחת קיומו של ה”היגס”, יש בה מישום אכזבה מסויימת,
אמנם היא מהווה אישור למודל הסטנדרטי אבל… רבים ציפו כי יקרה הבלתי צפוי וזה, למרבה
הצער, לא קורה. דהיינו, רבים ציפו כי כמו שקרה בעבר בתולדות המדע, הניסוי ינפק תוצאות
שונות מהצפוי ומפתיעות שיובילו לתובנות וגילויים חדשים.
אישור קיומו של ההיגס מאכזב במובן זה שמשמעו הוא כי מה שהמדע חושב כנכון הוא (כנראה)
באמת נכון .
מאידך, לא נראה שהאנושות תוכל לייצר, בעתיד הנראה, מתקן בעל אנרגיה גבוהה יותר מהמאיץ
LHC בסרן, כך שממילא אין לצפות כי המדע הניסוי יוכל לאושש, בעתיד הנראה, תחזיות אקזוטיות
הנובעות מתורת המיתרים.
האמנם ?
ל י. א. ולכל מנדהו תסבירולי פעם אחד ולתמיד מה הכונה למסה של חלקיק שמחולל מסה????
נקודה,
אני חושב שקרע שלו מתמלא בחוסר השכלה וספקולציות חסרות בסיס. והיות שהקרע בעל כוח יניקה של חור שחור הוא שואב את כל השטויות שלו בקצב בלתי נשלט וללא הגבלה…
מה זה קרע במרחב? על איזה רקע וצר הקרע? מה ממלא את אותו קרע?
במקום החלקיק האלוהי ,תרגום אמיתי וברוח המקור הוא “החלקיק המצוין” (רק שבמקום “צ” שימו *)
ההתיחסות להיווצרות החור השחור שנוצר במאיץ לדעתי מועטה מידי:
למה הכוונה?
אישית אני לא קורה לזה חור שחור במובן המקובל של המילה
כלומר חור שחור שמופיע לאחר קריסת כוכב מאסיבי.
אלה אני קורה לזה “קרע זמני במרחב” ,שסופח אליו חלקיקים ואולי אף מחבר חלקיקים
וע”י כך הוא נעלם .
אני די מאמין שקרעים מסוג זה נוצרים ומשפיעים על פיזור החלקיקים לאחר ההתנגשות
ויכול להיות שזה בעצם ההיגס שאותו מחפשים או שזוהי תופעה נוספת שנחקרה
או שעדיין לא נחקרה.
ובכול מקרה יתכן שקרעים מסוג זה נוצרים גם בקריסת כוכבים וזהו אחד מהתופעות
שמייחדים חור שחור או התופעה המרכזית או בכלל לא .
קרעים כאלו לא הוכחו ולא נפסלו אבל הרעיון נראה לי הגיוני.
ר.ח רפאי.ם, החלקיק לא נצפה ישירות וכמותו כמעט כל החלקיקים הידועים לנו.
בגדול, כל מה שאנחנו יודעים “לראות” הם עקבות של אלקטרון (או פוזיטרון), מיואון (או אנטי מיואון), אינטראקציות של פוטונים עם החומר, אינטראקציות של קווארקים (ואנטי קווארקים) עם החומר ובנוסף, עם המון מאמץ גם לזהות אינטראקציות של ניוטרינים עם החומר.
למזלנו, כל מה שכתבתי לעיל אלו הם חלקיקים יסודיים, אז כל מה שמורכב מהם נוטה להתפרק אליהם. (אלו לא כל החלקיקים היסודיים, אלא רק אלו שיציבים מספיק כדי שלא ידעכו לתוצרים אחרים תוך בערך 0.0000000000000001 שניות).
גם על מה שכתבתי בסוגריים יש הסתייגות קלה: הפוטון הוא למעשה חלקיק (או שדה) נושא כוח.
בסה”כ, אני לא יכול להסביר כאן את כל המודל הסטנדרטי (שהוא, אגב מאוד מעניין, לדעתי), אבל אנסה לענות על השאלות העיקריות.
