כל שבעת המשתתפים הישראלים באולימפיאדת המתמטיקה בבולגריה לסטודנטים זכו בפרסים

שבועיים קודם לכן נבחרת ישראל זכתה בחמש מדליות באולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומית לנוער שהתקיימה בתאילנד

לוגו אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית שהתקיימה בתאילנד
לוגו אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית שהתקיימה בתאילנד

לאחרונה שבו שבעה סטודנטים מישראל מאולימפיאדת המתמטיקה לסטודנטים שהתקיימה באוניברסיטה האמריקנית של בולגריה, בשיתוף יוניברסיטי קולג' לונדון.

כל אוניברסיטה שהשתתפה באירוע שיגרה אליו מרצה אחד ומספר סטודנטים וכן השתתפו גם סטודנטים בודדים. התחרות מיועדת לסטודנטים לתואר ראשון והיא כללה שתי תחרויות בנות חמש שעות כל אחת. הבעיות אותם פתרו הסטודנטים היו מתחומי האלגברה, האנליטיקה (מספרים ראשוניים ומורכבים), הנדסה וקמבינטוריקה.

ראש המשלחת, לב רדזיבולובסקי אומר כי בנבחרת השתתפו שבעה סטודנטים וכל אחד מהם קיבל פרס ראשון או שני.

הזוכים הם:
אלכסיי גלדקיך קיבל פרס ראשון בהצטיינות (grand first prize) פרס לו זכו רק הטובים שבין המשתתפים. עוד זכו בפרס ראשון במקצועות השונים אלכסיי גלדקיך, אופיר גורודצקי, גל דור ושחר פפיני. בפרס השני בחלק מהמקצועות. זכו שחר כרמלי, אוהד ניר, מרק שוסטרמן. כקבוצה זכתה הנבחרת הישראלית במקום החמישי.

הישג לישראל גם בפיזיקה

הישג גדול לישראל ולטכניון: נבחרת התלמידים של ישראל לאולימפיאדת הפיסיקה הבינלאומיתשנערכה בבנגקוק נחתה ב-19 ביולי בישראל כשבאמתחתה חמש מדליות, שתיים מזהב, שתיים מכסף ואחת מארד. בסיום האולימפיאדה דורגה ישראל במקום ה- 13 מבין 84 מדינות שהשתתפו באירוע שנחשב לאחד החשובים בתחום המדעי. השנה התקדמה ישראל בארבעה מקומות לעומת האולימפיאדה בשנה שעברה שבה זכתה במקום ה- 17 בלבד מבין למעלה משמונים מדינות.

תוצאות התחרות השנה מהוות הישג ללא תקדים של הנבחרת ושל הטכניון בחיפה, שהוא הגוף המבצע את המיונים של מאות המשתתפים המבקשים להגיע לאולימפיאדה ואת ההכנות לנבחרת שמורכבת מחמישה תלמידים היוצאת לאולימפיאדה, בעיקר לנוכח העובדה שלראשונה כל אחד מחמשת חברי הנבחרת הישראלית זכו במדליה.

בכל שנה נערכות שתי אולימפיאדות פיסיקה בעולם: האחת היא האולימפיאדה האסייתית שאליה שולחת כל מדינה שמונה מתמודדים והשניה והחשובה ביותר היא האולימפיאדה הבינלאומית הכוללת את כל מדינות העולם ובה מתמודדים חמישה מתמודדים מכל מדינה.

