נשים נוהגות לתת הנחיות שכוללות ציוני דרך ופניות שמאלה או ימינה. גברים, לעומת זאת, מדברים על כיווני המצפן ואומדים מרחקים בדקות או בקילומטרים
הוא אומר לנסוע ישר במשך שלושה קילומטרים ואחר כך לפנות מזרחה. היא אומרת לעבור את בית הספר ולפנות ימינה ליד הבית הירוק. שניהם מתארים בדיוק אותה דרך שמובילה למרכול, אך צורת התיאור השונה משקפת את ההבדלים בין המינים, שהם המקור לחיכוכים רבים בין היושבים במושבים הקדמיים.
דבורה סוסייר, פרופסור למדעי המוח מאוניברסיטת לת'ברידג' בקנדה, בדקה את הבדלי הניסוח במחקר שערכה בשנת 2003. היא גילתה שלאחר שסוקרים מפה ונשאלים כיצד להגיע למקומות שונים, נשים נוהגות לתת הנחיות שכוללות ציוני דרך ופניות שמאלה או ימינה. גברים, לעומת זאת, מדברים על כיווני המצפן ואומדים מרחקים בדקות או בקילומטרים.
לבעלי חיים מסוימים, דוגמת יוני בית, שיעור גבוה של ברזל בחוטם, אשר מסייע להן לנווט על סמך הכוח המגנטי של הקוטב הצפוני. אולם, סוסייר משערת שמקורן של המפות הפנימיות של הגברים הוא באבותינו הציידים הקדמונים. במסעות הצייד הרחיקו הגברים מהבית והגיעו לשטחים לא מוכרים, על מנת להביא הביתה מזון – חיות בר. יתכן שהגברים ניווטו על סמך מיקום השמש, ומיומנויות הניווט הטבעיות סייעו להם למצוא את הדרך הקצרה ביותר הביתה.
לעומת זאת, קרוב לוודאי שהנשים הפרה-היסטוריות, אשר ליקטו מזון סמוך לבית, מצאו את דרכן מאזורי הגידול של צמחי המאכל על סמך ציוני דרך. במחקר שערך בשנה שעברה ג'ושוע ברה, פסיכולוג של האבולוציה מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, הוא בחן את התיאוריה בשוק אוכל. לאחר שערכו סיבוב טעימה בודד בשוק, הצליחו נשים להצביע בצורה מדויקת יותר על דוכני מזון שבהם הן ביקרו, ובעיקר על אלה שהציעו מזון בעל תכולת אנרגיה גבוהה. הנשים ראו בדוכני המזון ציוני דרך, והצליחו להתמצא בשוק טוב יותר מגברים.
על מנת לפצות על ההבדלים בין המגדרים, מציעה סוסייר לתת לנשים או לגברים הנחיות נסיעה בהתאם למגדר. “כך יתעו פחות אנשים בדרך” אומרת סוסייר.
מאת קורי בינס, פורסם בגליון אפריל 2008 של כתב העת פופיולר סיינס
14 תגובות
קורא מתון:
מחב"ת הוא מחזיר בתשובה.
אני, לעומת זאת, אינני יודע מה משמעו של "פרוידיאנית נראה ש…" במיוחד כאשר שלשת הנקודות מוחלפות בטענה שגוייה.
לא יודע מחב"תים מה משמעו. פרודיאנית נראה שדי נהנית.
קורא מתון:
סטטיסטית אתה צודק אבל פרטנית יש כמה חריגים לכללים שאתה מתאר.
גיליאן, למשל (החייזראית המפורסמת) היא בחורה.
הייתה גם תקופה שהתבטאה כאן בחורה שכנתה את עצמה "החתולה של שרודינגר" – דווקא בחורה רצינית ואני די מתגעגע לתגובותיה.
חוץ מזה יש כאן גם כמה אנשים שמונעים אידיאולוגית בחלק מן הנושאים.
תקופה ארוכה הסתובבו כאן מחב"תים בלתי נלאים אבל לאחרונה חברה כאן חבורת אידיאולוגים מן הכוון ההפוך (חבורה שאני שמח להמנות עליה) שכנראה הצליחה להחזיר את האתר לזירה המדעית. אני חייב לומר שממש לא נהניתי מן הוויכוחים המשעממים והטרחניים עם החברה האלה אבל הרגשתי חובה לפעול נגדם כי ברור לי שזו מלחמה על השפיות. גם לזה אין קשר ל"טווסות".
מה שמעניין במחקרים ה"חשובים" הללו שעפ"י הסטאטיסטיקה רוב הקוראים הם גברים. וגם רוב המתווכחים גברים. הווכחנים הקבועים באתר הזה למשל הם גברים. האתר משמש להם כלי להצגת האגו או השליטה בדיוק כפי שהטווסים מציגים נוצותיהם. במיוחד כותבי המאמרים או הווכחנים בנושאים מעוררים מחלוקת או כשמביעים דעות מוקצנות נגד פרות קדושות מכל סוג. לא נראה לי שבת חווה אחת ויחידה הביעה את דברה באופן הווכחני הזה באתר כל ימי קיומו.
