זאת בעקבות הערות שאינן פוליטיקלי קורטקט שנתן בראיון לעיתון הבריטי סאנדיי טיימס* כל הרצאותיו המתוכננות בסיורו בבריטניה בוטלו
חתן פרס נובל, ג'יימס ווטסון, אחד משני השותפים לגילוי ה-DNA לפני כחמישים שנה הושעה ממכון המחקר שלו בארה"ב. ד"ר ווטסון זכה לביקורות נוקבות בעקבות הערות שנתן בראיון לעיתון הבריטי סאנדיי טיימס שהתפרסם בסוף שבוע שעבר. ווטסון היה שותף לפרס נובל בשנת 1962 על גילוי מבנה ה-DNA, המולקולה השוכנת בלב התאים של כל היצורים החיים.
בראיון, הוא צוטט כאומר כי אפריקנים הם פחות אינטלגנטיים מאירופאים. המעבדה בקולד ספרינג הארבור כבר מבקשת להרחיק את עצמה מהערותיו של המדען אך כעת החליט גם חבר הנאמנים של המכון להשעותו.
בהודעה שמסר המכון בלונג איילנד, ניו יורק, נכתב כי הפעולה ננקטה עד לקיום חקירה מעמיקה יותר בידי חבר הנאמנים. ווטסון אמור היה להרצות ביום שישי האחרון בפני הציבור הרחב במוזיאון המדע בלונדון כחלק ממסע לקידום ספרו, ואולם המוזיאון ביטל את האירוע, באמרו כי המדען הגיע לנקודה שהיא מעבר לויכוח לגיטימי. גם פסטיבל בריסטול לרעיונות ביטל את הופעתו של ווטסון.
בין מבקריו של ווטסון גם קרייג ונטר, המדען שהוביל את המאמצים הפרטיים לפיענוח הגנום האנושי, ושבמקרה גם הוא נמצא בביקור בבריטניה לקדם את ספרו. "צבע העור הוא מאפיין של גזע בתפיסה חברתית ולא לדעת המדע" אומר ד"ר ונטר. "אין כל בסיס מדעי או עדות בקוד הגנטי לטענה שצבע עור יכול לשמש מנבא לאינטליגנציה."
בראיון שפורסם ביום ראשון שעבר בסאנדי טיימס צוטט ד"ר ווטסון כאומר כי הוא עצוב ומדוכא באשר לסיכויים לשיפור המצב באפריקה "משום שכל המדיניות החברתית שלנו מבוססת על העובדה שהאינטליגנציה שלהם דומה לשלנו – כאשר כל המבדקים שנעשו מוכיחים שאין הדבר כך."
הוא אמר שקיווה כי אכן כל בני האדם שווים אך אנשים שהעסיקו עובדים שחורים גילו כי אין הדבר נכון. מאז הפרסום טען המדען כי הדברים הוצגו בדרך שאינה משקפת נכון את עמדתו. "אני יכול להבין מדוע אנשים הקוראים מילים אלו, הגיבו בדרך שהגיבו" אמר.
"לכל מי שחשב שפגעתי באפריקה כיבשת, וטענתי שהיא נחותה מבחינה גנטית אני רק יכול להתנצל מעומק ליבי. לא לכך התכוונתי. מנקודת המבט שלי אין כל בסיס מדעי לאמונה כזו." בהערות שפורסמו בעיתון אינדיפנדנט ביום שישי, ניסה ווטסון להבהיר את עמדתו: "איננו מבינים בודאות את הדרך שבה סביבות שונות בעולם בחרו לאורך הזמן את הגנים הקובעים את הקיבולת לעשות דברים שונים. השאיפה של החברה כיום היא להעריך שכוח רצון הוא מורשת אוניברסלית של האנושות. יתכן שהדברך כך, אך לרצות משהו ולהיות בטוחים שהדבר אכן פועל לפי רצוננו אינו מספיק. זה איננו מדע. לשאול את השאלה לא הופך אדם לגזעני. זה אינו ויכוח על עליונות או נחיתות אלא נסיון להבין את ההבדלים, זה כמו לשאול מדוע חלק מאיתנו מוזיקאים טובים ואחרים מהנדסים טובים."
.
12 תגובות
חברה דעו לכם שמדובר בשתי נוכלים שגנבו את התגלית
כל העולם חושב שזוג הנוכלים גילה את ה dna או מכחישים
את האמת כיוון שמדובר בפיסיקאית ""יהודיה"" ששמה
"רוזלינג פרנקלין"אני מצרף קישור
חשוב מאוד לפרסם זאת כדי שהעולם ישנה את דעותיו על היהודים
ויבין את משמעות וחובת קיומנו בעולם
תודה יוסי
כותרת המשנה מפספסת אצ העניין.