המתמודדים הם תלמידי תיכון שעוברים מיון קפדני והכנה מפרכת בת שבועות ארוכים בטכניון בחיפה שהוא כאמור הגוף המבצע את ההכנות והמיונים לאולימפיאדה. ד"ר אלי רז מרצה אורח לפיסיקה בטכניון וראש היחידה לפיסיקה והנדסה אופטית במכללת אורט בראודה האחראי על הכנת המשלחת אמר כי "הייחוד שלנו כנבחרת ישראל היה בכך שהיתה לנו היכולת לפתור שאלות בגישה ובדרך לא שיגרתית. החברה' שלנו השתמשו ביצירתיות שהיא הנשק שלנו וכך הצליח גל דור אחד הזוכים במדליית הזהב לזכות בחלק התיאורטי ב- 29.5 נקודות מתוך 30 האפשריות ולהקדים ארבעה סינים בתחרות שבה הסינים זוכים בדרך כלל במקום הראשון. דור גם השיג את כל חמשת חברי הנבחרת האמריקנית ואם תחשבו שכל נבחרת שולחת חמישה מתמודדים, נסו לשער איזה יתרון אדיר יש לסינים שיכולים לבחור את החמישה הטובים ביותר מתוך מיליארד וחצי בני אדם, לעומתנו שיש לנו רק שבעה מיליון תושבים שמהם ניתן לבחור את החמישה המצטיינים".

ד"ר רז ציין כי "בתהליך ההכנה אנחנו לא רואים באולימפיאדה מטרה כשלעצמה אלא אמצעי לקידום מקצועי, לכן אנחנו מציבים בפני חברי הנבחרת בשלב ההכנות שאלות שיתרמו להמשך קידומם המקצועי בתחום הפיסיקה להמשך לימודיהם ושאלות שדורשות מהם פיצוח רעיוני של בעיות מורכבות".

את שתי מדליות הזהב קטפו גל דור תלמיד תיכון אחד העם בפתח תקוה ואסף רוזן תלמיד עירוני ג' ע"ש מוטה גור במודיעין. את מדליות הכסף קטפו בן פינקלשטיין מעירוני ב' רבין במודיעין וגור פרי תלמיד תיכון רבין במזכרת בתיה. את מדליית הארד קטף אביב פרנקל מאורט יד לייבוביץ בנתניה.

חברי הנבחרת עברו שבועות ארוכים של הכנה קשה ומיון קפדני שהחל בבחינות שאליהם נגשו 2,500 תלמידים מצטיינים שנבחרו ע"י המורים לפיסיקה בבתי הספר התיכוניים. מתוכם נבחרו 350 תלמידים שניגשו לבחינות במרכזים אזורים, שנערכו ע"י אנשי הטכניון. לשלב השלישי עלו 35 תלמידים מצטיינים שהגיעו לטכניון למחנה אימונים בן שבועיים ואחר מכן בפסח נערך מחנה אימונים נוסף בטכניון ולאחריו נבחרו שמונה תלמידים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיסיקה של אסיה. מבין השמונה נבחרו החמישה שייצגו את ישראל באולימפיאדה הבינלאומית לפיסיקה שנערכה בבנגקוק. לדברי ד"ר רז "מי שמכין את התלמידים במחנה הם חברי צוות מקצועי שכולם השתתפו בעבר באולימפיאדת הפיסיקה ויש להם ניסיון רב בתחרות ובראשם אלכס פינקלשטיין שמשלים בימים אלה את התואר השני בפיסיקה בטכניון".

נשיא המדינה, שמעון פרס ושר החינוך, גדעון סער, קיימו ביום ראשון השבוע במשכן הנשיא מפגש עם הנערים זוכי אולימפיאדת המתמטיקה, אולימפיאדת הפיזיקה והתחרות הבינלאומית "First Step to Nobel Prize in Physics". התלמידים גרפו לישראל למעלה מ-16 מדליות.

נשיא המדינה פנה אל המדליסטים ואמר: "אנו מייחסים חשיבות רבה לדברים שאתם עושים. ההצטיינות איננה מטרה בפני עצמה. היום ההצטיינות זהו תנאי לקיומה של ישראל. המשיכו לכבוש פסגות חדשות גם מבחינה אישית וגם למען המדינה שמתגאה בכם היום."