1. החשיבות הרבה של בוזון ההיגס, היא שאנחנו לא יכולים (מבחינה מתמטית) להוסיף למשוואות (כלומר ללגראנז’יאן – למי שמכיר את המושג) איברים שמתארים את מסת החלקיקים השונים, בלי שנכניס למשוואות את בוזון ההיגס.
הסבר: ההיגס מגיע מתוך צורך שהמשוואות שלנו לא ישתנו (כלומר הפיסיקה לא תשתנה) גם אם נעבור למערכת יחוס שונה. זהו עקרון של תורת היחסות שאנו חייבים לקיים. לצערנו, הוספת איברי המסה ללא ההיגס לא מאפשרת לנו לקיים את העקרון הזה.
כאן נכנס לתמונה ההיגס. זהו למעשה שדה כיול שאנו מכניסים למשוואות, לאחר שאנו מבצעים שבירת סימטריה ספונטנית. כלומר, אנו מתארים את הפיסיקה מנקודת מבט מסויימת, מוסיפים את שדה הכיול ואז מקבלים במשוואות (שהן עכשיו זהות בכל מערכת יחוס) איברי מסה ואת בוזון ההיגס.
אז הכל טוב ויפה, אבל כדי שנוכל לקבל את ההסבר הזה, צריכים למצוא עדות לכך שההיגס קיים.
2. החיפוש אחר ההיגס:
ההיגס הוא חלקיק חמקמק. הבעיה היא כזו: אנו מסוגלים ליצור כל מיני חלקיקים, שבתורם מתפרקים לחלקיקים יסודיים שאותם אנו “רואים”. יצירה של חלקיקים כאלו מתבצעת ע”י ניגוש של פרוטונים או אלקטרונים במאיצי חלקיקים. למשל, ב-LHC מאיצים שתי אלומות של פרוטונים זו מול זו ונותנים להן להתנגש במהירות גבוהה (כלומר באנרגיה גבוהה מאוד). בהתנגשות נוצרים כל מיני חלקיקים, כאשר ככל שהאנרגיה גבוהה יותר, יווצרו (בנוסף) חלקיקים כבדים יותר. לכל חלקיק שנוצר יש איזו הסתברות שהוא יווצר. חלקם יווצרו כמעט בוודאות וחלקם בהסתברות נמוכה.
הבעיה היא, שההסתברות שיווצר בוזון היגס, קשורה למסת החלקיק שממנו הוא נוצר. החלקיקים היחידים שאנו יכולים להאיץ בלי שהם יתפרקו לנו לפני ההתנגשות, הם אלקטרונים או קווארקים מהדור הראשון (ליתר דיוק פרוטונים, אשר מורכבים מקווארקים מהדור הראשון). בשני המקרים מדובר על חלקיקים עם מסה קטנה, כך שהסיכוי שיווצר היגס בתהליך הוא קטן מדי.
לכן, מנסים ליצר חלקיקים כבדים (זאת משיגים ע”י השקעה של אנרגיה בסדר גודל של 4 טרה אלקטון-וולט). ההסתברות שחלקיק כבד כזה, יתפרק לבוזון היגס היא קצת יותר גבוהה.
אבל גם אז, יש קשיים שנובעים מכך שלא יודעים מהי מסתו של ההיגס. אז מחפשים.
3. זיהוי ההיגס:
אני אסביר עוד בהמשך, אם אתבקש.
4. רמת התגובות:
אני מקווה שזה יעלה, בעיניך, את הרמה.
אם אתה מוטרד מרמת התגובות, גלוש לווי-נט ותקרא את התגובות שם. הן באמת לא שוות את התגובה.
5. סכנה:
אין סכנה בהגברת עוצמת אלומת הפרוטונים. זהו בסה”כ האמצעי שמאפשר לנו לייצר חלקיקים כבדים דיים כדי שיוכל להווצר מהם בוזון היגס. הסכנה הגדולה ביותר היא למשלם המיסים האירופאי, שצריך לממן את העלויות הגבוהות של החשמל שניסוי כזה צורך.