המדען הדגול לא הושהה מעבודתו בגלל POLITICAL CORRECTNESS אלא בגלל אמירותיו הפוגעות הגזעניות.
POLITICAL CORRECTNESS אינה סתם גחמה אופנתית, אלא היא חלק מדינמיקה חברתית של שיפור עצמי, הגדלת הרגישות כלפי האחר, ונסיון לצייר את האחר באופן שלא פוגע.
הנה הגאון הדגול מוכיח שאינטיליגנציה זה לא הכל, ואינטליגנציה רגשית לא פחות חשובה מיכולת חישוב וניתוח קרים. הנסיון לצייר "אחרים" כנמוכים יותר – הוא אחד הביטוים השגורים לתסביך נחיתות.
עד שלא נבין שהספקטרום האנושי הוא בלתי מוגבל ושכל אחד הוא "אחר" וזכאי להיות אחר – לא ישתפרו החיים על פיסת האדמה שעליה אנו חיים.
יש ספר מצויין בשם "חיידקים, רובים ופלדה" של ג'ארד דיימונד, שמתייחס לשאלות אלה.
מומלץ בחום.
אבל בכל זאת יש מקום לשאלה מדוע שחורי העור אפילו לא המציאו כתב, ובזאת הם כרוב האינדיאנים
לפי דעתי המנבא הכי טוב הוא,
אם הוא אידיוט אז האינטלגנציה שלו נמוכה ואם הוא אינטיליגנט אז האינטליגנציה שלו גבוהה.
אבי ידידי,
שרשור שאני בטוחה שתמצא כמעניין בפורום ב-NRG, אשר מרחיב פרטים שהושמטו לחלוטין מכתבתך (אני ממליצה לקרוא את כל התגובות שבאשכול):
אתה כמובן מוזמן להתייחס ולהגיב.
P
להבדלים בהצלחה כמו זכייה בפרס נובל או קבלה לאוניברסיטה בין קבוצות אתניות שונות יש סיבות תרבותיות, גאוגרפיות, היסטוריות ולא בהכרח מעידות על סיבה ביולוגית.
ברור כי ישנם הבדלים בין הקבוצות האתניות השונות, בין גברים לנשים,בין אחים במשפחה להורים ובינם לבין עצמם ובין פרטים בתוך כל קבוצה כזו. חלק מההסבר הוא ביולוגי פרי התפתחות שונה של אזורים מסויימים במוח שמעניקים את הבסיס או המצע עליו ניבנות יכולות שיכליות, קוגניטיביות ריגשיות וכדומה.
במאה ה-19 בארה"ב ידעו רק 5% מהאפרו אמריקאים קרוא וכתוב, לאחר השחרור מהעבדות-100 שנה אח"כ, המספר קרוב יותר ל 90-95%. אפשר היה להגיד אז שהם נופלים מהלבנים באינטיליגנציה שלהם (מה זו אותה אינטיליגנציה בכלל?),שזו תכונה גנטית, קבועה, דטרמיניסטית, הרי המספרים ברורים, P
בצורה שבה אתה שואל את השאלות, יהודה, הן דווקא נשמעות בסדר גמור.
הבעיה היא שכשיוצאים בהצהרה בסגנון "אנשים שהעסיקו עובדים שחורים גילו כי אין הדבר נכון", אין לזה שום קשר למחקר מדעי נאות. זו כבר דיעה אישית.
מעניין אם מותר לשאול את השאלה :- כמה שחוריי עור זכו בפרס נובל?
ואם נשאל את אותה שאלה על היהודים, מה אז?.
ומה דעתכם על השאלה:- כמה מרציי אוניברסיטה ספרדים יש לעומת כמה שכנזים?
כמה אנשים כועסים עלי אחרי השאלות האלה?
העולפ רגיש לשאלות כאלה.
סבדרמיש יהודה
שלושת רבעייספרדי, ורבע שכנזי.
ולמה שההבדלים בין החברות לא יתגלו כהבדלים באינטלגנציה?
אף אחד לא היה מתרעם אם הוא היה טוען שלאפריקאים יש אינטלגנציה מוטורית טובה יותר משאר האנושות …
עצוב. הבן-אדם הזה הוא הבסיס למדע הביולוגיה המולקולרית. הוא גילה את מבנה הדנ"א, ולאחר מכן גם חשף את הקוד לפיו הופך הרנ"א לחלבונים (דבר שלדעתי היה צריך לזכות אותו בפרס נובל נוסף).
הבעיה האמיתית היא הדרך שבה מוצגים הדברים שלו. ברור שאכן יש הבדל בין חברות שונות (הרגישות של תושבי מזרח-אסיה לחלב, למשל, או העיניים המלוכסנות), אבל קשה מאד להכליל תכונות אופי על חברות ועל אנשים אינדיווידואלים.