המחקר גילה את אמריקה שוב פ..ם.
נשים בסך הכל אוהבות לדבר הרבה יותר מגברים. וזה וודאי לא משנה אם זה הנחיות דרך או שיחת טלפון אין סופית.
תוספת הכרחית לתגובתי הקודמת :
כמובן שכל הנאמר הינו בהכללה ולפיכך אינו מדוייק ואף אינו נכון לגבי חלק מסויים מהאוכלוסיה. ואולם, זאת התרשמות הנובעת מנסיון והתבוננות רבת שנים ולהערכתי נכונה לגבי יותר ממחצית של האוכלוסיה, אף כי ברור שלא ערכתי מדידות, רישומים,קבוצות בקרה וכל כיו"ב.
גם אני, בעבודתי ערכתי מחקר בנושא ולהלן קיצור התוצאות.
1. הנשים לא מעוניינות בתהליך או בדרך אלא בתוצאה. הגברים רואים אתגר ועניין בתיכנון, בדרך באלטרנטיבות המובילות לתוצאות אפשריות שונות. יש לכך השפעות הן בהתיחסות המינים הן לבעיות חברתיות ופוליטיות והן לסוגיות טכניות .
2. לנשים חשוב להיות משולבות היטב בתוך המערך החברתי הקיים,"כמו שמקובל". הגברים נוטים יותר לרצות ולעצב את המערך החברתי ע"י מציאת ליקויים קיימים וניסיון לשנותם לפי השקפתם או ע"י צבירת כח ועושר.
3. באופן דומה גם התייחסות לעניינים טכניים. גברים נוטים לתכנן ורואים בכך אתגר. נשים מעוניינות להבין מהם היכולות הקיימות של מערכת טכנולוגית (מכשיר) כלשהי ואיך ניתן להשתמש בהו.
4. ההתיחסות של הגברים היא יותר אנאליטית מתוך ראיית התהליך.
ההתיחסות של הנשים היא יותר סטריאוטיפית מתוך ראיית התוצאה.
תוהה:
תגובתי כולה לגמרי מנוסחת (למעט טעות הקשה שהפכה את המילה "בחשבון" למילה "מחשבון")..
לא לגמרי ברור לי מדוע לא הבנת את אחד הדברים שנוסחו בה וזו ההצבעה על כך שיש למידע שנוצר גם שימוש מעשי (כאמור – מתן הסברים שונים לנשים ולגברים ביחס לאותה דרך) – שימוש שגם המאמר הצביע עליו.
כשאתה אומר שהמחקר הוא פרובוקטיבי כמו גם בהערתך הראשונה אתה מפעיל למעשה צנזורה על מה שמותר ואסור לחקור גם אם אתה אומר מן השפה ולחוץ שבדמוקרטיה מותר לחקור הכל. זה דבר שהדמוקרטיה אמנם מתירה לך אבל שאלתי לא הייתה על הדמוקרטיה אלא על דעתך.
לא זו בלבד אלא שגם המחקרים בנושאים שתיארת כחשובים אינם מוזנחים ואך הגיוני הוא שאנשים שונים יחקרו נושאים שונים.
אינני רואה בהתכתבות שאנו מקיימים התכתבות סרק. המדע נועד לקרב אותנו לאמת בכל תחום שהוא ולדעתי כל מחקר שעושה זאת ראוי לשבח ולא לגנאי.
שלומי מצויין (ברוך השם : )
אגב מיכאל..
מה שלומך?
יום טוב.
מיכאל שאלתך לא מנוסחת.
בכול מקרה כמובן שמותר לחקור כל תחום, זה היופי בדימוקרטיה.
אב חבל שהכספים לא מנוטבים למחקרים משמעותיים באמת כגון חקר איומים אסטרטגיים מן החלל, חיזוי מדויק של רעידות אדמה וכו’ מאשר מחקרים פרובקטיבים שכל ההשלכות שלהם הם התכתבויות מהסוג שאנחנו מנהלים כעת.
יום טוב.
תוהה:
האם לדעתך זה תחום שאסור לחקור?
האם המסקנה שכדאי להביא את המגדר מחשבון במתן תיאורי דרך אינה נראית לך מועילה?
כל עיניין הנהיגה הזה…אנחנו כולנו כ"כ אובססיבים ועושים מחקרים מוזרים בעיניין, כאילו שאם יהיה מחקר סופי הוא יחליט באופן טוטאלי מי "טוב" יותר…
לא מיצינו את העיניין כולנו שונים ומוצלחים, בחלק מהדברים יש תחומים חופפים. וזה הכול..
יום טוב.
לא מפליא שגברים נוטים יותר לתאר דרכים באמצעות ציונים כמותיים.
מחקר מעניין.
היא אמרה אצלי זה יהיה נחמד
טשרניחובסקי שש שעה חמש רק תבוא לבד
אני לא מוצא, אני לא מוצא
התיאור שלך לוטה בערפל לא צריך להתנצל
אחכה לך בשדות