6.הרווח:
כמו שכתבו כאן, הרווח הוא אישוש של המודל הסטנדרטי. כלומר, זה אומר שיש לנו מודל שמסוגל לתאר את הפיסיקה של החלקיקים היסודיים (אנרגיות גבוהות) בצורה טובה.
אם לא היה קיים ההיגס (וכנראה שהוא אכן קיים), אז זה היה סימן לכשלון המודל ואז צריך היה למצוא הסבר אחר.
אגב, המודל הסטנדרטי, טוב ככל שהוא, אינו מסביר את כל התופעות הידועות לנו. אך יתכן שזה נובע מכך שהוא נשען על כל מיני קירובים. (בסופו של דבר, יש מעט מאוד בעיות פיסיקליות שאנו יודעים לפתור במדוייק).
אז לסיכום, הרווח לעולם הפיסיקה של החלקיקים היסודים הוא עצום והוא פרי של השקעה רבת שנים, החל מתחילת המאה שעברה, כאשר תורת היחסות ומכניקת הקוונטים שמו את אבני הבניין למודל הסטנדרטי, דרך הצעת המודל הקווארקי (1964), ועד לימינו.
על חיי היומיום של מרבית האנשים, גילוי זה לא ישפיע, כנראה, בטווח הקרוב. פרט אולי לפיסיקאים שעוסקים בתחום, אשר כעת יתקשו יותר למצוא עבודה.
יום טוב.
י.א.
Update AAAS religious trade union concepts:
Natural Selection Is Ubiquitous
Higgs Particle? Dark Energy/Matter? Epigenetics?
These Are YOK!
Update Concepts-Comprehension…
http://universe-life.com/2011/12/13/21st-century-science-whence-and-whither/
Evolution Is The Quantum Mechanics Of Natural Selection.
The quantum mechanics of every process is its evolution.
Quantum mechanics are mechanisms, possible or probable or actual mechanisms of natural selection.
=================
Universe-Energy-Mass-Life Compilation
http://universe-life.com/2012/02/03/universe-energy-mass-life-compilation/
A. The Universe
From the Big-Bang it is a rationally commonsensical conjecture that the gravitons, the smallest base primal particles of the universe, must be both mass and energy, i.e. inert mass yet in motion even at the briefest fraction of a second of the pre Big Bang singularity. This is rationally commonsensical since otherwise the Big would not have Banged, the superposition of mass and energy would not have been resolved.
The universe originates, derives and evolves from this energy-mass dualism which is possible and probable due to the small size of the gravitons.
Since gravitation Is the propensity of energy reconversion to mass and energy is mass in motion, gravity is the force exerted between mass formats.
All the matter of the universe is a progeny of the gravitons evolutions, of the natural selection of mass, of some of the mass formats attaining temporary augmented energy constraint in their successive generations, with energy drained from other mass formats, to temporarily postpone, survive, the reversion of their own constitutional mass to the pool of cosmic energy fueling the galactic clusters expansion set in motion by the Big Bang.
B. Earth Life
Earth Life is just another mass format. A self-replicating mass format. Self-replication is its mode of evolution, natural selection. Its smallest base primal units are the RNAs genes.
The genesis of RNAs genes, life’s primal organisms, is rationally commonsensical thus highly probable, the “naturally-selected” RNA nucleotides.
Life began/evolved on Earth with the natural selection of inanimate RNA, then of some RNA nucleotides, then arriving at the ultimate mode of natural selection, self-replication.
C. Know Thyself. Life Is Simpler Than We Are Told, Including Origin-Nature Of Brain-Consciousness-“Spirituality”***
The origin-reason and the purpose-fate of life are mechanistic, ethically and practically valueless. Life is the cheapest commodity on Earth.
As Life is just another mass format, due to the oneness of the universe it is commonsensical that natural selection is ubiquitous for ALL mass formats and that life, self-replication, is its extension. And it is commonsensical, too, that evolutions, broken symmetry scenarios, are ubiquitous in all processes in all disciplines and that these evolutions are the “quantum mechanics” of the processes.
Human life is just one of many nature’s routes for the natural survival of RNAs, the base primal Earth organisms.