שר החינוך, בירך את התלמידים על הצטיינותם באולימפיאדות ואמר: "אנחנו צריכים להחליט כחברה איזה אתוס אנחנו רוצים לקדש. עבורנו כמדינה קטנה שמתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, ההצטיינות בתחום המדע מסייעת למדינת ישראל לשמור על היתרון היחסי. ייצגתם בכבוד את המדינה ואתם צריכים להיות גיבורי התרבות של ישראל, החברה הישראלית צריכה להציג אתכם בחלון הראווה."

יצויין כי השנה הגיעה נבחרת ישראל להישג מרשים בתחום הפיזיקה -למקום ה-13 מתוך 84 המדינות שהשתתפו, ובתחום המתמטיקה למקום ה-23 מתוך 101 מדינות משתתפות. (רשמה שיפור של 30 מקומות לעומת המקום ה-53 בשנה שעברה) .

6 תגובות

  1. הטקסט בכתבה קצת מבלבל.
    ההישג המיוחד הוא דווקא של נבחרת הפיזיקה.
    נבחרת המתמטיקה אמנם שיפרה את מקומה ב30 מקומות – מן המקום ה 53 למקום ה 23, אבל לאורך ההיסטוריה זכינו כבר במקומות טובים בהרבה (אבל לא בשבעת המחזורים האחרונים).
    אפשר לראות את דירוגי הנבחרות לאורך השנים בטבלה שמאחרי הקישור הבא:
    http://www.imo-official.org/results.aspx
    את כל מה שאפשר למצוא באינטרנט על התחרות אפשר למצוא כאן:
    http://www.imo-official.org/
    את כל מה שתרצו לברר על אולימפיאדת הפיזיקה תוכלו לברר כאן:
    http://ipho.phy.ntnu.edu.tw/

  2. הייתי מעוניין לראות את הרשימות המלאות לדעת איזו מדינה זכתה
    אפשר בבקשה לינק?????
    תודה מראש

  3. תיקון קטן:
    למיטב זכרוני, ההישג אינו ללא תקדים.
    אי שם בראשית שנות ה 2000 זכתה ישראל במקום ה 11.
    להערכתי יש להישג המרשים קשר לעובדה שזו הפעם הראשונה מוביל לב רדזיבילובסקי את ההכנות של הנבחרת.
    אחד הדברים שהשפיעו על בחירתו לתפקיד זה נעוצה (למיטב ידיעתי) בעובדה שבתחרויות הסטודנטים (שאותם הכין כבר בעבר) זוכה ישראל להישגים מרשימים עוד יותר (למשל – מקום רביעי שנה שעברה ומקום חמשי השנה)

  4. אילן, אתה קשקשן.
    1. יש שם שני חבר'ה ממוצא רוסי וכל השאר, לפחות לפי השם, הם צברים.
    חוץ מזה גם החבר'ה הרוסים, מי אמר שהם לא ילידי הארץ? גם מי שלא נולד בארץ בד"כ עלה ארצה בגיל 4, אז הפעוטון הרוסי זה מה שעשה ממנו מי שהוא?
    ומה רלוונטי איפה ההורים שלהם למדו? לא ממש רלוונטי.
    2. אין סימן שהם לא מהפריפרייה… אין סימנים לזה שהם גם לא ממאדים ואין סימנים לנפט בקריית שמונה.
    3. שחר פפיני, שחר כרמלי, אוהד ניר. איך אתה יכול להסיק משהו עם שמות כאלה?
    4. אתה מסיק מסקנות ע"פ ספקולציות והמצאות. אתה בא עם מסקנה לפני שראית כל נתון.
    אתה בדיחה.
    5. אתה ליצן.

  5. הישג עצום, כל הכבוד למשתתפים אבל…
    1. לפי השמות והפרטים האחרים – הם או הוריהם אינם ילידי הארץ והם פרי מערכת חינוך לא ישראלית.
    2.אין ברשימה סימנים להיותם תושבי פריפריה.
    3. אין בה סימנים להיותם מזרחיים.
    4. המסקנה שוב – מערכת נרפית ופערים.
    5. פערים כבר כתבתי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.