Life’s evolution, self-replication:
Genes (organisms) to genomes (organisms) to mono-cellular to multicellular organisms:
Individual mono-cells to cooperative mono-cells communities, “cultures”.
Mono-cells cultures evolve their communication, neural systems, then further evolving nerved multicellular organisms.
Human life is just one of many nature’s routes for the natural survival of RNAs, the base Earth organism.
It is up to humans themselves to elect the purpose and format of their life as individuals and as group-members.
Dov Henis (comments from 22nd century)
***המקור והמהות של “רוחניויות”, כולן וירטואליות,
הרוחניויות נובעות מהמאמינים, לסיפוק ולשימוש שלהם
An Embarrassingly Obvious Theory Of Everything
http://universe-life.com/2011/12/10/eotoe-embarrassingly-obvious-theory-of-everything/
Tags: brain origin, gravitation, gravitons, lifeevolution, nerved organisms, RNAlifehood, spirituality, universeevolution
לגבי המילה God Damm שבכתבה, חיפשתי תרגום ואין מילה כזו. כנראה שמישהו לא העתיק את המילה goddamn כראוי. משמעותה “לְכָל הָרוּחוֹת, לַעֲזָאזֵל”.
As for that “God particle” moniker, Marcelo previously reported that:
“As some of you may know, The God Particle is the title of a popular science book by Nobel Prize winner Leon Lederman, who was Fermilab’s director for many years and thus my boss when I was a postdoctoral fellow there. According to Leon, he wanted to call the book The Goddamn Particle because nobody could find the thing. However, his editor discouraged him from the title, suggesting that The God Particle would sell many more copies. This is the story that Leon tells us.”
http://www.npr.org/blogs/thetwo-way/2011/12/12/143571097/here-we-go-again-has-misnamed-god-particle-finally-been-found
נקודה, השמועות אומרות שאתה הפצת את השמועה הנ”ל….
🙂
בכל מקרה – מי שעלול בטעות להאמין בשמועות ההן – הלוואי ובאמת היה יכול לברוח מכדוה”א לפני שיימשך לתוך החור שחור( שלפי דעתי נוצר בכלל מהוואקום שבראשו). היינו נפטרים מכמה אנשים שגם ככה יש לנו די ומספיק מהם.
השמועות אומרות שבמאיץ החלקיקים נוצר חור שחור ומחר יודיעו על כך.
למי שלא מבין, זה אומר שתוך 5 חודשים סוגרים את הבסטה.
🙂
לא, זה לא מסוכן.
מרוויחים ידע – הגילוי מהווה אישוש למודל הסטנדרטי של תורת החלקיקים.
כמו רב הגילויים המדעיים, כניראה שהשפעה פרקטית על חיי היומיום שלנו תהיה מתישהו בעתיד.
יסלחו לי פיזיקאים מדופלמים ולא יאשימו אותי בהטעיית הציבור.
בוזון היגס הוא המאפשר הבנת מושג המסה. מעבר חלקיק בשדה צפוף מאד של אנרגיה יוצר אשליה של מסה (חיכוך). בוזון הוא חלקיק נטול ספין ובד”כ מתאר טרנסאקציה בין חלקיקים בעלי מסה.
למשל פוטון הוא בוזון שמתאר את אינטראקצית השדה האלקטרומגנטי – סוג של כוח שנובע לפי תורת היחסות מעקמומיות פיזית של המרחב (הושג לראשונה ע”י קלוצה-קליין ונחקר ע”י איינשטיין בשלהיו – אם תרצו אבי תורת המיתרים. האב הרשמי של תורת המיתרים המודל של ונציאנו – לדעתי איינשטיין קדם לו, ואין זה נכון שרק התנגד לתורת הקוונטים. תורת השדות המאוחדת שניסה לפתח בשלהי ימיו, צחוק הגורל תואמת לתורת המיתרים למרות שאביה התנגד לתורת הקוונטים). לפי תורת המיתרים מקור העקמומיות במימדים מכורבלים – מיקרוסקופיים של המרחב – מכורבלים כמו טבעת מיקרוסקופית. גם יתר הכוחות מתוארים בצורה זו: גרעיני חזק, חלש, כבידה, חשמלי ומגנטי. דעתי על מכורבלות המרחב שמורה לעצמי כרגע. העיקר זו השאלה שלכם מה זה בוזון היגס.
ספר טוב להסביר – היקום האלגנטי בריאן גרין. אפשר להציגו במדור הספרים.
ובכן המעבר לחלקיקים בעלי מסה – שהם מרכיבי היקום, חלקיק השיחלוף הוא בוזון זה.
יהיו פיזיקאים מדופלמים שיאמרו שאני מטעה ומדובר באנרגיה E0 שקיימת בריק מוחלט
שאיננה אפס. איך הכל מתחיל בלי שום חלקיקים – תמיד יש שם אנרגיה.
אני מנסה להעביר את המהות והחשיבות של בוזון היגס.
הערכתי את התגלית – הם מצמצמים את הימצאותו של החלקיק שנראה לי שעוד לא מצאו בסדר גודל
מאחד בין טריליון לאחד בין מליארד. עוד לא נמצא החלקיק אלא אם נופתע מחר.
שלום אבי בליזובסקי
במקורות אחרים קראתי שהמדענים מצאו עקבות של החלקיק. אבל החלקיק לא נצפה ישירות.
(חשבתי לציין את זה מכיון שממה שאני מבין, ויתכן ואני טועה, לא ניתן יהיה לצפות בחלקיק עצמו).
ממה שהבנתי מהכתבות פה ושם הוא, שמה שהמדענים מחפשים זה את העקבות של החלקיק.
כלומר הם צריכים לודא שהעקבות הן אכן של החלקיק עצמו ולא משהו אחר.
האם זה מה שהבנת גם אתה מקריאת הכתבות במקורות אחרים? או שאתה מציע לחכות ליום רביעי? ומה קורה עם חברינו מיכאל רוטשילד למה הוא לא משתתף בחגיגות? אני לא מאמין שהוא ישלח את חבריו ממועדון הידען ללכת לחפש חברים חדשים. אני בטוח שיש לו מספיק זמן (הרי רק לעצלנים אין זמן) בשביל להקדיש אותם לקוראי הידען. גם אתה תצא נשכר מכך. תראה מה קרה לאתר הזה בחודשים האחרונים (*אין קשר לישראל שפירא – אם אתה קורא את זה אל תיבהל, אני לא מדבר עליך), רק תקרא את התגובות האחרונות, תראה לאיזו רמה ירדו הדיונים כאן.
אח.. אני זוכר את הימים…. היה בא לפה מבוגר אחראי, עושה סדר בבלגן… חלק קטן אפילו למד דבר או שניים… אנשים איכותיים ביקשו להגיב כאן… (לכל הפלצנים- כן, אני בפירוש חושב שחלק גדול מהמגיבים כאן הם חסרי שכל).
באמת אבי עם כל הכבוד, הרמה המדעית של האמת שבה אנחנו חיים שאותה אמור אתר הידען לייצג, לפחות בעיני, נמצאת בדעיכה קבועה בחודשים האחרונים.
אה, ועוד משהו – זה לא קצת מסוכן שמגבירים את העוצמה של קרן האנרגיה?
“אנחנו”, הכוונה שלי היא אינה אני, אתה והציבור, (אם זו אכן הכוונה שלך לגבי “אנחנו”, כי ממה שמלמדים בישיבות, אנחנו לא מרוויחים כלום) אלא על המדענים ב-CERN. מה תיתן להם מציאת החלקיק הזה? ולמה הוא כל כך חשוב?
מחר, הכוונה ביום רביעי, עכשיו כבר יום שלישי. מה אנחנו מרוויחים ממלמולי תלמידי הישיבות?
היי אבי.
אמור להיערך מחר (בנוסף להכרזה הצפויה) ניסוי כלשהו כדי להוכיח זאת? (או שזה כבר מוכח?)
כל אופן, מדובר רק בהכרזה, לא?
ואם אפשר עוד כמה שאלות – מה אנחנו מרוויחים ממציאת החלקיק הזה? למה הוא כל כך חשוב? והאם הוא עלול לגרום לתרחישים מסוכנים?